"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

די לריטוש: הסערה שמאחורי מחאת הפוטושופ

ההישג הגדול של מחאת הפוטושופ, שאותה פתחתי באינסטגרם, הוא פשוט מוּדעוּּת

,עודכן
0השמעה
טיעונים שחוקים. נטלי דדון, צילום: מתוך אינסטגרם

יום שני השבוע, 10:00 בבוקר, טלפון ממספר חסוי. על הקו: דוגמנית וכוכבת ריאליטי שכולכם מכירים, שמתחננת לא לככב בפינת הפוטושופ שפתחתי באינסטגרם וחושפת את הריטוש והעיבוד שעושות כוכבות הרשת והדוגמניות, עד שהן מקבלות תוצאה יפה - אבל פחות מציאותית.

"כמעט כל התמונות שלי עוברות ריטוש, אבל יש כאלה שיש לי בהן פדיחות קטלניות", היא מסבירה. "במקום זה אני אמצא לך מלא אחרות, יש ים. כולן עושות ריטוש ואני לא רוצה להישאר מאחור, אבל אני זוכרת גם שיש לנו אחריות, ואולי אנחנו עושות נזק למלא בנות אחרות שעוקבות אחרינו".

ניסיתי קצת לשכנע אותה לשנות גישה. "לפני כל תמונה שאת מעלה, תחשבי על הנזק שאת והחברות שלך עושות לאלפי בנות שמאושפזות במחלקות להפרעות אכילה", אמרתי, "אותן אין שום אפליקציה שתתקן". זו היתה שיחה עצובה, ובלי שורה תחתונה. היא לא השתכנעה, אני לא התחייבתי לא לפרסם.

מחאת הפוטושופ, שנמצאת כבר שבועיים באוויר, זוכה לתמיכה רחבה. מדי יום אני מקבל מאות תגובות מעודדות ותומכות מנערות, מנשים ומגברים. יש בהם כאלה שסובלים מהפרעות אכילה או מדימוי גוף ויש כאלה שלא, אבל מבינים את המשמעות והנזקים. באופן אישי, אני מודה שלא הבנתי עד כמה התופעה שכיחה.

לצד התמיכה, אני נתון למתקפה מצד דוגמניות, כוכבניות ואנשיהן. הראשונה היתה עדן פינס, ומייד אחריה נטלי דדון, שיצאו בפוסטים פומביים ושלפו את הטיעונים הכה שחוקים - שיימינג ושוביניזם. בדרך כלל אני מעדיף תמיכה, אבל במקרה הזה דווקא הטיעונים הלא כל כך מוצלחים, בלשון המעטה, גרמו לטענות ולסיפור שלי לקבל אהדה ותמיכה רחבה יותר.

כל עוד הדיון בכותרות הרי זה מבורך, אבל נשאלת השאלה: פוטושופ לאן? האם העולם יכול להתקיים בלי תוכנת הפלאים? האם דוגמניות יחשפו את גופן האמיתי? האם אנחנו צריכים להישאר מאחור בעולם שלא מפסיק לזוז ולהתפתח?

התשובה היא חד־משמעית לא. אין לי ציפייה שעולם האופנה או הרשתות החברתיות יפסיקו להשתמש בפוטושופ, וזה גם לא יקרה. לא בקמפיינים, לא על שערי מגזינים, וגם לא באינסטגרם. אז בשביל מה היה צריך את כל הרעש הזה? כי כבר עכשיו דוגמניות ומפורסמות התחילו להפחית בשיפוצים קיצוניים ולא הגיוניים. "אני עושה את זה בשביל שאתה והעוקבים לא יעלו עלי", הסבירה לי אחת הדוגמניות המובילות.

ההישג השני הוא המודעות. בשום שלב לא התיימרתי להעלים את הפוטושופ מהעולם. אין לי היכולת או הכוח לעצור את הקידמה, וגם אין לי עניין בזה. אני מבקש דבר אחד - בפעם הבאה שאתם רואים תמונה באינסטגרם, תזכרו שיש סיכוי לא קטן, אפילו גדול מאוד, שהיא לא תואמת את המציאות, אז אל תחלמו על מודל גוף לא הגיוני. לא כי אתם לא יכולים, אלא כי הוא לא קיים.

Erans@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר