הערכה אסטרטגית: קושי גובר למנוע מאיראן פריצה לפצצה בפעולה צבאית

תוכנית הגרעין האיראנית, איום בפגיעה ביחסים המיוחדים עם ארה"ב וסכנת התלקחות בזירה הפלשתינית: אלה האיומים המרכזיים שמצביע עליהם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בהערכה האסטרטגית לשנת 2023 בישראל.

על פי המסמך, תוכנית הגרעין היא האיום החיצוני הפוטנציאלי החמור ביותר. הדו"ח מזהיר כי התוכנית נמצאת כיום במצבה המסוכן ביותר מאז ומעולם, וכי היא נמצאת במרחק קצר מאוד ממצב של מדינת סף גרעינית. עוד הודגש כי קידום תוכנית הגרעין ללא מגבלה הסכמית וללא השפעה של האיום הצבאי מחולל מציאות של איראן כמדינת סף.

לפי הדו"ח, בתחום הגרעין ובתחום ההצטיידות הקונבנציונלית של איראן, שנת 2023 תסמן החמרה נוספת במצב. במסמך נכתב כי איראן רחוקה מרחק החלטה מפריצה לפצצה ללא מגבלות טכנולוגיות, וכי קיים "קושי הולך וגובר למנוע את פריצתה לפצצה בפעולה צבאית", אם אכן יוחלט כך. יתר על כן, איראן ממשיכה בהתבססות ובחתרנות האזורית שלה.

במסמך נכתב כי נדרש בהקשר זה תיאום הדוק עם ארה"ב בסוגיית תוכנית הגרעין. כלומר - לקדם עם ארה"ב מהלך לעצירת ההתקדמות האיראנית בפרויקט הגרעין, ולבניית יכולות, גם צבאיות, לנטרולו. "על ישראל לדחוף להכרזה על כישלון המו"מ לחזרה להסכם הגרעין ולמימוש הסנקציות האירופיות בכפוף להפרת ההסכם, לפעול להרחבת הסנקציות עקב פגיעה בזכויות אדם ולדיכוי המחאה, ולהמשיך לקדם אופציה מבצעית", נכתב.

הזירה הנפיצה ביותר

לפי הדו"ח, בזירה הפלשתינית, ישראל נמצאת בפתחה של "סערה מושלמת". חוקרי המכון מזהים זירה זו כנפיצה ביותר בשנה הקרובה. בהיעדר פתרון נראה לעין לקראת תום עידן מחמוד עבאס כיו"ר הרשות הפלשתינית, ועל רקע תסיסה גוברת בקרב שכבה רחבה של צעירים, גוברת סכנה להתעוררות אלימה שעלולה להתלקח, בין השאר בתגובה למהלכי ישראל. כל זאת, בשעה שהולך ומחריף האיום האסטרטגי בגלישה למציאות של מדינה אחת, שתסכן את זהותה היהודית-דמוקרטית של ישראל.

על פי המסמך, המשך קיומה של הרשות הפלשתינית, על אף בעיותיה וחסרונותיה, הוא אינטרס ישראלי מובהק. התקרבות תום עידן אבו מאזן מחייבת לשמר את הקשר עם צמרת הרשות הפלשתינית ועם מחליפיו האפשריים, מתוך הבנה כי היחלשות דרמטית של הרשות מנוגדת לאינטרס הישראלי.

מלבד זאת, במסמך נכתב כי יש להיערך גם למענה צבאי ולפעולות נגד חיזבאללה בלבנון. בה-בעת, נדרשות בחינה מחודשת של המערכה בין המלחמות, מיקודה מול שליחי איראן וחזרה למדיניות העמימות. הדו"ח גם מציין את החשיבות שבהעמקת שיתוף הפעולה עם מדינות הסכמי אברהם.

"עימות פנימי"

הדו"ח הוגש לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, באירוע שנערך בבית הנשיא. החוקרים והחוקרות, בראשות ראש המכון פרופ' מנואל טרכטנברג ומנהל המכון אלוף (מיל') תמיר הימן, מסרו לנשיא את המסמך.

"מול האיום האיראני וגרורותיו המסוכנות באזור, שיתוף הפעולה עם ידידינו הוא חיוני", מסר הרצוג. "זהו אינטרס אזורי מהמעלה הראשונה. אך זירה מדאיגה במיוחד היא 'הזירה הפנימית'.

"ביטחונה של מדינת ישראל כרוך בחוסן הלאומי שלה. אנו נמצאים בתקופת משבר ועימות פנימי מסוכנים במיוחד, וביכולתנו להתמודד ולהכיל את חילוקי הדעות העמוקים ביותר, בלי לוותר על האמונה. בכוחנו לחיות יחד ולפעול כעם אחד. הגישור על השסעים, גם אלה הפוליטיים, הוא אולי הצעד החשוב ביותר בשמירה על ישראל".

ההערכה מדגישה את האצת התחרות על עיצוב הסדר העולמי, שמחייבת מדיניות ישראלית מותאמת. במוקד: ערעור מצד סין ורוסיה על הסדר המערבי הדומיננטי. בראייה אמריקנית, מדובר במאבק מדיני ואידיאולוגי בין דמוקרטיות לאוטוקרטיות, בתחרות כלכלית וטכנולוגית, ובמאבק בעל היבטים צבאיים.

כל אלה צפויים להביא את הממשל האמריקני לנקוט גישה בסיסית סובלנית פחות כלפי מדינות המאתגרות את הסדר העולמי, ובפרט את רעיון הדמוקרטיה הליברלית.

"מאזן הביטחון הלאומי של ישראל בפרוס שנת 2023 הוא יציב וחיובי", אמר מנהל המכון הימן. "ביחס לאויביה, ישראל חזקה הן מבחינת כוחה הצבאי והן מבחינת מעמדה הבינלאומי. כיום, גם החוסן החברתי הפנימי חזק באופן יחסי ליריבותיה.

"ברם, שנת 2023 מציבה בפנינו שורה של אתגרים שעלולים לערער מאזן זה. בראש ובראשונה - הסיכון לחוסן החברתי ולמערכת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית. בתחום הגאו-אסטרטגי, זיהינו את מערכת היחסים המיוחדת עם ארה"ב כאתגר המשמעותי ביותר".