בנתניה נפרדים מהחייל נתן פיטוסי; אחיותיו: "לא מתפלאות שזה קרה כשהתפלל, כל חייו הוקדשו לתפילה"

בנתניה קיבלו את הבשורה על מותו של החייל נתן פיטוסי בתדהמה, והתקשו לעכל את הבשורה המרה. פיטוסי נהרג אמש (שני) מאש חברו ליחידה, לאחר שזה חשב שמדובר במחבל, וירה בו. פיטוסי כפי הנראה הלך להתפלל אחרי שעדכן את חברו, וכשחזר לעמדה קרה האסון. הלווייתו תתקיים היום בשעה 18:45 בבית העלמין הצבאי בנתניה.

ל"ישראל היום" נודע כי אחותו של פיטוסי קיבלה את הבשורה כאשר שהתה בחו"ל, וכעת היא עושה את דרכה חזרה לארץ.

אתל וסלומה, אחיותיו התאומות של נתן, אמרו: "אנחנו לא מתפלאות שזה קרה כשהוא התפלל, כי כל החיים שלו זה תפילה. הוא היה צדיק. אלוהים לא סתם בחר בו. נתן אהב את הצבא, הוא ידע שזו עבודת קודש".
על החייל היורה אמרו האחיות: "אנחנו לא כועסות עליו. הוא חבר של נתן. הוא היה אצלנו כמה פעמים בבית. אנחנו יודעות שזו הייתה טעות".

חיה רובינשטיין, שניהלה את בית הספר התיכון "תמר אריאל" בנתניה בו למד פיטוסי, סיפרה על התלמיד האהוב שאיבדה. "נתן סיים את הלימודים שלו לפני שנתיים בבית הספר והתגייס", היא מספרת. "משפחתו עלו מצרפת כשהיה נתן בבית הספר היסודי. נתן תמיד שאף להיות חלק מכולם, להשתלב, להצליח ולעשות מעבר למה שהוא צריך. הנחישות שלו והרצון שלו להצליח עמדו לצידו והוא הצליח להשתלב, סיים את בית הספר עם תעודת בגרות יפה והתגייס בגאווה".

מאיר פיטוסי, חבר של המשפחה, סיפר כשיצא מביתם: "אני מכיר את הילד המון שנים. כל עם ישראל בוכים, אתם לא מבינים איזו משפחה. אבא רופא שיניים, עזב הכל בצרפת ובא עם הילדים שלו לישראל. מה שהכי קשה זה שהוא בן יחיד. יש עוד שלוש בנות. אין הסברים למכה כזו. זה ממש כואב. ואנחנו חושבים גם על החייל שירה בו, זה ממש נורא.

"הוא היה ילד עדין, מנומס, עם חיוך. משפחה טובה. הגיעו אליהם באחת בלילה ומסרו להם את הבשורה הקשה. מה שמציל את המשפחה זה שיש להם אמונה. אני הייתי קורס. זה מאוד קשה. בדקה אחת העולם נחרב. בדקה אחת חרב עולמה של המשפחה הזו. אין סיבה שילד כזה יילך. האבא כל הזמן דיבר איתו וכל הזמן נסע לבסיס. הוא הגיע רק לפני יומיים לטול כרם. האבא בוכה על הילד ובוכה גם על החייל. הוא חושב מה קרה לחייל שירה בחבר שלו. האבא מכיר גם את החייל. זה קשה מאוד. הם לא כועסים על החייל שירה, אין שום כעס. הם מרחמים עליו ואוהבים אותו ואני בטוח שהם גם ילכו לבקר אותו. הם מבינים שמה שקרה זו תאונה".

"לא היה מאושר ממנו"

"כאשר הגיע לצבא לא היה מאושר ממנו, זאת הייתה בשבילו נקודת ציון חשובה מאוד בדרך. היינו שותפים לשמחה הגדולה הזו שלו. שמחנו לראות אותו כשהוא הגיע לבקר עם כל הבוגרים, עם המדים, עם הנשק, עם תג היחידה. זה שימח אותו ואותנו עוד יותר".

נתן היה בן הזקונים במשפחה. "הוא היה בן מסור להורים שלו", מוסיפה רובינשטיין. "הוא בן יחיד עם שלוש אחיות. זה יום קשה מאוד. העצב הוא גדול ונסיבות המקרה יוצרות תסכול נוראי. אני בדיוק שומעת על נסיבות האירוע, שהוא עזב את העמדה להתפלל. זה כל כך מתאים לו, כי גם בבית הספר הוא מאוד הקפיד על עניין התפילה. זה היה דבר מאוד חשוב לו, הוא אף פעם לא פספס. זהו יום עצוב".