מקרים של נפגעים מאש ידידותית הם מיותרים וניתנים למניעה מטבעם, אך מותו של סמ"ר נתן פיטוסי ז"ל מאש חברו ליחידה מעלה סדרה ארוכה של שאלות ותהיות בנוגע לתפקוד של השניים, ולהנחיות שהם קיבלו מהמפקדים שלהם.
פיטוסי וחברו עלו אתמול (שני) לשמירה בשעה 15:00 בצהריים. הפעילות שלהם נמשכה שמונה שעות, והם אמורים היו לסיים אותה ב-23:00 בלילה. מדובר בפעילות שנועדה למנוע מעבר לא חוקי לשטח ישראל במרחב התפר - כחלק מהתגבור שבוצע בעקבות הפיגועים שיצאו מצפון השומרון בפברואר-מרץ - והיא מתבצעת בזוגות כדי לא להותיר חייל לבדו.
לפי התחקיר, לקראת השעה 22:00 בערב פרש פיטוסי הצידה כדי להתפלל. חברו מספר שכאשר חזר, חשד כי מדובר במחבל, וביצע לעברו נוהל מעצר חשוד שכלל ירי באוויר, ירי לרגליים ואז ירי למרכז מסה. אך הממצאים בתחקירים שערכו אתמול בשטח מפקד האוגדה, אלוף הפיקוד והרמטכ"ל מעלים לא מעט תהיות בנוגע לגרסה הזאת.
שמונה כדורים
בניגוד לחלק מהפרסומים, החייל היורה לא ירה לעברו של פיטוסי שני כדורים, אלא שמונה (בשטח נמצאו שמונה תרמילים, וכך גם עולה מבדיקת המחסנית שלו). כמו כן, את הירי הוא ביצע בעמידה, מהמותן, כשהוא לא עושה את המתבקש מלוחם קרבי - לשים את המטרה בין הכוונות, כדי לוודא שהוא פוגע בה במדויק.
קשה גם להבין את חוסר התיאום בין שני החיילים: פיטוסי והחייל היורה שירתו ביחד במשך שנתיים, מאז הטירונות בחטיבת כפיר, שבסיומה הם שובצו יחדיו בגדוד נחשון. זאת גם לא היתה השמירה המשותפת הראשונה שלהם: ביום חמישי שעבר הם שמרו ביחד בגזרה, ותודרכו היטב על הסכנות והכללים. גם הוראות הפתיחה באש, שאוסרות ירי חופשי לעבר אזרחים פלשתינים, הובהרו להם היטב, והן היו אמורות, לכל הפחות, לטעת ספקות אצל החייל היורה.
תפיסת האיום היא סובייקטיבית
מאידך, קשה להיכנס לראשו של החייל היורה: תפיסת האיום היא לעיתים קרובות סובייקטיבית, ודאי בלילה ובגזרה שבה מסתובבים לא מעט אזרחים שכל אחד מהם עלול להיחשד בעיניו כמחבל. כאן אמורים להיכנס המפקדים, שתפקידם להבהיר את כל הנקודות המעומעמות.
כחלק מכך, לא ברור מדוע הותר לפיטוסי להתפלל במהלך פעילות מבצעית. הרי מחבלים, לו ביצעו עיקוב ואיסוף מידע בסיסי, היו יכולים לנצל את דקות התפילה כדי לפגוע בו ובחברו.
גרוע מכך, מפקד המחלקה הגיע אל השניים מוקדם יותר במהלך הפעילות שלהם, ותפס את פיטוסי מתפלל מנחה הרחק מהעמדה. הוא העיר לו ודרש ממנו להימצא במרחק קטן יותר, אך לא דרש ממנו לדחות את התפילה עד לאחר הפעילות. פיטוסי אכן שמע למפקדו, והתרחק בערב רק למרחק של 25 מטר מחברו כדי להתפלל - אבל סימני השאלה נותרים בעינם: האם התפילה הותרה ואושרה? האם בשעת לילה מרחק כזה, שבו אין קשר עין בין השניים, הוא סביר?
רשלנות פלילית?
כתמיד, התחקירים יובילו ללא מעט מסקנות מבצעיות בכל הקשור למותר ולאסור בעבודת צמדים בפעילות מבצעית מהסוג הזה. במקביל, תבדוק המשטרה הצבאית אם היתה כאן רשלנות פלילית מצידו של החייל היורה. ייבדקו גם עברו (לרבות עבירות משמעת בגדוד), וההנחיות שקיבל אל מול היישום שלהן בשטח.
כל אלה אמורים לסייע לצה"ל להפיק לקחים כדי למנוע את האירוע הבא. אף שאין קשר בין המקרים, פיקוד המרכז סופר אירוע שני השנה שבו נהרגים חיילים מאש ידידותית (באירוע הקודם נהרגו שני מפקדי פלוגות ביחידת אגוז מירי של קצין אחר ביחידה). זה מחייב אותו, לכל הפחות, לחדד נהלים ולבדוק הנחיות. גזרת יו"ש רוויית סיכונים גם כך, ואין צורך להוסיף עליהם גם פגיעה מיותרת שכזאת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו