"צהל מפנה לנו עורף": לוחמים עם פוסט־טראומה נלחמים לחזור שרת

עשרות לוחמי מילואים, ובהם קצינים ומפקדים בדרגות פיקוד, פנו לצה"ל בדרישה דחופה לבטל את הנוהל החדש שנכנס לתוקפו לפני כשלושה חודשים ומוביל להקפאה או להפסקה של שירות מילואים של אלפי לוחמים שהוכרו כנפגעי פוסט־טראומה (PTSD) על ידי משרד הביטחון.

למעשה, משרד הביטחון העביר לצה"ל את רשימת משרתי המילואים המוכרים כנפגעי פוסט־טראומה שנקבעה להם דרגת נכות של 30% ומעלה על רקע נפשי, תוך פגיעה בחיסיון הרפואי שלהם. עם העברת המידע, הודיע צה"ל באופן מיידי לכל המשרתים במילואים המוכרים כי שירות המילואים שלהם יוקפא לאלתר. על פי ההערכות, מדובר בכ־2,000 משרתי מילואים פעילים שחלקם המשיכו לשרת, לעיתים בהיקף של מאות ימי מילואים, תחת אש ובתפקידי לחימה ופיקוד. שירותם הוקפא אף שלפחות לגבי חלקם, מפקדיהם הישירים העידו כי תפקודם היה מקצועי ומיטבי. לא זו בלבד, אלא שהשירות הצבאי הוא עבורם מקור של תמיכה, חיזוק ושיקום, והם מעוניינים לשרת.

מי שיבקש לערער על החלטת צה"ל נדרש להוכיח השלמת טיפולים, תפקוד תקין והיעדר מסוכנות. בהתאם לנוהל, מי שנקבעה לו נכות של 50% ומעלה על רקע נפשי, שירותו מופסק לצמיתות ובלי אפשרות ערעור, גם אם לאורך שנים תפקד באופן מלא במילואים.

עוד נטען כי במסגרת המהלך הועבר לצה"ל מידע רפואי של אלפי משרתים עם PTSD ממשרד הביטחון, ללא הסכמתם, וכי המידע נחשף בפני גורמי כוח אדם ומפקדים רבים - דבר המהווה, לטענתם, פגיעה קשה בפרטיותם ובכבודם של הלוחמים.

על מנת לממש את "זכות הערעור", נדרשו המעוניינים בכך להמציא בין השאר מכתב ממעסיק תוך התייחסות תפקודית, מכתב מרופא משפחה, מכתב נחיצות מהיחידה, פרוטוקול הוועדה שבה נקבעו אחוזי הנכות - וכן לוותר באופן מוחלט על הסודיות הרפואית.

"מצב אבסורדי"

אחד מהקצינים במילואים ששירותם הוקפא הוא סא"ל א', שנפצע בתחילת הלחימה ברצועת עזה, בתקרית שבה נהרגו לוחמים שלו. לאחר שהחלים מפציעותיו הפיזיות, הוכר על ידי משרד הביטחון גם כפוסט־טראומטי, אך המשיך להגיע למילואים ושובץ בתפקיד מרכזי החטיבה הלוחמת שבה שירת. "הוכרתי פיזית ונפשית, אבל אני לא במקום של חוסר יכולת. חזרתי גם לצבא וגם לעבודה", הוא מספר. "צה"ל הקפיא את הפוסט־טראומטיים בלי קשר לתפקוד שלהם ולמה שהם עושים. זה הגיע למצב אבסורדי שאנשים שהוכרו כפוסט־טראומטיים ב'צוק איתן' למשל, ומשמשים בתפקידי מטה או מעבירים גיבושים ביחידות מיוחדות, מלווים פצועים - לא יכולים להגיע יותר למילואים".

עוד הוא טוען: "כל מש"קית קישור זוטרה קיבלה רשימה של אנשים שנמצאים מעכשיו בסטטוס הקפאה. יש פה גם עבירה פלילית של הפרת חיסיון רפואי ופגיעה בצנעת הפרט. המצב הרפואי של המילואימניקים הועבר לכל גורמי השלישות. וכדי להוסיף חטא על פשע - כדי להפשיר את ההקפאה, הצבא דרש רשימת מכולת, כולל פרוטוקולים של ועדות רפואיות ומכתב של המעסיק". ועוד הוא מוסיף: "אני בתפקיד בכיר באזרחות. הוצאתם אותי מהארון, הודעתם לכולם על המצב הרפואי שלי. באיזו זכות אתם מבקשים ממני לפנות למעסיק שלי בבקשה לאישור על כך שאני מתפקד?".

לא זו בלבד, אלא שההחלטה בנוגע להקפאת השירות של פוסט־טראומטיים חלה על משרתי המילואים בלבד, בעוד אנשי קבע משרתים שהוכרו גם הם כפוסט־טראומטיים ממשיכים לשרת כרגיל. "אחד מהמפקדים הבכירים בחיל האוויר אמר לי שהקפיאו מילואים של אחד מהטייסים בעקבות ההנחיה הזו, ועכשיו הוא חושש שאנשי צוות אוויר שצריכים טיפול וסיוע לא ילכו לבקש אותו, כדי שלא יקפיאו להם טיסות ולא ימתגו אותם", סיפר.

חומה בצורה

נציין כי המילואימניקים ניסו לפתור את הנושא "בתוך הבית", בהליכים רשמיים מול הצבא. הם שוחחו עם בכירי חיל הרפואה, אגף כוח האדם, גורמי בריאות הנפש, ונתקלו לדבריהם בחומה בצורה. גם הם טוענים כי הם לא רוצים לראות החמרה במצבים נפשיים והתאבדויות, אך לטענתם נדרשת רגישות יתר לאותם מילואימניקים שנפצעו בלחימה. בפגישות עם הגורמים הבכירים הם הציעו מתווה שכולל שלושה עקרונות בסיסיים: שהמילואימניק רוצה לשרת, שהיחידה שלו רוצה שהוא ישרת, ושאין לגביו אינדיקציה לאובדנות או החמרה במצב.

במכתב חריף שנשלח לרמטכ"ל, לפצ"ר, לראש אכ"א, לקצין רפואה ראשי ולשורה של בכירים נוספים במערכת הביטחון, באמצעות עורכי הדין שלומי ציפורי ורן כהן־רוכברגר, טוענים הלוחמים כי מדובר במדיניות "בלתי חוקית, בלתי סבירה ופוגענית", אשר מתעלמת מתפקודם בפועל של הלוחמים הללו בשדה הקרב, גם לאחר ההכרה בפגיעה הנפשית. במכתב נטען עוד כי המדיניות החדשה עלולה לגרום דווקא לתוצאה הפוכה מזו שלשמה נועדה: לוחמים הסובלים מקשיים נפשיים עלולים להימנע מפנייה לטיפול או מהגשת בקשה להכרה במשרד הביטחון, מחשש שיודחו משירות מילואים.

בפנייתם, מתארים הלוחמים תחושת "עלבון ובגידה" שנוהל זה מסב לאלה שסיכנו את חייהם למען המדינה, נפצעו בנפשם, ועתה צה"ל מפנה להם עורף ופולט אותם ב"שלט רחוק" מהמסגרת הכמעט יחידה שבה הם מרגישים שהם יכולים לתרום.

עורכי הדין ציפורי וכהן־רוכברגר דורשים בשמם של הלוחמים לבטל את הנוהל, "הבלתי חוקי שנקבע בחוסר סמכות", לעצור את הליכי ההקפאה והפטור, ולבחון כל מקרה לגופו - תוך שמירה על זכויות הפרט, פרטיות רפואית ושיקול דעת פיקודי. לדברי עורכי הדין, אם הדרישה לא תיענה בתוך ימים ספורים, נשקלת פנייה לערכאות משפטיות.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "משרתי מילואים הנמצאים בשירות פעיל ובעלי יותר מ־30% נכות נבדקים תוך שמירה על סודיות רפואית למען הסדרת מצבם וקביעת כשירותם להמשיך בשירות, ושירותם לא יוקפא באופן מיידי. בנוסף, בפני המשרתים עומדת האפשרות להגיש ערעור על ההחלטה בהתאם לקריטריונים שנקבעו".