בהיקף דרמטי ועם אחוז הצלחות גבוה: כך גדלה פעילות חיל הים ב"עם כלביא" - פי 3
ספינות הטילים והדבורות שילשו את "שעות הים" שלהם מלפני המלחמה מול איראן • בראיון ל"ישראל היום" אל"ם ר', ראש מחלקת שליטה בחיל הים מתאר את ההצלחות: "יש לנו אחוזי יירוט גבוהים ביותר" • ההישענות על המילואימניקים: "לא יכולנו להתבסס רק על סדיר" • והאירועים שלא יישכחו
,עודכן
0השמעה
חיל הים הצליח במהלךמבצע "עם כלביא"להגדיל את שעות הפעילות של ספינות הטילים והדבורים בהיקף דרמטי - פי שלושה מהמצב קודם למלחמה, זאת באמצעות הכנסה של כוחות מילואים שלא היו בנמצא ב-7 באוקטובר. כך אומר אלוף משנה ר', ראש מחלקת שליטה בחיל הים, בראיון ל"ישראל היום". באחד המקרים, הצליחו הכוחות ליירט שמונה כטב"מים בתוך שעה בלבד.
המשימה המרכזית של חיל הים במהלך המבצע הייתה הגנה על שמי המדינה, בשיתוף פעולה עם חיל האוויר. "יש לנו אחוזי יירוט גבוהים ביותר - בים האדום ובים התיכון", הוא אומר. בסך הכל יירט חיל הים במהלך 12 ימי המבצע 30 כלי טיס בלתי מאויישים, מתוכם שמונה בתקרית אחת.
חיל האוויר וחיל הים יירטו מאות כטב"מים ששוגרו מאיראן // דובר צה"ל
בחיל הים לא יודעים לומר האם הכטב"מים היו בדרכם לנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל, ביניהם כמובן אסדות הגז, זאת מכיוון שאמצעי האויב יורטו במרחק רב מאוד מהמדינה. תהליך היירוט, מתבסס על מערכות גילוי מתקדמות
העיקרון המרכזי של הפעלת המערכות הוא יירוט במרחקים רחוקים: "האופן שאנחנו עובדים זה שאנחנו מיירטים את האיומים במרחקים מאוד רחוקים מאסדות הגז", מה שמבטיח הגנה על הנכסים האסטרטגיים של המדינה.
במהלך המבצע עשה חיל הים שימוש מבצעי ראשון במיירט "ברק מגן", שהצטרף לכיפת הברזל הימית שפועלת מזה כשנתיים. "מדובר במערכת שיכולה להתמודד עם מגוון רחוב מאוד של איומים, כולל כטב"מים ורקטות תלול מסלול".
לצד משימת ההגנה על שמי המדינה, פעלו ספינות חיל הים על מנת לשמור על הרציפות האנרגטית והכלכלית של מדינת ישראל. "נמלי הים של המדינה נשארו פתוחים, אוניות סוחר נכנסו ופרקו סחורה תוך כדי המלחמה. לא היה חסר שום דבר במלחמה. בנוגע לפעילות ההתקפית של חיל הים, למשל אפשרות למעורבות של צוללות בלחימה, לא הסכים אל"ם ר' להרחיב.
ספינות חיל הים עסקו לאורך ימי המבצע גם בליווי של יאכטות שעשו את דרכם לעבר חופי ישראל, ובחלק מהמקרים נתקעו בדרך. לדברי אל"ם ר', בחלק מהמקרים התרחשו אירועים שהיו קרובים מאוד לאסון.
האירוע הבולט ביותר היהיאכטה שעליה 16 אזרחים ישראלים שהתקלקלה מול חופי לבנון.
"המנועים של היכטה התקלקלו מול ביירות. היו על הסיפון 16 אזרחים ישראלים, מתוכם שמונה ילדים ושלושה תינוקות בני שנה. זה מסוג האירועים שיכולים בסוף להידרדר לאירוע אסטרטגי מהמעלה הראשונה. מיהרנו לחלץ אותם מהמקום. במקרה אחר בחור מבוגר התייבש ונזקק לסיוע רפואי. הכוחות שלנו הוקפצו למקום, נתנו לו נוזלים ופינו אותו לחוף".
אחד השינויים המשמעותיים שחלו במהלך התקופה נוגע לגיוס המילואים לחיל הים. טרם המלחמה כמעט ולא היו מילואים בחיל הים, אך כיום, כלקח מ-7 באוקטובר, יש צוותי מילואים שמאפשרים רציפות גדולה בהרבה של כלי השיט בים. "הספינות שלנו מבצעות פי שלושה ואפילו יותר משעות הים שהיו עד המלחמה", חושף אל"ם ר'.
"המילואימניקים מביאים איתם המון ניסיון וידע חיוני לתפעול המוצבים הרבים שנפתחו במבצע ובמלחמה בכלל. אנחנו לא יכולים לשלוט על אירוע כזה בהתבסס רק על כוח סדיר", הוא אומר, "מדובר בעמוד שדרה מרכזי שמאפשר לנו לעמוד במשימות שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו