"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מינוי דרוזי למפקד חטיבת חיל-השריון: שוויון בפועל

אין ספק שהעדה הדרוזית היא ייחודית בפסיפס התרבויות הישראלי: מיעוט שהוכיח נאמנות מאז קום המדינה ושילם מחיר יקר בדמים • המינויים הרבים של דרוזים לאליטה הארגונית הצה"לית, כמו המינוי ההיסטורי האחרון, הם הוכחה ניצחת ששוויון בהחלט קיים • פרשנות

,עודכן
אלוף משנה הישאם אברהים // צילום: דובר צה"ל //

הערך המוביל שבלטבמחאת העדה הדרוזיתהוא ערך ה"שוויון" – לזה הם מצפים, והיעדר האזכור מחוק הלאוםהוביל למרמור שהביאנו עד הלום. עם זאת, המציאות בשטח מצביעה יותר מכל על המצב לאשורו: היום שבוממונה לראשונה קצין דרוזיכמפקד חטיבת הדגל של חיל-השריון הוא הוכחה ניצחת ששוויון בהחלט יש.

צילום: משה בן שמחון

לפני מספר ימים התראיין באחד הערוצים הטלוויזיוניים תת-אלוף (במילואים)עימאד פארס. כאחד שדעתו תמיד הייתה מעניינת וחריגה, היה זה דווקא פארס, מפקד חטיבת גבעתי לשעבר, שלא יצא נגד חוק הלאום. לא רק זאת, הוא גם הזהיר מפני הליכה רחוק מדי שעשויה לעשות נזק לעדה הדרוזית. פארס טען: "בחוק הלאום חסרה לי המילה 'שוויון', אני יודע לחיות גם עם מצב שזה לא כתוב, ובתנאי שזה מתקיים".

אכן קיימת מחלוקת בתוך העדה – אל מול הטוענים שחוק הלאום עשה נזק ויש לתקנו או לבטלו, אחרים קוראים לעצור את המאבק, ולקבל את הצעת ראש הממשלה לחוקק חוק שייחד את העדה. בימים אלו לא ברור כיצד ימשיכו מנהיגי המחאה לפעול, אולם ברור שהחרפת המאבק עשויה לייצר קרע שקשה מאוד יהיה לאחות בעתיד.

עימאד פארס. היום תת-אלוף במילואים // צילום ארכיון: רוני שיצר

המוטיבציה לגיוס לצה"ל בקרב העדה הדרוזית הוא מהגבוהים בישראל: למעלה מ-85% מהגברים מתגייסים לצה"ל. הם מתאפיינים ברמת מוטיבציה גבוהה מאוד לפיקוד ולקצונה, וביחס לאחוז המזערי באוכלוסייה מתבלטת העדה בשנים האחרונות בביצוע תפקידי מפתח בליבה המבצעית של צה"ל. דוגמה לכך היא כאמור עימאד פארס, אך לא רק הוא – קצין חי"ר וצנחנים ראשי הוא תת-אלוף רסאן עליאן, מח"ט גולני לשעבר, קצין רפואה ראשי הוא תת-אלוף באדר טריף; ורק היום מינה הרמטכ"ל גדי איזנקוט את אלוף-משנה הישאם אברהים למפקד חטיבת הדגל של חיל השריון, החטיבה שמכשירה את המפקדים והקצינים בחיל.

גילוי נאות: אלוף-משנה אברהים היה פקודי בעבר. מדובר בקצין מקצועי וערכי ביותר, ומי שיחשוד שמינויו נובע ממחאה כזו או אחרת טועה, ובגדול. מדובר במינוי בזכות ולא בחסד.

יש מה לתקן, אך בקלות ניתן גם לקלקל

מקצוע הליבה בעדה הדרוזית הוא להיות איש ביטחון: בצבא, במשטרה וביתר. מה שקורה בשנים האחרונות הוא כניסה מרשימה של קצינים בכירים לתפקידי מפתח באליטה הארגונית של צה"ל. קשה לטעון נגד שוויון ביום שבו מפקדי חטיבות סדירות הם דרוזים וכששניים מתוך המג"דים בחטיבה 7 מגיעים גם הם מתוך העדה. אלו כבר לא קצינים זוטרים, אלו הם מנהיגים מובילים, המשפיעים מערכתית על היבטים רבים.

כניסה של קצינים לאליטה ארגונית כאשר מדובר במקצוע ליבה משמעותה שוויון הזדמנויות ברמה הגבוהה ביותר שניתן להגדיר. חשוב כאן לציין, המינוי לתפקיד מפקד חטיבה מתבצע על-ידי הרמטכ"ל ומאושר על ידי שר הביטחון. ברור שמינוי תתי-אלופים ומעלה הם כבר לא רק החלטה צבאית. לכן מי שטוען לחוסר שוויון – לפחות במערכות הביטחוניות, שהן בצמרת המדינית כאן, טוען טענות סרק.

אין ספק שהעדה הדרוזית היא ייחודית בפסיפס התרבויות הישראלי. מדובר במיעוט שהוכיח נאמנות מאז קום המדינה ושילם מחיר יקר בדמים. אין עוד מיעוט כזה בארצנו. לא רק זאת, למיעוט הזה יש קשר תנ"כי ליהדות, אודות לסיפור ציפורה בתו של יתרו, רעיית משה. יתרו הוא שועייב, הנביא המקודש לדרוזים.

עם זאת, כאשר העדה מבקשת שוויון בעקבות השותפות ההיסטורית בעשייה הביטחונית, ראוי שמנהיגיה לא יעצמו עיניהם בפני המתהווה באליטה הצבאית. יש מה לתקן במרקם היחסים הקיים, אך בקלות ניתן גם לקלקל. המשך המאבק מבלי להתחשב בעובדות עשוי להוביל לפיצולים, חלקם פנימיים בתוך העדה. כבר ראינו שיש קולות אחרים. טיפוס על עץ גבוה מדי, או לחלופין, פגיעה בענף הביטחוני שגם מחזיק לא מעט בפני העדה, עלול להיות עבורם חרב פיפיות.

כך או אחרת היום הזה שבו קצין דרוזי ממונה לראשונה כמפקד חטיבה סדירה בחיל המוביל והמכריע ביבשה הוא יום היסטורי. לא רק לעדה הדרוזית, אלא לצה"ל ולכל החברה הישראלית.

הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר יחסי צבא וחברה, מחבר הספר "האדם שבטנק"

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר