כששגרה נראית אחרת בכל מקום – איך פיקוד העורף בונה תוכנית שמתאימה לכולם?

בין הרחובות של קריית יערים החרדית, השכונות השונות של מבשרת ציון והסמטאות של אבו גוש – כל מקום מתנהל אחרת. יש ערכים, הרגלים וסגנון חיים שונים. אבל כשנשמעת אזעקה, כולם רוצים את אותו הדבר: ביטחון. במציאות כל כך מגוונת, שבה כל יישוב הוא עולם בפני עצמו, נדרשת יד מקצועית ורגישה שתדע לחבר בין כולם – כאן נכנס לתמונה פיקוד העורף.

בכל רשות מקומית בישראל פועלת יחידת הקישור לרשות (יקל"ר) של פיקוד העורף, שאחראית להכין את היישוב לחירום – אבל בצורה שמתאימה לו. מפקד היקל"ר הוא איש מילואים עם ניסיון שמכיר היטב את השטח, ועובד בשיתוף פעולה קרוב עם ראש הרשות. הוא מתאם בין כל הגורמים, יוזם תרגילים, ובעיקר – בונה גשר של אמון והבנה עם הקהילה, כדי לחזק את ההיערכות והחוסן המקומי.

אבל כל זה לא היה מצליח בלי שיתוף פעולה מלא מצד הרשויות המקומיות עצמן – ראשי הערים, העובדים והתושבים. הם אלה שהופכים את המוכנות לתכלס – למשהו שעובד באמת. במחוז ירושלים והמרכז, שבו האוכלוסייה מגוונת במיוחד – חילונים, חרדים, דתיים וערבים – שלושה מפקדי יקל"ר מספרים איך מתאימים את הפעילות לכל קהילה בצורה אישית ומדויקת, עם מטרה אחת ברורה: לדאוג שכל אחד ידע איך להתנהל בשעת חירום – בדרך שמתאימה לו.

"ההיכרות האישית עם המגזר החרדי היא מפתח להצלחה" 

קריית יערים היא רשות חרדית מובהקת, עם קצב חיים אחר וכללים ייחודיים. עבור סא"ל (מיל') אודי דחבש, שמפקד על היקל"ר שם מאז 2019, זו לא רק עבודה – זו שליחות. הוא עצמו גדל במגזר החרדי, מדבר את השפה ומבין את המנהגים. בנוסף לניסיון הצבאי שלו, הוא גם משמש כיום כקב"ט בעיריית תל אביב – ומשלב בין שני העולמות.

"המפתח להיערכות טובה הוא התאמה תרבותית". הוא אומר. "אי אפשר להעתיק מודל של רשות חילונית ולהחיל אותו כאן. צריך לדעת מתי נכון לתרגל, מול מי נכון לדבר, ואיך מציגים מידע בצורה הנכונה ביותר. זה עניין של אמון".

"ההיכרות מהבית עם אורח החיים והקהילה נותנת לי בסיס טוב לעבודה". הוא מסביר. "אני יודע איך לפנות לרבנים, לאנשי חינוך ולאנשים שפועלים בשטח  כי זה המקום שממנו באתי. אנחנו מדברים באותה שפה, וזה עוזר לבנות אמון". מספר דחבש.

גם תחום החינוך תופס מקום מרכזי בעיניו: "ככל שהמוכנות מתחילה מגיל צעיר יותר, כך תחושת הביטחון גוברת. אנחנו מקיימים תרגילים שמותאמים לרוח המקום – שקטים, מכבדים, אך ברורים. כי גם ילד בתלמוד תודה צריך לדעת לאן לרוץ כשיש אזעקה". אומר דחבש. 

דחבש מדגיש גם את חשיבות הלכידות החברתית והסיוע העצמי במגזר החרדי, שמתבטאים היטב בשעת חירום. מתנדבים רבים פועלים בארגוני החירום, ומרכזי סיוע קהילתיים המכונים גמ"חים (גמילות חסדים) מספקים תמיכה קרובה ויעילה לאוכלוסיה.

"כשהציבור שותף – המוכנות מקבלת משמעות אמיתית" 

רס"ן (מיל') דודי כהן מוביל את תחום החירום במבשרת ציון – רשות מעורבת עם אוכלוסייה מגוונת מאוד. כהן שירת כ-20 שנה באגד הלוגיסטי של אוגדה 98, וכיום משמש גם כסמנכ"ל ביקורת פנים במשרד החינוך. הניסיון שלו – גם מהצבא וגם מהשירות האזרחי – עוזר לו להבין איך להניע תהליכים בשטח.

כהן מספר כי "מבשרת היא רשות הטרוגנית – חילונים, דתיים, עולים חדשים, ותיקים – והאתגר הוא לייצר תוכנית חירום שמדברת עם כולם, בלי לוותר על הייחוד של אף מגזר". לדבריו, אחד האתגרים שבלטו לאחר אירועי 7.10, היה מיקומה של מבשרת ציון כישוב סמוך לגדר המערכת - אתגר שהוא נענה לו יחד עם אנשי הרשות המקומית. 

כהן הוביל מהלכים לחיזוק רמת המוכנות במבשרת ציון יחד עם ראש הרשות, מנכ"ל הרשות ועובדיה. המהלכים כללו הקמת פורום מתנדבים מקומי מכלל האוכלוסיות, הטמעת נהלים ותרגולים במוסדות חינוך, וליווי צמוד של ראש המועצה וצוותו. "יש במבשרת יתרון מובנה – תחושת קהילתיות עמוקה" הוא מדגיש. "כשמשלבים את זה עם שיח פתוח ושיתוף אמיתי – המוכנות כבר לא נשארת על הנייר, אלא הופכת לחלק מהחיים". מסכם כהן. 

"התרבות היא לא חסם – היא מפתח" 

מפקד יקל"ר אבו גוש בשלוש שנים האחרונות הוא סא"ל (מיל') אבי שלו. שלו מכיר באופן עמוק את החברה הערבית: הוא שירת באופן ממושך במנהל האזרחי, הוא מדבר ערבית שוטפת, בנוסף שלו למד תואר שני בלימודי האסלאם, ואפילו היה היהודי הראשון שלמד במכללה האסלאמית אלקאסמי בצפון. את חוויותיו הנדירות כיהודי היחיד בין מאות סטודנטים ערבים, הוא תיעד בספרו "יומן אל-קאסמיי". 

"אי אפשר להגיע מבחוץ ולצפות לשיתוף פעולה". שלו אומר.  "כדי שהקהילה תתכונן לחירום היא צריכה להרגיש שמבינים אותה, שמכבדים אותה, ולא רק אומרים לה מה לעשות".

באבו גוש, שלו הוביל את חידוש פעילות ועדת החירום (מל"ח) יחד עם מנכ"ל הרשות. הוא לקח חלק מרכזי בארגון תרגילים במערכת החינוך בשיתוף הקב"ט, ודאג להטמעת נהלים תוך שיתוף פעולה צמוד עם הנהגת היישוב. שלו מביא איתו לשטח לא רק ניסיון עשיר, אלא גם הרבה רגישות, צניעות וביטחון שקט. "פיקוד העורף נותן את המסגרת – אבל ההצלחה היא של השטח. כשיש כבוד הדדי אפשר לבנות מוכנות אמיתית". הוא מסכם.

למרות ההבדלים בין קהילות שנמצאות בקריית יערים, מבשרת ואבו גוש – השליחות היא אותה שליחות: להציל חיים, לשמור על שגרה גם בזמן חירום, ולחזק את החוסן של הקהילה. "הכוח של פיקוד העורף טמון ביכולת להתאים את עצמו להבין את השפה המקומית, את הצרכים והרגישויות, ולבנות פתרונות שלא רק עומדים בסטנדרטים – אלא גם עובדים באמת בשטח". מסכם סא"ל (מיל') אבי שלו.