ח"כ מירב בן ארי מודיעה כי מבחינתה לא ניתן יהיה להעביר את חוק ההמשכיות, שמבקש להסדיר את נושא קצירת הזרע מחייל שנהרג. "מבחינתי האירוע תם ולא נשלם", אומרת בן ארי בתגובה לפרסום ב"ישראל היום" על כך שהרב הראשי אישר את קצירת הזרע כעת, אך התנה את קיומו בעתיד באישור של חייל טרם נפילתו כי הוא מאשר את העניין.
בוועדת הבריאות קיימה בן ארי 13 ישיבות בנושא, ואף נפגשה עם הרב הראשי דוד לאו שלוש פעמים, אך לדבריה כל הגורמים הנוגעים בדבר התנערו מאחריות, ולכן לא ניתן היה להגיע להסכמות.
דרישתו של הרב הראשי דוד לאו הייתה לאפשר קצירת זרע באמצעות החתמה של חייל על טופס, דבר שנשמע טריוויאלי שכן ניתן תיאורטית לעשות זאת ביום הגיוס, בדיוק כמו חתימה על כרטיס אדי לתרומת איברים. אלא שכשניסתה בן ארי לבדוק כיצד לקדם את העניין, היא גילתה סבך בירוקרטי והתנערות של כל המערכות הרלוונטיות מאחריות. "אין גוף אחד שהיה מוכן לקחת את זה על עצמו", אומרת חברת הכנסת.
על מנת לאפשר חתימה על טפסים שכאלו, יש צורך להקים מאגר של טפסים, שבו ניתן יהיה לאתר את הטופס הרלוונטי במהירות בעת משבר, לאחר שחייל נהרג, אך משרד הבריאות טען כי אינו יכול להקים מאגר שכזה מכיוון שמדובר בהליך משפטי, ואילו משרד המשפטים טען שמדובר בענייני צוואות שאינן באחריותו. כך, במשך חודשים לא הצליחה בן ארי להגיע להסכמות.
לדבריה, המשוכות שעומדות בפני קידום החוק פתירות, אם רק הגופים ירצו לפתור אותם במקום להערים קשיים. "אפשר להתכנס בכנס הקיץ ולפתור את כל הסוגיות. אך צריך להגיע לעניין הזה בלב פתוח ובנפש חפצה, ולהבין שאי אפשר לקחת משפחה שחרב עליה עולמה לבירוקרטיה של טפסים".
כל עוד הרב הראשי דורש חתימה על טופס, שכרגע הינו ולנטרי בלבד, הסיכוי הסביר הוא שברגע האמת ההורים לא יאתרו אותו כלל בעת המהומה. מכיוון שיש זמן קצר בלבד לקצירת זרע, הדבר עלול להוביל לכך שהם לא יספיקו לבצע את ההליך בשל בירוקרטיה. מבחינת בן ארי, מדובר בוויכוח מיותר, מכיוון שבכל אופן לא מדובר על שימוש בזרע אלא רק על קצירתו. "על השימוש בזרע נתווכח בבית משפט, אבל תנו לנו לעשות את הליך הקצירה, כפי שכבר קיים היום – גם אצל חיילים וגם אצל אזרחים, בלי בירוקרטיה בשעה הקשה ביותר שלהם".
האבסורד הוא שהחוק בסך הכל מבקש לעשות סדר במצב הקיים. ב"ישראל היום" פורסם כי הרב הראשי אינו מתנגד לקצירת זרע כפי שקורה היום, אך מבקש לשים סייגים לחוק כללי עתידי, ועל כן בפועל התנגדותו לחוק ללא תיקון הסייגים שלו – ימשיכו את המצב הקיים, שבו נקצר זרע של חייל ללא הסדרה, אף שברוב המוחלט של המקרים הדבר לא מוביל להפריה – ולהמשכיות של החייל שנפל בקרב, מסיבות משפטיות.
עירית אורן גונדרס, יו"ר עמותת אור למשפחות, אומרת שמדובר בעוול מתמשך. ״מדינת ישראל מחוייבת להורים השכולים ששאבו זרע מבנם שנפל וכמהים לנכד ממנו. לא יתכן שהורי חייל החתום על כרטיס אדי ושאיבריו נתרמו ובזכות אצילותם ניצלו חיי אחרים, יקצרו את זרעו ולא יוכלו להשתמש בו להמשכיות בנם".
"למעלה מ-15 שנים העוול הזה נמשך. ההורים אובדי עצות ורק מי שבידו תקציב עתק וכוחות נפש עותרים לבית משפט לתהליך ארוך ומייגע. עד היום רק 2 אימהות שכולות הצליחו לחבק נכדים לאחר מלחמה עיקשת", אומרת אורן-גונדרס.
"היום, כשלמעלה מ-120 הורים מחרבות ברזל ממתינים, זאת השעה שממשלת ישראל תעשה מעשה ותוציא את אותם הורים ממעגל הדכדוך והצער. לא הוגן ולא ראוי לא לחוקק את חוק ההמשכיות. עשרות הורים פונים לעמותת אור למשפחות לעזרה. אין שום הגיון באי חקיקת החוק האנושי והחשוב הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו