"פגישה עם קב"ן לא מספיקה": ביחידה של אריאל מאיר תמן דורשים מענה ראוי
מותו של תמן, חייל המילואים ששם קץ לחייו בעקבות פוסט טראומה מעורר מחדש את השיח על המחיר הנפשי שמשלמים המשרתים העוסקים בזיהוי גופות - ולא מלווים כראוי • "אבל ראינו את מה שאף אחד לא אמור לראות", מספרים חבריו ליחידה שמבקשים ממשרד הביטחון הכרה וחיסכון בבירוקרטיה • אמו של מתן אנגרסט: "כמה עוד משפחות יקרסו כדי להמשיך במלחמה שמוצתה מזמן"?
,עודכן
0השמעה
מותו שלאריאל מאיר תמן,חייל מילואים מהיחידה לטיפול בחללים ששם קץ לחייו אתמול (ראשון) בעקבות פוסט טראומה, מטלטל את חבריו ואת כל מי שהיה חלק מהמערך החריג והכואב הזה. מדובר באחד מהלוחמים השקטים שנשאו על גבם את המשימה הקשה ביותר במלחמת חרבות ברזל - טיפול בגופות הנופלים.
"השירות שלנו שונה מכל שירות אחר", מדגישים חבריו ליחידה. "לא ראינו אויב, לא ירינו, אבל ראינו את מה שאף אחד לא אמור לראות. אי אפשר להסתפק בפגישה עם קב”ן תוך כדי השירות או במענה ביורוקרטי שלוקח חודשים. אנחנו דורשים ממשרד הביטחון תוכנית טיפול ייעודית עכשיו, לפני המקרה הבא״.
ב"ישראל היום"פורסם בעבר אודות מצוקתם הקשה של החיילים ואנשי המילואיםאשר טיפלו בחללים ונחשפו לזוועות החל מ-7 באוקטובר. לדבריהם, הטיפול שעברו כדי להתמודד עם הטראומה היה מינימלי ונעשה רק לבקשת אלו שמודעים לכך שהם זקוקים לעזרה. מי שאינו פועל באופן אקטיבי לקבל סיוע - נותר ללא תמיכה.
כעת המשרתים דורשים תוכנית שיקום וטיפול ייעודית לחיילי מערך הטיפול בחללים, שתינתן לכל מי שלקח חלק פעיל, גם בלי צורך בהכרה רשמית כנכה. כמו כן הם דורשים, ליווי מקצועי למשפחות, בני ובנות זוג, הורים וילדים. זאת משום שהחיים לצד לוחם פגוע נפשית מהווים שירות בפני עצמו. הם מבקשים מערכת הפניות פשוטה וישירה לטיפול נפשי. בלי טפסים, בלי המתנות, בלי הוכחת ״שבר״. בין היתר הם מבקשים הכרה רשמית במעמד של חיילי היחידות לטיפול בחללים, לא כלוחמים, אלא כמי שנדרשת להם מעטפת מיוחדת ומתמשכת.
"אנחנו לא מחפשים הנחות, אנחנו דורשים אחריות", אומר עובד פרל, מפקד ביחידה. "אריאל ז”ל היה הראשון שנפל. אסור שהוא יהיה הראשון מיני רבים".
אריאל בן אהרון, מנהל מרפאת הטראומה, מטיב, המרכז הישראלי לפסיכוטראומה הוסיף: "המקרה של התאבדות בקרב חייל מילואים הוא תזכורת כואבת למחיר הנפשי הכבד שחוויות לחימה וטראומה עלולות לגבות, גם זמן רב לאחר סיום השירות. רבים מהמשרתים נושאים עימם זיכרונות קשים, תחושות של בדידות, אשמה או חוסר משמעות – רגשות שעשויים להוביל למצוקה עמוקה ואף לאובדנות.
במצבים כאלה, תמיכה מהסביבה הקרובה - משפחה, חברים ועמיתים היא חיונית. חשוב לשים לב לשינויים בהתנהגות, הסתגרות, או אמירות שמעידות על יאוש, ולא להסס לשאול, להתעניין ולעודד פנייה לעזרה מקצועית.מי שמרגיש קושי נפשי בעקבות שירות או טראומה - כדאי שיידע שיש עם מי לדבר, ושאפשר להרגיש אחרת. עזרה קיימת, והיא יכולה להציל חיים".
השעה 05:00 בארצות הברית,
— ענת אנגרסט (@anatangrest)July 28, 2025
אבל אני לא מצליחה לישון.
לוחמים נופלים,
עוד פרסום על לוחם מילואים שהתאבד,
עוד לוחם שנפצע קשה בעזה.
ומתן שלי? לוחם פצוע, כבר 661 נמק במנהרה.
כמה עוד משפחות יקרסו כדי להמשיך במלחמה שמוצתה מזמן ושרק סיומה יחזיר את כל החטופים…?
הלב לא מכיל💔
בתוך כך, ענת, אמו של החטוף מתן אנגרסט הגיבה לטרגדיה הקשה. "השעה 05:00 בארצות הברית, אבל אני לא מצליחה לישון", כתבה בחשבון ה-X שלה. "לוחמים נופלים, עוד פרסום על לוחם מילואים שהתאבד, עוד לוחם שנפצע קשה בעזה. ומתן שלי? לוחם פצוע, כבר 661 נמק במנהרה. כמה עוד משפחות יקרסו כדי להמשיך במלחמה שמוצתה מזמן ושרק סיומה יחזיר את כל החטופים…? הלב לא מכיל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו