אם תחפשו את מיכאל כגן בהמולת רחובותיה של תל אביב, יש סיכוי לא רע שתמצאו אותו בזירה מפתיעה למדי: בקרונות הרכבת או במושביהם של האוטובוסים העירוניים. מי שמכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות של אנבידיה העולמית, ענקית השבבים, ונחשב לאחד מאנשי הפיתוח הבכירים והמשפיעים בעולם - מעדיף את הפשטות שבתחבורה הציבורית, ובוחר להתנייד במטרופולין כאחד האדם.
את שאון העיר והזמן שחולף בין תחנה לתחנה הוא מזקק לרגעי התבוננות, והופך את הנסיעה לאינקובטור למחשבות חדשות, אולי לרעיונות שישנו את העולם. "בוודאי שעולים שם רעיונות", הוא משתף בחיוך, "אבל לא על כולם אני חופשי לדבר כרגע, משום שהם עדיין לא ראו אור. אחד הרעיונות המהפכניים שלנו, שמסייע בניהול עומסים ברשת, עלה לי בנסיעה מסוג אחר: כשרכבתי על אופניים בסמוך לביתי דאז, לפני כמה שנים, בזכרון יעקב".
נדמה שהתנועה היומיומית שמלווה את כגן בחייו היא כר פורה לתהיות ולהרהורים יסודיים על העולם שאנו חיים בו, בדיוק כמו אותה נסיעה בסן פרנסיסקו שבה הגיע ברכבו לצומת, והופתע לגלות שבין המכוניות שמסביבו הוא נותר הנהג האנושי היחיד, כמעט לתדהמת האלגוריתמים, שכמו הביטו בפליאה באדם המשונה שעדיין נוהג את רכבו.
הנסיעה הזו היא אולי תמצית הסיפור של מהפכת הבינה המלאכותית שכגן לוקח בה חלק מרכזי, כמי שמכהן כישראלי הבכיר ביותר בחברה שמספקת שבבים, תוכנה ומערכות תקשורת מהירות כמעט לכל תחום טכנולוגי, וגם למערכות ה־AI המובילות בעולם, כדוגמת צ'ט ג'יפיטי של OpenAI וג'מיני של גוגל. "אנחנו בעוד מהפכה תעשייתית. בעבר נוצרו מכונות שנרתמו לפעולות למען האנושות, בעוד כיום, מהפכת ה־AI מייצרת מכונות שבהן האינטליגנציה, הבינה, נרתמת לצרכים שלנו".
"יש להתייחס ל־AI כתשתית קריטית, בדומה לחשמל ולאינטרנט. אתה לא יכול לתאר לעצמך היום בית בעולם המערבי ללא חשמל או אינטרנט, וכך גם לגבי AI. אנחנו כבר עמוק בחיים שבהם אנחנו צורכים AI, לפעמים גם בלי שאנחנו מודעים לכך".
איפה תחום ה־AI פוגש את ישראל?
"עלינו למנף את ה־AI בכל תחומי החיים בישראל - מתחבורה אוטונומית ורובוטיקה ועד לבריאות, חינוך ותעשייה. בפנינו ניצבת הזדמנות לא רק להמשיך להיות מוקד מרכזי למחקר ופיתוח עבור חברות גלובליות, אלא לבנות כאן כלכלת AI שלמה - כזו שבה חברות ישראליות מפתחות קניין רוחני, מוצרים וחברות גלובליות, ובמקביל אותן הטכנולוגיות משמשות כאן בישראל לקידום הרפואה, לעיצוב מחדש של החינוך, לחיזוק התעשייה, להגדלת הפריון ולשיפור השירותים הציבוריים.
"המטרה צריכה להיות ברורה: שישראל לא רק תפתח את טכנולוגיות העתיד עבור העולם, אלא תהיה גם בין הראשונות ליהנות מהן. אם נדע לנצל את ההזדמנות הזאת, נשאיר לדורות הבאים מדינה חזקה, מתקדמת ומשגשגת יותר".
יקנעם על המפה
בשטח, נראה שהמצב מורכב יותר. דוח של מבקר המדינה שפורסם בחודש יוני האחרון, מצא כי קיים פער מערכתי בין הפוטנציאל הטכנולוגי של ישראל והיישום בשטח, לבין המוכנות הממשלתית בפועל. בין היתר, סומנו מגבלות אבטחת מידע וסייבר, לצד מחסור בתשתיות מחשוב מתקדמות, מחשבי־על ותשתיות לאימון מודלי שפה גדולים.
עם זאת, חשוב לציין שכבר לפני כשנה החל לפעול המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, כדי לצמצם את הפערים ולהוציא לפעול את התוכנית הלאומית להאצת ה־AI בישראל, לרבות פיתוח תשתיות מחשב, הון אנושי ופרויקטים יישומיים.
אני שואל את כגן אם ישראל ערוכה לימים שבהם תשתיות AI הופכות למשאב אסטרטגי. "תשתיות AI זה אכן משאב אסטרטגי. אפשר להשתמש במקורות AI מחוץ לגבולות המדינה, אבל חשוב שנוכל להסתמך גם על עצמנו, כפי שאנחנו רואים בתחום האנרגיה או תכנון ובניית השבבים, שבו ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם.
"אנחנו צריכים לחשוב על תשתיות AI, על מפעלי AI כמו שאנחנו חושבים על נמלים, שדות תעופה, תשתיות תקשורת. כמו שיש לנו תחנת חשמל משלנו, לא יכול להיות שלא יהיו לנו מפעלי AI. לא יכול להיות שמדינת ישראל, בצרכיה החיוניים, לא תוכל לספק אותם מבפנים. צריך להתכנס לזה, וזה לא כזה רחוק".
התשתיות שעליהן מדבר כגן יוכלו לספק כוח עיבוד לאומי הנדרש לפיתוח מערכות AI מתקדמות, וגם חיוניות לריבונות הטכנולוגית שלנו - כלומר מניעת תלות בתשתיות זרות בזמן פיתוח מערכות רגישות, למשל. תשתיות שכאלה עשויות גם לספק מענה מהיר ויעיל לאזרחים, וזאת לצד שירותים שונים, אישורים ממשרדי ממשלה וגם תפקוד טכנולוגי בשעת חירום. לצד אלה, הנתונים האישיים שלנו יישארו בישראל ולא יעברו יצוא למדינות זרות.
"ישראל צריכה להקים מפעל בינה מלאכותית לאומי בהיקף של עשרות אלפי GPUs, יחידות עיבוד גרפיות", הוא פוסק. "כדי שישראל תוכל להתחרות בחזית העולמית, עליה להקים תשתית מחשוב לאומית בקנה מידה רחב, שתפעל לצד התשתיות המסחריות והפרטיות ותהיה נגישה לסטארטאפים, לאקדמיה, לתעשייה ולמגזר הציבורי. מרכיב מרכזי בתוכנית צריך להיות הקצאת כוח מחשוב לסטארטאפים במחיר מסובסד, על בסיס קריטריונים שקופים ותחרותיים. כך יוכלו חברות צעירות לאמן ולהפעיל מודלים מתקדמים בעלות נמוכה יותר, לקצר את הדרך מרעיון למוצר, ולהתחרות בחברות בעלות משאבים גדולים בהרבה.
"מחשב־העל צריך לפעול כ־AI Factory לאומי: מערך מלא המשלב מעבדים, תקשורת מהירה, אחסון, תוכנה, נתונים ומומחיות מקצועית. תשתית כזו תאפשר לא רק לאמן מודלים, אלא גם להתאים ולהפעיל אותם בקנה מידה רחב עבור המשק. המטרה אינה להחליף את שירותי הענן או את השוק הפרטי, אלא להשלים אותם".
כמה זה מסובך לבנות מרכזי נתונים, מפעלי AI?
"אנחנו בונים מפעלי AI לצרכים שלנו. בארץ אנחנו בונים אותם מסיבה פנימית, כלומר - זו בעצם מעבדה של מהנדסים. נוסף על כך, הם משרתים אקו־סיסטם של כ־1,300 חברות סטארט־אפ שאנחנו עובדים איתן.
"ואני יכול לתת לך דוגמה בסקאלה הרבה יותר גדולה: בנינו יחד עם חברת XAI של אילון מאסק דאטה סנטר, מחשב־על לבינה מלאכותית. בתוך כשלושה-ארבעה חודשים מרגע שהמבנה היה מוכן והציוד הראשון הגיע - האימון הראשון התחיל לרוץ. וכל הדבר הזה נבנה מה'בלופרינט', מתוכנית העבודה, שפותחה ביקנעם".
אתה מדמיין בחזונך מפעלי AI שייפרסו על שטחים אדירים?
"ייפרסו איפה שיתאפשר. זה לא דבר כזה גרנדיוזי כמו שחושבים, לא צריך לרצף את כל הנגב בצ'יפים של אנבידיה. מדובר במבנה בגודל של האנגר בשדה תעופה, וזה יכול לשרת המון צרכים, גם ברמה הלאומית וגם ברמת השירות לאזרח. הידע כבר כאן, וזה הופך את הדברים לפשוטים יותר באופן יחסי".
עוגה בת חמש שכבות
כגן (69) נשוי בשנית, ולו שישה ילדים ו־14 נכדים ("בתי הקטנה לומדת במכון ויצמן תואר שני בביולוגיה חישובית, זה מה שהייתי לומד היום"). הוא גדל בסנט פטרבורג, שני הוריו פיזיקאים. "כילד", הוא אומר, "תמיד הייתי סקרן איך דברים עובדים. זה הפך אותי לקצת בעייתי, כי כל צעצוע שהייתי מקבל - מייד הייתי מפרק, כדי להבין איך הוא עובד מבפנים. לכן גם הגעתי לתחום הטכנולוגי, כי הייתי סקרן להבין איך דברים עובדים".
ב־1975, בגיל 17, עלה עם משפחתו לישראל, ובגיל 20 החל ללמוד הנדסת חשמל בטכניון. עברית ואנגלית לא היו שגורות בפיו, וכדי לממן את התואר ניקה חדרי מדרגות ושטף כלים במסעדה. כיום, את הבקרים הוא פותח עם אשתו בחדר הכושר. "אשתי היא ההישג הכי גדול בחיי. אני מקנא בעצמי שיש לי אישה כזאת. זה לא הכי חשוב, זה הדבר היחיד שבאמת חשוב. משפחה. לא חושב שהייתי נמצא איפה שאני נמצא - בלי אשתי".
לאחר סיום אימון הבוקר, מוקדשת מרבית היום שלו לעבודה, לעיתים עד שעות מאוחרות בפגישות, בין היתר, עם המטה הראשי בסנטה קלרה. מנקודת המבט הזו, של מי שיושב בצומת הכי חם של הטכנולוגיה העולמית, יש שיאמרו על אחד מצינורות החמצן המרכזיים של הכלכלה העולמית, הוא מביט בציפייה גם על מה שקורה בבית, וחושב כיצד לקדם את מעמדה של ישראל בתחום ה־AI.
הוא סבור כי יש לשלב AI כחלק ממערכת החינוך והאקדמיה, להבנות אותו בכל תואר - ממדעי המחשב ועד מדעי החברה, ולהפוך אוריינות בינה מלאכותית למיומנות בסיסית, כמו קרוא וכתוב, כדי לאפשר לתלמידים לשאול את השאלות הנכונות ולבחון תשובות באופן ביקורתי. "במקום לנסות לאתר סטודנטים שהסתייעו בכלי AI, יש לעצב מטלות שמחייבות שימוש מושכל בו, לצד חשיבה עצמאית, יצירתיות ושיקול דעת. צריך להכשיר מרצים ולהתאים את שיטות ההוראה וההערכה למציאות שבה AI הוא כלי עבודה בסיסי. חשוב גם לפעול להשבת חוקרים ומהנדסים ישראלים מחו"ל, כדי להגדיל במהירות את מאגר ההון האנושי הדרוש לישראל כדי להישאר בחזית ה־AI העולמית".
אתה מן הסתם לא מדבר על שינוי שיתחיל באקדמיה, אלא הרבה לפני כן.
"בהחלט, השינוי צריך להתחיל הרבה לפני הכניסה לאקדמיה. כבר בבית הספר היסודי, כלים מותאמים ובטוחים יוכלו לסייע לתלמידים ללמוד בקצב המתאים להם, לאפשר למורים לזהות פערים בזמן אמת, ולפנות יותר זמן להוראה ולליווי אישי. במקביל, יש להכשיר מורים להשתמש ב־AI ככלי שמחזק למידה, חשיבה ביקורתית ויצירתיות. המטרה היא להכשיר דור שיודע לרתום את ה־AI לפתרון בעיות מורכבות, לשיפור תהליכים ולפיתוח מוצרים ושירותים חדשים".
ישראל, כך הוא אומר, חייבת להשקיע בכל שכבות הבינה המלאכותית. "מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, נוהג לומר שבינה מלאכותית היא 'עוגה בת חמש שכבות': אנרגיה, שבבים, תשתיות, מודלים ויישומים. ישראל צריכה לבסס נוכחות ויכולת השפעה בכל אחת מהשכבות - להעמיק את יתרונותיה בתחומים שבהם כבר צברה ידע, ניסיון ויכולות מוכחות, ובמקביל - לפתח מומחיות גם בתחומים נוספים.
"ישראל צריכה להרחיב את יכולותיה לתכנון, להקמה ולהפעלה של מפעלי בינה מלאכותית, כאמור, ולפתח פתרונות לאתגרים ההנדסיים הכרוכים בכך. במקביל, יש להמשיך להשקיע ביישומים בתחומי הסייבר, הרובוטיקה, בינה מלאכותית פיזית, הפיננסים והבריאות, ולהיעזר במודלים פתוחים - דוגמת אלה שמפתחת אנבידיה - כדי להתאים במהירות פתרונות לעברית, לערבית ולצרכים מקצועיים מקומיים".
לאן הצעדים האלה יכולים להביא את ישראל?
"השקעה מתואמת לאורך שרשרת הערך כולה תאפשר לישראל לפתח קניין רוחני וטכנולוגיות קריטיות בכל שכבות ה־AI, וכך לחזק את עצמאותה הטכנולוגית ולהיות שותפה פעילה בעיצוב הכלכלה העולמית החדשה".
יהיה צורך בכל העובדים שתגייסו לקמפוס שנבנה בקריית טבעון? "בוודאי. מעולם לא נתקלתי במנהל פיתוח שהיו לו די משאבים. אם יש לי יכולת לגייס אדם היעיל פי שניים, אז אגייס כמה שיותר כאלה, ולא כמה שפחות"
כדי להגיע למטרות שמתאר כגן, הוא מסביר שבין היתר, נדרש חיזוק שיתוף הפעולה בין הממשלה לתעשייה. "הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית היא צעד חשוב, ויש להבטיח שלמטה יהיו סמכויות ביצוע ויכולת לתאם בין משרדי הממשלה, האקדמיה והתעשייה.
"המדינה והמגזר הציבורי צריכים להפוך למאמצים מוקדמים וללקוחות משמעותיים של פתרונות AI בפיתוח חברות ישראליות, ולפעול להפיכת השירותים והתשתיות הציבוריות ל־AI Native (מבוססי AI מן היסוד; ר"פ).
"לצד זאת, יש ליצור בישראל סביבה רגולטורית המעודדת חדשנות ואימוץ AI, באמצעות חקיקה מאוזנת, ייעול הליכים ממשלתיים לקידום ניסויים, השקעות ויוזמות חדשות, והעמקת שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחום. האחריות לקידום המהלך אינה מוטלת על הממשלה בלבד. גם לחברות הטכנולוגיה הפועלות בישראל יש תפקיד ברתימת הידע, הניסיון והיכולות שלהן לטובת המשק והציבור".
לחשוב בלי מכונה?
כשכגן מדבר על טובת הציבור, הוא מתייחס גם לכך שבישראל - לא כל משפחה נהנית ממנוי לשירות AI מתקדם, או יכולה להרשות לעצמה אחד כזה. "למדינה יש אינטרס שכל אזרח וכל תלמיד ייהנו מגישה לכלים המתקדמים ביותר בשוק. צריך לבחון דרכים להנגיש שירותי AI לציבור, ואולי אף להעניק מנוי חינם לכל תלמיד ותלמידה, בדיוק כפי שבבתי ספר יש גישה מובנית לכלים כמו 'אופיס'. צריך לסייע גם לבתי חולים, עסקים, מפעלים ורשויות מקומיות לאמץ את הטכנולוגיה. AIהוא המגבר הגדול ביותר של יכולות האנושות מאז המצאת הגלגל. לכן חייבים להשתמש בטכנולוגיה הזאת איפה שרק אפשר".
אתה רוצה להנגיש בינה מלאכותית לכל ילד. כסבא לילדים קטנים, כאיש טכנולוגיה מוביל וכאזרח - האם אתה חושש שהם לא ילמדו לחשוב באופן מעמיק, אם המכונה תעשה עבורם יותר ויותר מהעבודה הקוגניטיבית? אולי חשוב שנגן על תקופות ילדות קריטיות ונאפשר להם תקופת חשיבה ללא סיוע מכונה?
"בעיניי, להפך, משום שבינה מלאכותית מאפשרת לספק סקרנות באמצעים נגישים ופשוטים יותר. הכי חשוב זה לטפח בילדים סקרנות. אני מרגיש שנכדיי סקרנים יותר מאז שהם משתמשים ב־AI. הטכנולוגיה הזו אולי מחליפה משימות אנושיות מסוימות, אבל סקרנות, אמפתיה ואהבה - היא לא מחליפה, וגם לא תחליף. אם נטפח סקרנות בילדינו - הם ישתמשו ב־AI בשביל ללמוד ולחשוב".
השאלה היא אם אתה יודע לחשוב בזכות עצמך. האם ילד בן 10, שגדל מגיל 3 עם בינה מלאכותית ביד, יצליח לבצע פעולות חשיבה מורכבות? היום, למשל, בלי אפליקציית הניווט "ווייז", רובנו אבודים בכביש.
"אני לא חושב שחשיבה היא אחת המיומנויות שיונמכו. כשלמדתי בבית הספר היה סרגל חישוב; היום זה לא רלוונטי יותר. כשהתחלתי את הקריירה בשנות ה־80, היה ביקוש רב למהנדסים שידעו לתכנן ולשרטט ידנית את השבבים. היום המיומנויות האלה כבר כמעט שאינן נדרשות. אם אתה מתייחס לראש שלך כמחסן עובדות - אין לך סיכוי מול צ'ט GPT, למשל. לכן צריך להתייחס למוח שלנו כאיבר שיכול לקחת עובדות, לייצר אינטגרציה, ללמוד דברים חדשים ולייצר דברים חדשים עם הרבה סקרנות - זה הדבר. אני רואה בבינה מלאכותית פרטנר שלי".
על מה אתם מדברים?
"דברים שקשורים לעבודה, לבית, דברים אישיים, כולל נושאי בריאות. לא מזמן היתה לנו תקלה בברז שלנו בבית. אשתי צילמה את הברז לצ'ט GPT, והוא הסביר לה איך לתקן".
אתה חושש מפגיעה במין האנושי, מההשלכות עליו?
"בינה מלאכותית היא כלי חדש, ויכולה, כמו כל טכנולוגיה, ליפול גם לידיים לא טובות. צריך לפתח אותה בצורה אחראית ומודעת. לא לסגור את העיניים ולחשוב שיהיה בסדר, וגם לא לנסות לעצור אותה - כי אי אפשר לעצור אותה. צריך לפתח את הדברים בצורה אחראית ונכונה, ואני חושב שאנבידיה היא דוגמה לכך, יש אנשים שאמונים על זה. בסך הכל אני אופטימי שכפי שהיה עד עכשיו עם טכנולוגיות אחרות, גם AI תקדם את האנושות לכיוון חיובי".
"לגשר על הפער"
ולאן ישראל מתקדמת בתחום הבינה המלאכותית? בדו"ח של "בנק אוף אמריקה" שפורסם בחודש יולי השנה, נמצא כי ישראל מדורגת במקום ה־12 בטווח הקצר ובמקום ה־10 בטווח הארוך במרוץ הבינה המלאכותית העולמי, להוציא את ארה"ב וסין המובילות את המרוץ בפער גדול. ישראל מדורגת קצת אחרי שווייץ, בריטניה ושבדיה, ולפני מדינות כמו הודו, יפן, סעודיה, איחוד האמירויות וטייוואן. את הרשימה מובילות קנדה, הולנד, אוסטרליה וגרמניה, להוציא כאמור את ארה"ב וסין.
"בלי להישמע יהיר, אני לא חושב שמדינת ישראל נמצאת כל כך הרבה מאחורי סין וארה"ב מבחינת התפתחות טכנולוגית. בחלק מהמקרים אנחנו מובילים עליהן 'פר קפיטה'. ויש תחומים שאנחנו מובילים בהם אבסולוטית, כמו למשל השקעות בהייטק. אחרי קליפורניה אנחנו מספר אחת"
ישראל גרפה את המקום המכובד הודות ליכולות יזמות גבוהות, ריכוז טאלנטים וזמינות גבוהה של הון פרטי להשקעה; אולם לפי הדוח, היא עדיין מפגרת בפרמטרים של השקעה ממשלתית, מוכנות אנרגטית ויצירת תשתיות.
כגן מעניק מהפרספקטיבה שלו על הנעשה בתחום כשאני שואל אותו אם ישראל יכולה להיצמד לארה"ב ולסין, ואף להשתוות אליהן בטווח הרחוק. "בלי להישמע יותר מדי יהיר", הוא אומר, "אני לא חושב שמדינת ישראל נמצאת כל כך הרבה מאחוריהן מבחינת התפתחות טכנולוגית. בחלק מהמקרים אנחנו מובילים עליהן 'פר קפיטה', לנפש. ויש תחומים שאנחנו מובילים בהם אבסולוטית, כמו למשל השקעות בהייטק. אחרי קליפורניה אנחנו מספר אחת".
איפה עוד אנחנו מובילים מבחינה אבסולוטית?
"האקדמיה שלנו מובילה. הטכניון, למשל, נבחר כמכון להשכלה גבוהה מספר אחת בתחום ה־AI באירופה. אנחנו מובילים בתחום הסייבר, פיתוח צ'יפים. בארץ, רוב המעבדים המוכרים לנו - 486 של אינטל למשל - נבנו במפעלים בארץ. טכנולוגיית MMX פותחה פה בארץ, אני הייתי מנהל הפרויקט".
כילד, אני זוכר שזה היה כמו המצאת הגלגל. מעבד עם כוח אדיר.
"זה נכון. זו היתה הפעם הראשונה שנגענו בלב־ליבם של המעבדים, הוספנו פקודות. זה היה דבר הכי גדול אז. קיבלת מנוע לאופניים".
מה ישראל לא מספיק מבינה בכל הקשור למרוץ הטכנולוגי?
"בתחום המחקר אנחנו אלופים, בתחום של יישום הטכנולוגיה והפיכתה לדרך חיים - אנחנו צריכים לגשר על הפער. אחרי כל ההמצאות, צריך ליישם, להוביל את הדברים עד הסוף. תסתכל על תחום הרפואה. יש לנו רופאים מדהימים, רפואה מהמתקדמות בעולם. אבל אם תסתכל על הרפואה כמערכת - יש הרבה מה לשפר".
"מחפשים אש בעיניים"
הכניסה למגדל שבו שוכנים משרדי אנבידיה בתל אביב מובילה ללובי מרשים, רחב־ידיים. מבעד לקיר הזכוכית שעוטף את חזיתותיה הצפוניות והדרומיות של המבואה, נשפכות פנימה קרני השמש, ובתוך החלל המלוטש מתקיימת לרגע סצנה כמעט זרה, יומיומית: ילדיהם של עובדי אחת החברות שבבניין רצים במסדרון, בדרכם לקייטנת החופש הגדול.
בסיור המקדים אנחנו תרים את המשרדים, המשתרעים על פני 18 קומות ומגיעים עד לאחד מחדרי הישיבות שבו נערך הראיון. על פניו, התפאורה משרדית, מהוקצעת. אלא שמתחת לחזות המסודרת הזו מסתתרת תרבות ארגונית ייחודית למדי. אני תוהה עם כגן, מה מדינת ישראל יכולה ללמוד מהתרבות הארגונית של ענקית השבבים. "התרבות הארגונית של אנבידיה היא משהו ייחודי. למבנה הארגוני יש מעט מאוד משמעות, אם בכלל".
אתה יכול לשבת עם זוטרי המהנדסים?
"אני גם יושב איתם. כך אני לומד. זו תרבות ארגונית לא פורמלית, פתוחה. מאוד אכפת לנו מאנשים, ונושא האנשים חזק מאוד באנבידיה. אם מוטיבציה אנושית נעה בין פחד לתשוקה, אז אנבידיה היא החברה שהכי קרובה לתשוקה, עם הכי פחות פחד. אף אחד לא צריך לפחד שיפטרו אותו, כי לא מפטרים".
מה זאת אומרת?
"יש מקומות שפשלה מקצועית בעבודה עולה לעובד במקום עבודתו, והוא מוצא את עצמו בחוץ. אצלנו, אם פישלת מקצועית, זה אומר שלמדת. לנכדיי ולילדיי אני אומר - 'לפעמים אתה מנצח, לפעמים אתה לומד'".
ואם ה"פשלה" הזאת עלתה לכם המון כסף?
"אז שילמנו סכום עצום של כסף על שיעור עבור עובד - עכשיו נזרוק אותו? יש אצלנו משפט שאומר: 'אף אחד לא נכשל לבד'. אם אני בצרה, עדיף שאדבר על זה כדי שיבואו לעזור לי, כי אווירת פחד רק מצמצמת את האדם ופוגעת ביכולות שלו. מהסביבה התומכת הזו צומחת יכולת מדהימה להשפיע על העולם: אנחנו חברת ה־AI היחידה שעובדת עם כל חברות ה־AI. הטכנולוגיה והיכולות שלנו נמצאות היום בכל מקום".
גם כלכלית משתלם לעבוד כאן, זה לא סוד.
"נכון. אנחנו שמחים וגאים להיות החברה הכי גדולה בעולם (נכון לכתיבת שורות אלו; ר"פ), ואנחנו שמחים שהאנשים שלנו שותפים להצלחה הכלכלית של החברה. החיבור עם מלאנוקס, שנקנתה על ידי אנבידיה, נחשב כשילוב העסקי הכי מוצלח אי פעם בתולדות האנושות".
בשעה שחברות טכנולוגיה רבות בעולם מפטרות עובדים, אנבידיה מקימה בישראל קמפוס חדש בקריית טבעון, וצפויה לאכלס בו, ככל הנראה בשנת 2031, אלפי עובדים. עד אז, עדיין יהיה צורך בכל העובדים האלה? הבינה המלאכותית מייתרת משרות רבות.
"בוודאי, יהיה בהם צורך. אנחנו רגילים לחשוב שאם משהו יעיל יותר, אז צריך פחות מהדבר האחר. אבל מעולם לא נתקלתי במהנדס פיתוח או מנהל פיתוח שהיו להם מספיק משאבים. והיום, אם יש לי יכולת לגייס אדם היעיל פי שניים, אז אגייס כמה שיותר כאלה, ולא כמה שפחות; כי באותה השקעה אני יכול לעשות יותר".
אז לשיטתך, אתם מקימים קמפוס ואחד ואולי בעתיד תצטרכו עוד.
"נכון, אני מקווה".
אתם לא מתמקדים רק בבנייה במרכז הארץ, מתוך עיקרון.
"ברור שנדרשת הרחבת פעילות ההייטק מעבר למרכז: להקים מרכזי מחקר ופיתוח בפריפריה ולהגדיל את מספר המהנדסים, החוקרים והיזמים הלוקחים חלק במהפכת ה־AI. כדי לקדם את הנושא, נדרשת השקעה ממשלתית בתשתיות, בחינוך ובהכשרות מקצועיות, לצד יצירת משרות איכותיות ועידוד שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה, מוסדות אקדמיים ורשויות מקומיות ברחבי הארץ".
איזה מין מהנדסים אתם מחפשים?
"עם אש בעיניים וסכין בין השיניים".
מתי לאחרונה יצא לך לשוחח עם מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג?
"לפני כשבוע" (נכון לעת קיום הראיון; ר"פ).
איך נראית שיחה כזאת?
"זו בדרך כלל שיחה טכנית, בצוות, בתחומים אסטרטגיים, ויש נושא על השולחן שרוצים לדון בו. ועד שלא פותרים את הסוגיה לא עוברים לדבר הבא, גם אם גולשים בזמן, וגם אם לא מספיקים להגיע לכלל הנושאים שתוכננו".
עד כמה ג'נסן מכיר אותך טוב מבחינה אישית?
"הוא מכיר אותי, את אשתי, וגם חלק מנכדיי. הייתי אצלו בבית, והוא אדם מאוד מרשים, הכי מרשים שפגשתי. כשאתה עובד איתו אתה הופך לאדם טוב יותר. הוא אדם מאוד חיובי".
הואנג, באופן בלתי נמנע, מעריך מאוד את המטה בישראל, המתמקד במידה רבה בטכנולוגיות התקשורת של אנבידיה, וכולל את היסודות של חברת מלאנוקס שנרכשה על ידי אנבידיה בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר. במידה רבה, ניתן לומר שהפעילות בישראל קריטית למוצרי אנבידיה. "גם ג'נסן מעריך את הפעילות בארץ, את האנשים שלנו", מציין כגן. "לדבריו, הרכישה היא הצעד הכי טוב שאנבידיה עשתה".
הוא בוודאי אופטימי לגבי העתיד הטכנולוגי של ישראל. ואתה?
"אני אופטימי באופן כללי, וסבור שתמיד חשוב להיות מוכנים לא רק לצרות, אלא גם לחדשות טובות. אבל זה לא אומר שצריך לנוח על זרי הדפנה. כמו שאמר לי פעם המורה שלי לחינוך גופני ברוסיה - בשביל לנצח במרתון צריך להתחיל בריצה הכי מהירה, ואז להאיץ. כל הזמן חשוב להאיץ, זה חלק מהחיים".
בתחילת הדרך, האמנת שתגיע למקומות שאליהם הגעת?
"אף פעם לא היו לי חלומות ספציפיים, אבל היו אתגרים שלקחתי על עצמי. ולשאלתך, אני נמצא במקום שלא העזתי לחלום עליו. באחד הביקורים שלי ברוסיה, פגשתי חברי ילדות מביה"ס, ואחד מהם שאל מה איחלנו לעצמנו בסיום ביה"ס, ואיך הדברים נראים בהשוואה למקום שאליו הגענו בחיים. ואני מוכרח להודות שאז, ואפילו בגיל 50, לא יכולתי לדמיין לעצמי לאן אגיע".
תוכנית עבודה
תוכנית עבודה
* למנף AI בכל תחומי החיים בישראל: מתחבורה אוטונומית ועד בריאות, חינוך ותעשייה
* להפוך את מערכת החינוך והאקדמיה ל־AI-native, מבוססי AI מן היסוד ולשלבם כחלק מובנה בכל תואר
* להקים מפעל בינה מלאכותית לאומי בהיקף של עשרות אלפי GPUs (יחידות עיבוד גרפיות)
* להשקיע ב־5 השכבות של ה־AI: אנרגיה, שבבים, תשתיות, מודלים ויישומים
* לחזק את שיתוף הפעולה בין הממשלה לתעשייה, ולוודא שלמטה הלאומי לבינה מלאכותית יהיו סמכויות ביצוע
* להנגיש את מהפכת ה־AI לכולם: להבטיח לכל תלמיד ומורה גישה לכלי AI מתקדמים
* להרחיב את פעילות ההייטק בפריפריה