"לא לוותר": חוקרת מצ"ח שהביסה את הסרטן

"לקיתי במחלה בגיל 14, ולכן בצו הראשון קבעו שיש לי פטור משירות בצה"ל. אבל לא היה לי ספק – אני חייבת להתנדב", מספרת שני ברגר, בת 21 מגן יבנה, שמסיימת בימים אלו שרות של שנתיים ושמונה חודשים במצ"ח –המשטרה הצבאיתהחוקרת.

בעוד רבים מתלבטים אם להתגייס כלל, או לוותר על תפקידים קשים, לברגר היה ברור מהרגע הראשון שהיא חייבת ללבוש מדים, ולא רק זה, אלא לשמש כחוקרת. "היה מאוד קשה להתנדב, זה לא תהליך פשוט", היא מודה. את התהליך החלה כבר בצו הראשון עם מדור מתנדבים, ואת התשובה קיבלה לאחר ועדות רפואיות ומיוניים רק בגיל 17.5. "היה חשוב לי מאוד להתגייס כדי להיות כמו כולם. זה שיש לי פטור לא אומר שאני לא צריכה להתגייס, ואם להתגייס – אז לתפקיד הכי משמעותי ומאתגר שיכול להיות. התפקיד שעשיתי, חוקרת פלילית, היא הכי חשובה שיכולתי לעשות".

גם כשהתגייסה לבסוף, היא מספרת כי לא עשתה לעצמה הנחות. "ביטלתי את כל הפטורים שלי. היו לי פטור נשק ושמירות – אמרתי שהכל בסדר ושאני בריאה". לאחר הטירונות היא החלה לפעול כחוקרת ופעלה בכל התחומים סמים, אמל"ח, ביטחון המדינה, גניבות ועוד.

"לא לוותר גם אם קשה". ברגר // צילום: דובר צה"ל

קרוב לשלוש שנים מאוחר יותר, היא מסיימת את התפקיד ומסתכלת אחורה בסיפוק. הצעות עבודה בתחום כבר יש, מכיוון שכחוקרת מצ"ח היא פעלה יחד עם המשטרה וגופים נוספים. את הביקורת על המשטרה הצבאית היא הודפת בתוקף. "כומתות כחולות זה תמיד סטיגמה, אבל אנחנו עושים את התפקיד שלנו ואנשים משנים את הפרספקטיבה. בחיל יש הון אנושי מאוד מיוחד, ולא הייתי משנה כלום. אין דקה שלא נהניתי ולא אמרתי שכיף".

משום שעבודתה בצבא כרוכה בשאלות של פרטיות, היא לא יכולה לפרט על תיקים ספציפיים, אך היא משגרת מסר ברור לאלו שחולים ומתלבטים אם להתגייס. "לכל מי שמתלבט או לא מתלבט, חד משמעית תתגייסו. תתנדבו, גם אם הוא לא פשוט כן תלכו בכל הכוח. אחר כך תסתכלו אחורה ותגידו טוב שעשיתם את זה. לא לוותר גם אם קשה, להרים את הראש, להתגייס. מי שרוצה את התפקיד לא לוותר על זה לשנייה. זו הבחירה הכי טובה שתעשו בחיים. זה משפיע על כל החיים עצמם".