הסבים והסבתות של כולנו: "חיי קשים, בגלל זה הרגשתי שאני חייבת להחזיר"

בזמן שהאזעקות במלחמת חרבות ברזל נשמעו, הדרום בער והצפון הותקף, דיירי מגדלי הים התיכון - מגורים לגיל השלישי, לא בחרו להסתגר - אלא להתגייס. הם לקחו חלק בגל התנדבות מרגש שצמח בתוך קהילות הרשת, בתמיכתה ובעידודה.

הם מצאו דרכים מקוריות, מרגשות ובלתי צפויות לתמוך בעורף ובחזית: מפוד-טראק שהקימו שהאכיל מאות לוחמים, דרך עשרות מתנדבים שתפרו חם-צווארים לחיילים ובובות לילדים מאושפזים, ועד ליזמות קהילתית להפעלת שווקים לעסקים מהדרום ושעות סיפור לילדים שפונו מבתיהם. הם עבדו בשדות העוטף, בישלו, הנחו סדנאות לשורדי נובה, סייעו למפונים להתמקם - ולא עצרו לרגע. עבור רבים מהם, ההתנדבות הייתה לא רק תרומה לאחר - אלא גם עוגן אישי בתוך ימים סוערים.

מרגריטה רוזמן (85)הפכה לאחת המתנדבות הפעילות והנמרצות ביותר: היא ארזה ירקות בשדות עוטף עזה, בישלה סירים מלאים במרק עדשים ובממולאים שחולקו לחיילי דובדבן סמוך לגבול, צבעה קיר זיכרון לחייל שנפל בקרב, סייעה בשיפוץ דירות למפוני קיבוץ סופה, ותמכה בבני הגיל השלישי של נחל עוז שפונו לבית המגורים לגיל השלישי בו גרה. במקביל, שימשה כטלפנית בחמ"ל גיוס מתנדבים לחקלאות, וגייסה אנשים מכל רחבי הארץ.

"גם כשהיינו בעוטף, לא פחדתי לרגע. הרגשתי שזה הדבר הכי נכון לעשות", מספרת רוזמן, "זו באמת הייתה אחת החוויות הכי משמעותיות בחיים שלי. אני כל כך מודה לבית שנתן לי את ההזדמנות לתרום, כי לבד לא הייתי יודעת מאיפה להתחיל. זה המינימום שיכולנו לעשות".

דליה גולן (72)פונתה ממושב שאר ישוב שבצפון בתחילת המלחמה. למרות מצבה האישי המורכב ובזמן שהייתה בעצמה רחוקה מהבית וטיפלה בבעלה ז"ל – בחרה לפעול גם למען אחרים.

יחד עם דיירות נוספות יזמה שורת פעילויות גיוס תרומות לחיילים: יריד מכירת עבודות יד, מכירת פריטים מיד שנייה, והכנת ארוחה חמה עבור מתנדבי חמ"ל החטופים. "אני בעצמי מפונה, והחיים שלי מאוד קשים. אבל אני עטופה פה באהבה, לא עוזבים אותי לרגע – ודווקא בגלל זה הרגשתי שאני חייבת להחזיר", היא מספרת.

יקי מואב (73)נכה צה"ל פוסט-טראומטי, לא חשב פעמיים כשפרצה המלחמה ואף חזר לשטח תחת אש. בשבועיים הראשונים של הלחימה פעל בשטחי העוטף, תחת אזעקות ורקטות בלתי פוסקות: חילק מזון ותרופות, ליווה תושבים מבוהלים שהתפנו מבתיהם, ולקח חלק במבצעי שינוע של ציוד לחיילים בשטח.

"אני לוחם בנשמה וציוני בכל רמ"ח איבריי. כשיש צורך – אני לא שואל שאלות, פשוט מתייצב", נחוש מואב, "עוד בפנימייה ובשירותי הצבאי חונכתי לתת עזרה למי שצריך אותה. אם הייתי יכול להתגייס שוב לצה"ל להגנה על התושבים הייתי עושה את זה אתמול".