"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתח נפשי חריג: חטף התקף לב - ותבע את ביטוח לאומי

איש קבע קיבל משימה רגישה: הקמת גן נופלים ושיקום חדר הנצחה לקראת אירוע מיוחד במעמד משפחות שכולות • למרות ההשקעה הוא נתקל בשורת קשיים שגרמו לו להבין שהפרויקט לא יהיה מוכן בזמן, ולתחושה שנכשל במשימה • הוא תבע את ביטוח לאומי - וזה פסק הדין שהתקבל

,עודכן
0השמעה
צנתור (אילוסטרציה). צילום: אנצ׳ו גוש-ג׳יני

רב סמל בכיר שמאחוריו מעל 20 שנה בשירות בקבע, בשנות ה-40 לחייו, לקה בהתקף לב חריף לאחר שחשש שלא יעמוד במשימה רגישה שהוטלה עליו: הקמת גן נופלים ושיקום חדר הנצחה לקראת אירוע מיוחד שתוכנן להתקיים במעמד משפחות שכולות.

לאחר מאבק משפטי שנמשך מול הביטוח הלאומי, בית הדין לעבודה הכיר באירוע כתאונת עבודה, ואיש הקבע יזכה בעקבות כך לקצבה חודשית קבועה. המקרה אירע לקראת סוף שנת 2021, כאשר איש הקבע, אשר שימש בתפקיד ניהולי במסגרת שירותו הצבאי, קיבל אחריות על פרויקט ההנצחה.

מדובר היה ביוזמה רגשית ובעלת חשיבות ציבורית, שתוכננה להיחשף למשפחות השכולות באירוע ממלכתי סמוך לחנוכה. הפרויקט כלל עבודות שיקום, שילוט, הכשרת מתחמים והכנת תשתיות.

למרות נכונותו וההשקעה הרבה שהקדיש, נתקלו העבודות בשורת קשיים: מחסור בתקציב, עיכובים באישורי רכש, סירוב של גורמים לקחת אחריות על חלקם בפרויקט, וקצב עבודה נמוך מצד גופי הבינוי. בישיבת עדכון עם רס"ר הבסיס הבין לפתע איש הקבע שהמתחם לא יהיה מוכן בזמן. התחושה כי נכשל במשימה, וכי יאכזב את המשפחות השכולות שהיו אמורות לקחת חלק באירוע, הובילה אותו למתח נפשי חריג במיוחד.

לאחר הפגישה החל לחוש כאבים בחזה, אך ניסה להמשיך בשגרת יומו. בהמשך היום, כאשר התסמינים החריפו והוא התקשה להתרכז, פנה למרפאה – שם התגלה אק"ג חריג. הוא פונה באמבולנס לבית החולים, ובבדיקות אובחן שלקה בהתקף לב ובהמשך עבר צנתור וניתוח מעקפים.

איש הקבע טען בתביעה שהוגשה לביטוח לאומי באמצעות עו"ד לידור זוארץ ממשרד מרקמן טומשין להכיר בהתקף כתאונת עבודה, טען כי אין ספק שהאירוע החריג והאחריות הרגשית הכבדה שהוטלה עליו – עמידה מול המשפחות השכולות ותחושת כישלון – הם שגרמו לקריסת מערכותיו.

עו"ד לידור זוארץ,צילום: ללא

הביטוח הלאומי סירב בתחילה להכיר בכך כתאונת עבודה, אך לאחר ערעור שהוגש לבית הדין לעבודה, באמצעות משרד מרקמן טומשין, הביטוח הלאומי החליט להכיר בתביעה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה בית הדין. המומחה קבע כי אכן מדובר באירוע חריג שאירע תוך כדי, ועקב, השירות – ויש להכיר בו כבתאונת עבודה לכל דבר.

המומחה ציין בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה והופעת התקף הלב, אם כי סביר להניח שאלמלא התרחש האירוע החריג בעבודה היה מועד התרחשותו של התקף הלב נדחה לפרק זמן מאוחר יותר ולא ידוע. זאת למרות שהיה מעשן כבד וסבל משך שנים מלחצים בחזה, כולסטרול גבוה ומבעיות לב.

בעקבות ההכרה, איש הקבע יהיה זכאי לקצבת נכות חודשית לכל ימי חייו. בית הדין פסק כי על הביטוח הלאומי לשלם לתובע הוצאות משפט על סך 6,000 שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר