"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לוחמים: "האיסור לירות בתוקף מוביל להיסוס"

בעקבות תקרית חטיפת הנשק בשפרעם, חילוקי דעות בצה"ל לגבי הנחיות החתירה למגע • רבים סבורים שזו תוצאה של פקודות מעורפלות • "למה שמישהו יירה?"

,עודכן
​ חיילים בשומרון (למצולמים אין קשר לידיעה) // צילום: יוסי זליגר ​ // ​ חיילים בשומרון (למצולמים אין קשר לידיעה)

לוחמי צה"ל חותרים לניצחון? תלוי את מי שואלים. ימים ספורים לאחרחטיפת הנשק באלימות מידיו של לוחם יחידת אגוז, והרוחות עדיין סוערות.

רבים סוברים שהבעיה היא לא התנהלותו של החייל הספציפי -אלא של רוח המפקד והנחיות או פקודות לא ברורות, שמובילות לתקלות בזמן אמת.

מדי יום מתפרסמים סרטונים מכפרים פלשתיניים, שבהם נראים מחבלים זורקים בקבוקי תבערה ללא כל תגובה, ולצידם המקרים האחרונים של חיילים שקופאים מול אירוע טרור או גניבה.

מי שלא מופתע מהמצב הוא אריק גרינשטיין, לוחם מילואים בשריון שמוביל בשנים האחרונות את מחאת "די להפקרות בצאלים". הוא סבור שיש קו ישיר בין הגניבות בבסיס האימונים הענק בנגב לבין חטיפת הנשק בגליל בשבוע שעבר. "ההנחיות לא ברורות, ואני מוכן להתערב שמילואימניק לא יהיה מוכן לירות כי לא יגבו אותו במאה אחוז. כמה הזויה המציאות הזו - החייל הזה לא יורה באנשים שבאו לגנוב לו את הנשק כי מטפטפים לו באוזן שלא יורים, אלא במקרי קיצון. כשחייל סדיר לא יורה מתוך אינסטינקט, אתה מבין עד כמה המצב דפוק. התופעה של צאלים, שכל כך זלזלו בה, שהתחילה בגניבות ונמשכה בהטרדות של חיילים על ידי בדואים, גרמה למצב הזה. זלזלו בלוחמי המילואים והרגילו אותם שאסור לירות וזה יסבך אותם, וזה טפטף לתוך הסדיר. למה שמישהו יירה? למי יש כוח להסתבך עם עורך דין אחר כך. זו מציאות הזויה, אבל זה המצב".

צילום ארכיון: אנשי הדממה בטלגרם

בצבא הסדיר הדעות חלוקות. "אני לוחם בחי"ר וחינכו אותי לפעול, לחתור לניצחון", מעיד לוחם באחד מגדודי החי"ר. "המפקדים מגבים אותך ונוהלי הפתיחה באש ברורים מאוד. הם לא מסובכים. אני יודע מה אני הייתי עושה לו זה היה פוגש אותי".

מנגד, אומרים לוחמים אחרים, שהמציאות ביו"ש שלפיה חל איסור לירות במיידי אבנים וגם ירי לעבר מיידי בקבוקי תבערה הוא רק בעת הזריקה - מוביל להיסוס מתמשך מצידם לירות בעת חירום. "אומרים לנו לא לירות אלא אם כן יש מצב חירום, אבל לך תדע אם יגבו אותך אחר כך והאם תדע שפעלת נכון. זה אינדיבידואלי, כל אדם יפעל בדרך אחרת בזמן אמת".

אביחי שורשן, מנכ"ל ארגון חיילי המילואים "האמת שלי": "צריך שחייל יידע שני דברים: שהצבא מגבה אותו ושהוא בא להרוג אויב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר