"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אימו של סמ"ר דוד בוגדנובסקי ז"ל הגיעה לבית העלמין ונדהמה: "מי נתן לכם את הזכות לגעת במצבה של בני?"

אמו של סמ"ר דוד בוגדנובסקי ז"ל גילתה בד שחור שכיסה את מצבתו בבית העלמין הצבאי בחיפה • לאחר בירור הבינה כי הסיבה היא צלב שחרוט על המצבה • בפוסט בפייסבוק כתבה: "זה לא העם היהודי שהתאהבתי בו"

,עודכן
0השמעה
קברו של דוד בוגדנובסקי שכוסה על ידי בד שחור. צילום: ללא

סמ"ר דוד בוגדנובסקי, מחיפה, לוחם בגדוד ההנדסה 603, עוצבת 'סער מגולן' (7), נפל בקרב בדרום רצועת עזה בדצמבר האחרון, כשהיה בן 19 בנופלו.

אמש הגיעה אימו, יוליה בוגדנובסקי, לטקס לציון השבעה באוקטובר, שנערך בבית העלמין הצבאי בחיפה. היא הופתעה לגלות שבד שחור מכסה את מצבתו של בנה. לאחר בירור, הבינה את הסיבה: על מצבתו של בנה חרוט צלב.

הפוסט של יוליה בוגדנובסקי,צילום: פייסבוק

האם הנסערת והכאובה פרסמה בפייסבוק פוסט נרגש, בו כתבה: "פוסט של צער, טינה ואכזבה. היום נסעתי לדוידושקה כמו בכל יום כדי להדליק נר ולהיות איתו. הייתי המומה – שמו בד שחור על דוד שלי, הגיבור שלי, גיבור מדינת ישראל, כדי לכסות את המצבה ואת הצלב. אין לי מילים לתאר את ההשפלה שחשתי. חשבתי שדוד שלי, שמסר את חייו למדינה, שאהב את המדינה מעומק לבו, שהלך לצבא להגן עלי, על משפחתו ועל כולנו, לא שונה מבחורים אחרים ואינו אדם סוג ב'".

היא הוסיפה: "עמדתי שם ובכיתי. לא הסרתי את הסמרטוט השחור הזה כי אני מכבדת את רגשותיהם של הורים אחרים, ואני יודעת איזה כאב יש בכל לב של אמא, אבא, אחות ואח. לא רציתי להפוך את הטקס לשדה קרב. אני לא נוגעת במצבות של ילדים אחרים, אז מי נתן לכם את הזכות לגעת בבני הקדוש? אני מאוכזבת, אני בוכה, אני צורחת מכאבים. זה לא העם היהודי שהתאהבתי בו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר