השחקנית אנדריאה שוורץ: "אני רווקה בת 41, ואם לבקש ניסים אז כן, אני רוצה עוד ילד"

היא מגדירה את הפרידה מבן ארצי כחוויה הקשה בחייה ("היום היחסים מעולים, וזה לא מובן מאליו"), מקפידה להתפתח כאמא ומנסה להתרגל לעולם הדייטים ("טינדר? לא בשבילי") • אנדריאה שוורץ כובשת את הבמה בהצגה "גרושים" ומגלה: "אני בוכה בתיאטרון ואצל הפסיכולוגית" 

"מצליחה למצוא עומק בכל דבר". אנדריאה שוורץ, צילום: אפרת אשל, איפור: ורד בדוסה רוטרו

מתי בפעם האחרונה התרגשת על הבמה?

"לפני כמה חודשים, בהצגה האחרונה של 'קרוב יותר'. זו הצגה שעלתה עוד לפני הקורונה והיה מאוד מרגש לעשות אותה בפעם האחרונה. הפרידה מהקאסט היא כמו פרידה ממשפחה, אבל זה גם אחד הדברים הכיפיים בעבודה בתיאטרון, שיש לך הרבה משפחות. בקורונה, כשלא היתה עבודה, חשבתי אם אני מתגעגעת לרגע מסוים על הבמה, למשל לסוף ההצגה ולמחיאות כפיים, ואם להיות כנה זה לא הדבר הראשון שהתגעגעתי אליו. התגעגעתי למאחורי הקלעים. כיף לי על הבמה, אבל זה לא הכל מבחינתי. אני אוהבת להיות שייכת לתיאטרון, גם כלכלית. אני שכירה של תיאטרון הקאמרי וזה חשוב לי. כולנו רוצים להיות שייכים".

מתי בפעם האחרונה ניגשת לאודישן?

"החודש. עשיתי אודישן למשהו חדש בתיאטרון וגם אודישן לסדרה, מה שלא קורה הרבה. בתיאטרון כבר לא עושים לי הרבה אודישנים, כי בדרך כלל כבר מכירים ומלהקים אותי, ובטלוויזיה אני הולכת כשיש משהו מתאים. אני לא עושה המון אודישנים. יש לי חברות וחברים נפלאים מבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, שבו למדתי בין השאר עם נלי תגר. בכל פעם שאנחנו נפגשים אני מרגישה שאין על האהבה הזו ועל מה שעברנו ביחד. זה חיבור משפחתי ואני אוהבת את האנשים האלה כמו חברים מהצבא, כאילו היינו ביחד בלבנון. עברנו ביחד חוויות מעצבות". 

מתי בפעם האחרונה החמאת להורים שלך?

"היום. ההורים שלי גרים בנתניה, בבית שבו גדלתי. החמאתי לאמא שלי, מלה, שהיא מנהלת אגף הפיתוח בנציבות המים והיא 'ביג שוט' שהיתה בכלל עצמאית הרבה שנים ומאוד התקדמה והתפתחה. אבא שלי, הארי, עבד המון שנים בחו"ל כמהנדס ובשנים האחרונות הוא בארץ, עובד כנהג מונית ואוהב את זה מאוד".

מתי בפעם האחרונה הלכת לפסיכולוג?

"אני הולכת לפסיכולוגית בכל יום רביעי, בלי ויתורים. שנים הייתי בטיפול, אבל אחרי הפרידה מהאקס שלי, בן (בן ארצי; ש"ז), הייתי רוויה והפסקתי את הטיפול באופן טיפשי דווקא בתקופה שבה הכי הייתי צריכה אותו, כי גם התגרשתי וגם התחילה הקורונה. חזרתי לטיפול לפני שנה וזה טוב לי מאוד. אני חושבת שטיפול הוא הכרחי, כי עצם היציאה מהבית לדבר את עצמך זה חשוב. אם אין כסף לזה, תשבי מול הים ותדברי. למדתי פסיכולוגיה במשך שנה והפסקתי. אני אוהבת לשמוע סיפורים ולהקשיב לאנשים, אז אולי יכולתי לעבוד בזה?"

מתי בפעם האחרונה פחדת?

"יש לי פחד שקיים בי מעצם היותי אישה, כמו שיש לכל אישה כשהיא לבד. אני אוהבת להיות בחו"ל ויש לי חלום לנסוע לבד, אבל הפחד קצת עוצר אותי. חוץ מזה, לפני כמה זמן מישהו דפק לי בדלת בשלוש לפנות בוקר דפיקות חזקות מאוד ונבהלתי. גם זה קשור לעובדה שאני אישה ואמא עם שני ילדים בבית. טיפלתי בסיטואציה, זו היתה טעות בדירה וכשהוא הבין את הטעות שלו הוא ברח, אבל זה היה רגע מפחיד מאוד".

מתי בפעם האחרונה בילית עם הילדים?

"כל הזמן. יש לי שני בנים, לני בן ה־8 וגידי בן ה־5, והם החיים שלי. אני מודה לאל עליהם כל יום. אני אמא מאוד משתדלת, אין יום שאני לא עסוקה בלחקור ולפתח את האימהות שלי ולעשות אותה יותר טובה ועמוקה. יש לי כוונה לגדול בתוך זה ואני גם לומדת מהטעויות של עצמי ומתקנת אותן. כל יום אפשר להתחיל מחדש, בטח כשאת אמא, ואם משהו לא עבד אני לא מוותרת לעצמי. אפשר להגיד 'זו אני', אבל אפשר גם להגיד 'אני יכולה לשנות', ומאוד משמח שאפשר להתחיל כל יום מחדש.

"אני אוהבת לשחק עם הבנים משחקי קופסה. החלטתי עם עצמי שאפשר למצוא דברים שגם אני אוהבת ולקחתי משימה למצוא משחקים שאני מתחברת אליהם, אז עכשיו יש בבית מלא אפשרויות ואנחנו משחקים יחד. אנחנו גם בית ששומעים בו מלא מוזיקה, כי אני תמיד עם מוזיקה והם יודעים שביום שישי שומעים ברדיו כאן 88, שיש יום של אפל מיוזיק ושיש לנו גם משחק עם שירים. אני היום רווקה בת 41, ואם לבקש ניסים אז כן, בא לי עוד ילד".

מתי בפעם האחרונה ניקית את הבית?

"אחרי שהילדים הולכים אני מנקה, זה בילט אין, בטח בשירותים, כי יש לי בנים. הם מאוד עוזרים לי בבית, בסידור או בפינוי המדיח, כי זה הבית של שלושתנו והם יודעים שהם צריכים לעזור לי, אם כי תכל'ס בסופו של דבר אני עושה הכל לבד. אני אוהבת שנקי, נעים ומסודר, ובכלל אני בעד התמכרות לניקיון, אם זה לא פוגע באחרים".

מתי בפעם האחרונה התמכרת למשהו?

"לצערי אני טיפוס התמכרותי, אז אני מכורה להמון דברים - לטלפון, לסיגריות, לסוכר. אני מכורה גם לדברים טובים, למשל הייתי מכורה לספורט".

מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר?

"אני חולת מוזיקה ומתרגשת משירים כל יום. ראיתי למשל 'אקס פקטור' עם הבן הגדול שלי וראינו את לינט, שהיא זמרת גדולה מטורקיה. בכיתי מהסיפור שלה ומאיך שהיא שרה מהנשמה. התרגשתי גם מהאלבום של אורן לביא ומהשיר 'Second Hand Lovrers'. אני לא נגד ריאליטי ואתן לבנים לעשות מה שהם רוצים בגיל מסוים, גם ללכת לריאליטי. אם אראה שזו התשוקה האמיתית שלהם, לא אעצור בעדם.

"לפעמים אני שומעת שיר וחושבת שהוא נכתב עליי, למשל 'עובר בי השינוי' של מארינה מקסימילאן. גם 'שמש' של חנן בן ארי מתאים לי. איזה דבר זה שירים, אני אשמח שיכתבו עלי, בכיף. הבן שלי לני כותב שירים על אהבה. הוא לא מאוהב, הוא מאוהב באהבה, זה מעניין אותו".

מתי בפעם האחרונה צחקת?

"אתמול. אני צוחקת מלא ואתמול ישבתי עם חברים אחרי הצגה וצחקנו ביחד. יש לי חבר שעושה חיקוי מעולה שלי. אף פעם לא חשבתי שאפשר לחקות אותי ככה, עד שהוא הגיע. אני גם מצחיקה את עצמי, אולי זה קשור לזה שאני בת יחידה. אני מאוד שמה לב לימים שאני לא צוחקת או מחייכת בהם, ואלה כמובן הימים שבהם אני בלי הילדים. איתם אני תמיד אחייך או אצחק".

מתי בפעם האחרונה הרגשת זרה?

"אני מודה שאני לא מרגישה זרה. נולדתי ברומניה, עליתי לארץ בגיל ארבע וחצי ואני כן מרגישה את הרומניות ואת העולה חדשה שבי בכל מיני סיטואציות. למשל כשמדברים על דברים שהיו פעם במוזיקה ובתרבות הישראלית, כמו סרטי בורקס ושירים, אני מרגישה שלא השלמתי את החומר. אחת התכונות הטובות שלי היא שאני יודעת להסתדר עם כל סוגי האנשים ומוצאת את עצמי בכל מקום. אני אוהבת אנשים וסיפורים".

מתי בפעם האחרונה עשית שינוי חיצוני?

"אני כמו שמשון הגיבור, השיער שלי הוא הכוח שלי ועברתי איתו דברים. אומרים שמשברים נפשיים מתבטאים בשיער, אז לפני שנתיים קרה לי משהו פסיכי ואמרו לי שזה קשור לפרידה מבן ולקורונה. בגלל מה שקרה הייתי חייבת להסתפר, אז עכשיו השיער שלי לא ארוך, אבל כשהוא ארוך הוא כבד ומהמם וכשהסתפרתי בכיתי בכי עמוק. אמרתי לחברים שלי 'זהו, הוא כבר לא יגדל יותר'. השיער ארך מאז, אבל לא הגיע למה שהיה. אני מאמינה שהוא יגיע. היה לי שיער יפה כל כך, אבל היו שנים שלא הערכתי אותו מספיק, כי כשיש לך תלתלים את רוצה שיער חלק. לקח לי זמן עד שהגעתי לגיל שאני אוהבת אותו.

"לגבי טיפולים קוסמטיים וניתוחים, באופן כללי אני בעד שכל אחד יעשה מה שבא לו. לפני כמה שנים עשיתי בוטוקס, אבל בקטנה, ואני חושבת שאעשה עוד משהו מתישהו. אני רואה את עצמי עושה למשל ניתוח עפעפים וסומכת על עצמי שאדע לעשות את זה בטוב טעם".

מתי בפעם האחרונה חשבת על שמך הפרטי?

"כשהייתי קטנה שאלו אותי מה זה אנדריאה. כולם היו קוראים לי אנדראינה ואני רציתי להחליף את השם לעדי, אבל בגיל 16 כבר אהבתי את השם שלי. היום, כשמישהו שלא מכיר אותי שואל לשמי, אני נהנית להגיד אותו. אני אוהבת גם את השמות של הבנים שלי, גידי ולני, אוהבת להגיד את השמות שלהם".

מתי בפעם האחרונה בכית?

"אני בוכה מלא. גם על הבמה ובדרך כלל גם אצל הפסיכולוגית. הבכי מנקה. פעם הייתי ממש בכיינית, אבל עם השנים פיתחתי איזה חוסן מלבכות ועכשיו כבר חודש וחצי אני מתה לבכות ולא יוצא לי. בסוף הוא ייצא".

מתי בפעם האחרונה ערכת שיחת נפש?

"שלשום. אני עורכת הרבה שיחות נפש, למרות שאני לא אוהבת לחפור, אבל זה תמיד מגיע לשם. אני מצליחה להוציא תובנות גם משיחות קטנות, כי אני מוצאת בכל דבר עומק. יש לי שיחות נפש גם עם הילדים, למשל אתמול הם שאלו אותי אם עצוב לי. יש להם שאלות של ילדים שהן שיא המתיקות".

מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט?

"לפני כמה חודשים, לדייט אחד שלצערי שלא המשיך מעבר. בגלל שאני אוהבת אנשים, ערב אחד זה מעט מדי עבורי להכיר בן אדם. יש בדייטים משהו מביך, אבל היה נחמד ולא המשיך. אני לא בטינדר, זה לא בשבילי. אני לא בדור הזה ולא מבינה את הקטע. אני מכירה אנשים דרך חברים.

"אין דבר כזה להסתגל לפרידה. גם הילדים תמיד ירצו לחזור למה שהיה, אבל עם הזמן הם פחות מדברים על זה ואני ואבא שלהם בקשר מעולה. היום אני מבינה שזה נס שהקשר שלנו טוב וקרוב, כי אני שומעת המון סיפורים. הפרידה היא הדבר הכי קשה שהיה לי בחיים, חוויתי אבל על המשפחה שהיתה, וזה מדהים ולא מובן מאליו להצליח לקיים קשר טוב וקרוב אחר כך. זה תלוי המון ברצון הדדי ואני מאוד מעריכה את זה. שנינו מעריכים.

"אני מאוד אשמח אם תהיה לבן מישהי ואני יודעת שהוא מאוד ישמח אם יהיה לי בן זוג. אנחנו רוצים שיהיה טוב לאבא או לאמא של הילדים שלנו, כי זה משליך על הכל. עברו שנתיים וחצי מהפרידה, אבל לפעמים אני מרגישה שזה עוד טרי, במיוחד עם הקורונה באמצע".

מתי בפעם האחרונה בדקת את חשבון הבנק שלך?

"אני כל שבוע או שבועיים על זה, כי אני אחראית על עצמי ועל עוד שני יצורים, אז אני צריכה להתנהל בחוכמה ולבדוק כל הזמן. הקורונה היתה מאוד קשה במקצוע ה'לא חיוני' שלי, אבל הסתדרתי. קרו לי הרבה ניסים מבחינה כלכלית, קיבלתי מלגות ודברים שעזרו לי וגם עבדתי בעוד עבודה, כי זו באמת היתה מכה קשה לחשבון. הייתי מנהלת אישית של בלוגרית ועכשיו אני מחפשת עוד עבודה".

מתי בפעם האחרונה התגעגעת למישהו?

"אני מתגעגעת לאפרים, הכלב שלי שמת לפני ארבעה חודשים בגיל 17 וחצי ובשיבה טובה. אבא שלי הביא לי את אפרים מרומניה כשהוא היה בן שלושה חודשים והוא עבר איתי הכל והיה חמוד כל כך. המוות שלו הוא אובדן שלי, אבל גם הילדים מרגישים אותו. הלכנו לקבור את הרצועה שלו בטקס ודיברנו עליו. זה אובדן קשה".

 

מתי בפעם הראשונה? 

מתי בפעם הראשונה היית מאוהבת?

"בפעם הראשונה הייתי מאוהבת בכיתה ז' בג'קו אייזנברג בן השכבה שלי. הייתי מאוהבת בו שנים, עד ט', והוא לא שם עלי. הוא ידע שאני מאוהבת בו - ברור, היינו כאילו קצת ביחד אבל זה פחות הסתדר, והיום הוא כבר פחות עושה לי את זה. אני אוהבת את המוזיקאים, כנראה זה הדפוס, כי בן ארצי היה ההתאהבות האחרונה שלי. אז כנראה שכן, ואני אוהבת גם מוזיקה".

 

אנדריאה שוורץ \ בת 41, שחקנית, תושבת תל אביב. רווקה ואם ללני (8) ולגידי (5), מבן זוגה לשעבר בן ארצי. נולדה בעיר יאש שברומניה ועלתה לארץ עם הוריה בגיל ארבע וחצי. למדה משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין. כיום שחקנית תיאטרון הקאמרי ומשחקת בהצגה "גרושים" ובקרוב תשחק בהצגה החדשה "פיקוח נפש"

shirshirziv@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר