דווקא משיח? מתוך כל הפאצ'ים בצבא - לא ברור למה הרמטכ"ל מתעקש להסיר דווקא את זה הדתי

תופעת הפאצ'ים על מדי צה"ל היא בהחלט אחד מהדברים שמאפיינים את המלחמה. החל משמות של יחידות, דרך הנצחת שמות נופלים ואזכור חטופים ועד פא'צים חריגים או מיוחדים יותר כדוגמת פאצ' מהצבא האוקראיני עם גולגולת שראיתי בציר נצרים או אפילו סמיילי על כתפו של רופא, פסיכיאטר, בלב שכונת חמד בחאן יונס. וזו הסיבה שהעובדה שהרמטכ"ל החליט להסיר דווקא את סמל משיח זועקת לשמים.

מי שביקר יחידות של צה"ל בשנה האחרונה זיהה לא מעט אנומליות בכל הנוגע ללבוש. מדי ב' קלאסיים, מדי ב' טקטיים, סרבלי שריון אמריקנים בצבע בייג', ואלו רק הדוגמאות הבולטות ביותר. תחת פיקודו של הרמטכ"ל הנוכחי, מסיבות לגיטימיות יותר ופחות, נעלמה לחלוטין האחידות שאפיינה את צה"ל לאורך שנים.

כשזה המצב, וכשערמות של פא'צים מסתובבות בצה"ל, העובדה שהרמטכ"ל החליט להסיר את הפאצ' הספציפי של הלוחם אינה מקרית ולא ניתן להתייחס אליה ככזו. מדובר בסממן דתי, שיש מי שלא יאהבו לראות על מדי צה"ל. אך לא הוגן ולא הגיוני להיטפל עליה בעוד האנדרלמוסיה נמשכת.

לו היה בצה"ל ניסיון להסיר פא'צים שאינם אחידים מהמדים, היה זה מהלך לגיטימי לחלוטין, אולי אפילו מתבקש, אך אין זה המצב. למעשה, במהלך חיפושי אחר תמונות של פאצ'ים גיליתי דוגמה, מבצעית יותר אומנם, אך עדיין חריגה, במרכז שכפ"ץ של קצין בכיר. ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו הלוחמים שמרגישים כעת שוב שמדובר באפליה פסולה.

במשך שנה שלמה הלוחמים הללו, בסדיר ובמילואים, מקריבים את חייהם, פשוטו כמשמעו, על מנת להגן על מדינת ישראל. הם עזבו את הבית בשבעה באוקטובר ויצאו אל הלא נודע, משאירים מאחוריהם משפחות, אבות, אימהות ואחים, על מנת להגן על עם ישראל. כיצד היום אנשים אלו מרגישים כשנלקחת מהם הכמיהה לעתיד טוב יותר, לגאולה, למשיח, בסיס איתן בדתם? לא מדובר בדגל הגאווה, גם לא בפאצ' עם סמיילי, אלא בסמל להיותם שייכים למשהו גדול יותר.

לפני כחודש נפל בקרב בדרום לבנון סרן הראל אטינגר, קצין יחידת אגוז. בהלוויתו ספדו לו מפקדיו ופקודיו, ובסופו כמתבקש שרו את שירת התקווה. לאחר מכן, באופן ספונטני, פתחו ההמונים בשירת "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח".

זה מה שהפאצ' הזה מסמל, זה עומק החיבור אליו. אם הרמטכ"ל מעוניין להשליט סדר בבלגן במדי צה"ל, הרי זה מבורך. אם הוא מעוניין להפסיק את השימוש בפאצ'ים בצבא, הדבר לגיטימי. אך עליו לעשות זאת בצורה מוסדרת, נכונה וכוללת. כשהוא ניגש ללוחם שכבר שנה מסכן את חייו ותולש ממדיו את הדרך שבה הוא מגדיר את עצמו, בעוד חבריו עוטים על בגדם שלל פאצ'ים שונים ומשונים – הדבר משול כמעט להסרת כיפתו של אדם כי אינה מתאימה לצה"ל.