עומס חריג וזמני המתנה ארוכים: רפואת הנפש בצה"ל במשבר

בשבוע שעבר דיווח צה"ל כי 14 חיילים התאבדו במהלך שנת 2022, לא פחות מתשעה מתוכם באו "באינטראקציה כזו או אחרת" עם קצין בריאות נפש (קב"ן) של הצבא. אלא שלא בטוח עד כמה אותה "אינטראקציה" עם קב"נים היתה משמעותית ואפקטיבית, שכן העומס על מערך בריאות הנפש בצבא הוא בלתי סביר, במיוחד בעידן הפוסט־קורונה, שבמהלכו חיילים רבים מתגייסים עם קשיים נפשיים לא פשוטים לאור התקופה הקשה שעברו, וקב"נים מדווחים כי הם "מנהלים סיכונים" בטיפול הנפשי בחיילים.

כמה חיילים העידו כי קב"נים מעודדים אותם להמשיך בטיפול פסיכולוגי על חשבונם באזרחות, ואף מציעים להם ליטול תרופות במקום לקבל טיפול נפשי.

הקב"נים נאלצים "לנהל סיכונים"

לזכותו של ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל), אלוף מישל ינקו, ייאמר כי הוא מודע לבעיה ומנסה לפתור אותה. אלוף ינקו, שמכונה בצה"ל "הבולדוזר", נוכח העובדה שלאחר שנים רבות של הזנחה הוא מצליח לבצע מהפכות בתחומי תנאי השירות של החיילים (מזון, תשתיות, רפואה ועוד), כבר הודיע כי בכוונתו לטפל בבעיה, לגייס קב"נים נוספים לשירות באמצעות תמריצים ולעקוב מקרוב באמצעות מערכות דיגיטליות אחר הזמן שעובר בין פנייה של חייל לפגישה עם קב"ן לבין קיום אותה פגישה בפועל.

חיילים: לאחר פגישה ראשונית עם קב"ן, מוצעת לנו פגישה של לא יותר מפעם בחודש עם קב"ן. לא ניתן לטפל כך באף אדם באופן רציני

אלא שהקב"נים בצה"ל מדווחים על עומס עבודה חריג ובלתי סביר. גם אם הם עומדים בזמן שנקבע לפגישה עם חייל שמבקש קב"ן – עד כחודש מפניית החייל – בשל מחסור בזמן הם מסבירים שהם מבצעים "ניהול סיכונים", ואם הם מעריכים שמצב החייל איננו חמור מאוד, הם לא מטפלים בו באופן תכוף ושבועי. חיילים לוחמים נאלצים להמתין כיום כשבועיים עד שיפגשו בקב"ן מרגע שביקשו עזרה, חיילים בעורף ימתינו בממוצע כחודש, וחיילים בהכשרות ימתינו כ־3 שבועות.

חיילים, מצידם, מלינים גם על תורים ארוכים מאוד לקב"נים, וגם מציינים כי במקרים רבים, לאחר פגישה ראשונית עם קב"ן, מוצעת להם פגישה של לא יותר מפעם בחודש עם קב"ן (ולכל הדעות לא ניתן לטפל כך באופן רציני), או שמעודדים אותם להיפגש עם פסיכולוג פרטי באזרחות על חשבונם, ובעצם על חשבון הוריהם. בחלק מהמקרים דיווחו חיילים על כך שקב"נים ציינו בפניהם שהם מאוד עמוסים ולפיכך אינם יכולים לטפל בהם, והציעו להם להיפגש עם פסיכיאטר ולהתחיל ליטול תרופות כדי לסייע להם בהתמודדות הנפשית.

מרמור מתנאי ההעסקה

הקב"נים, מצידם, ממורמרים מאוד גם מתנאי העסקתם. לרוב, הקב"נים בצה"ל הם "חוזרי שירות", כלומר, לאחר השחרור מצה"ל למדו באזרחות פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית, ושבו לשירות צבאי כקב"נים. אלא שעל פי מודל הקבע ה"חדש" (שכבר אינו כל־כך חדש), אם בגיל 35 הם אינם מקודמים לדרגת סא"ל, על צה"ל לשחררם לאלתר משירות צבאי, ולא לאפשר להם לשרת עד גיל פרישה, וזאת גם אם קיים מחסור בקב"נים ויש קושי לגייס קב"נים לשירות צבאי.

קב"נים: בשל מחסור חמור בזמן עלינו לנהל סיכונים. אם אנו מעריכים שמצב החייל איננו חמור מאוד, לא נטפל בו באופן תכוף ושבועי

לא ברור כיצד בעידן של עומס כה חריג על מערך בריאות הנפש בצה"ל, כאשר רבים מהחיילים המתגייסים לצבא סובלים מבעיות כאלה ואחרות בשל השפעות סגרי הקורונה, מתכוון צה"ל להמשיך ולהחזיק במערך בריאות הנפש כאשר מצד אחד העומס על הקב"נים הוא בלתי סביר, ומצד שני, בשל מודל הקבע שנכפה על צה"ל, הצבא מפטר את אלו שהסכימו לשוב לשירות ולעבוד בתנאים לא פשוטים.

תגובת צה"ל

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל מתייחס במלוא הרצינות לתופעת האובדנות ומשקיע משאבים רבים במיגורה. מפקדי היחידות, בשיתוף גורמי בריאות הנפש וגורמי כוח האדם, עושים לילות כימים במטרה להעניק סביבת שירות תומכת ובריאה לכלל המשרתים ולצמצם את היקף התופעה. השפעות מגיפת הקורונה, החלו להיחקר עם פרוץ המגיפה וחיל הרפואה ממשיך לעקוב אחריהן. אין אפשרות לקשור בבירור בין המקרים המצערים שאירעו בשנה האחרונה לבין המגיפה או השפעותיה.

דובר צה"ל: "אין אפשרות לקשור בבירור בין המקרים המצערים שאירעו בשנה האחרונה לבין מגיפת הקורונה או השפעותיה"

"אט"ל וחיל הרפואה מובילים בשנים האחרונות מספר מהלכים לשיפור זמינותם של גורמי בריאות הנפש ולהגדלת היצע התורים. בין היתר, אומצה במסגרת 'רפואה בשבילך' תפיסת הפעלה מרחבית, התורמת לוויסות העומסים, וכן הכשרות ייעודיות למפקדים צעירים. לראשונה זה עשרות שנים, תוקננו במסגרת 'רפואה בשבילך' 18 תקני קב"נים נוספים, שיגויסו וייפרסו בהתאם לעומסים בצה"ל. בהיבטי גיוס חוזרי שירות, מתמודד צה"ל עם המצוקה הלאומית הקיימת בשוק העובדים הסוציאליים. חיל הרפואה פועל לשיפור תנאי השירות של הקב"נים ומציע תוכניות שירות והכשרות מקצועיות, אשר הופכות את תנאי ההעסקה בצה"ל לאטרקטיביים יותר".