הכינו את הצלחות: סגר או לא, נהיה רעבים

עדיין לא ברור אם יהיה או לא יהיה סגר. מה שברור וידוע לחלוטין זה מה נעשה בסגר הזה: מה שעשינו בסגרים הקודמים, ולמעשה, בכל השנה וחצי האחרונות. נאכל.

וטוב שזה תופס אותנו מספיק זמן לפני, כי כך אפשר להיערך טוב יותר ולא להיתפס עם המכנסיים למטה כמו בפעם הקודמת, כשבבית יש בקושי 400-300 ביצים, וגם הן בגודל M. הפעם נדע לעשות את זה כראוי: מזווה ביצים, מקרר חמאה, מחסן נייר טואלט.

עכשיו, כשאנחנו בדיוק בנקודת הזמן הקריטית הזאת שבה עומדים להיכנס לעוד סיבוב כאוטי, אבל חלף כבר מספיק זמן מהסיבוב הקודם כך שיש פרספקטיבה - צריך לומר את האמת: אנחנו עברנו את זה בשלום בזכות האוכל. אנחנו שרדנו בזכות האוכל.

שנה וחצי אכלנו. תכננו, קנינו, בישלנו, צילחתנו, צילמנו, אכלנו, פינינו, וחוזר חלילה. בעצם, עזבנו את החיים שהכרנו ועברנו לחיים אחרים, חיים של שורדים שדואגים למזונם, אוכלים אותו ומייד פונים למצוא מזון נוסף. בואו נפסיק להסתיר את זה כמו טיפשים ונתחיל להבין שאצל כולם זה היה בדיוק אותו הדבר. נושא השיחה בארוחה היה בדרך כלל תפריט הארוחה הבאה, כולל רשימת קניות והחלפת מתכונים.

קחו עכשיו את הסלולרי שלכם וכתבו בשורת החיפוש את האות א'. מתערב שגוגל לא ישלים ל"אפלטון" או ל"אייטמטוב - קריאות מוקדמות". הוא ישלים לאסאדו או לאנטרקוט, מקסימום אגז בנדיקט.

ביום מימי ההפוגות ההן מצאתי את עצמי בשיחה עם איש ציבור חרדי נשוא פנים. נושאי השיחה בינינו היו תמיד פוליטיקה או דברי תורה. בפגישה ההיא, ששנינו הגענו אליה עגולים משהיינו קודם לכן, הוא רכן אלי פתאום ושאל: "תגיד, ראית ביוטיוב את השף הבוכרי הזה שנותן מתכונים? אין אפס, אי אפשר ליפול איתו. כדאי לך לעקוב אחריו".

הגיבורים של האירוע היו אנשים כמו איתמר גרוטו ושרון אלרעי־פרייס, אבל הם היו רק חלק מהאירוע: הם היו הבעיה. הפתרון הגיע בדמות צמדים אחרים - חיים כהן ורותי ברודו, אסטלה ואהרוני, ושלל חבריהם. אף אחד לפני התקופה הזו לא ידע מה זה אקספוננציאלי, מהו מקדם הדבקה, מה זה וריאנט ומהם מדוכאי חיסון; אבל אף אחד גם לא ידע מהם זעפרן, כוכבי אניס וסגפרדו, ואיזו טמפרטורה פנימית צריך עבור מדיום. היום אנחנו כבר יודעים.

והיו גם תועלות נלוות. אני, למשל, לא בדיוק אכלתי, יותר עסקתי ב"בדיקת סימפטומים". אי אפשר לבצע בדיקת קורונה בכל חמש דקות, וגם מדידת חום היא חתיכת פרוצדורה, והיא בכלל לא נותנת אינדיקציה מדויקת.

בדיקת טעם, לעומת זאת, אפשר לבצע ללא הגבלה, והיא גם האינדיקטור המדויק ביותר. זה מה שעשיתי, כל הזמן. ועדיף מתוק, כי חריף זו בכלל כווייה, וחמוץ יכול לעבור דרך הצריבה, ומלח לא בריא ללחץ דם. לכו על מתוק, כמה שיותר. אומרים שסרוטונין פועל יפה גם על חיזוק המערכת החיסונית.

תחליטו מה שתחליטו, חברי ממשלת הריפוי, רק תודיעו מבעוד מועד, כדי שנוכל לחמם תנור ל־200 מעלות, להוציא את הנתח מהמקרר ולצרוב אותו במחבת לוהטת כדי שייסגר היטב לפני הצלייה. כך בדיוק אנחנו מתמודדים עם המגיפה הארורה הזו: סוגרים, מבשלים ואוכלים.

kobiarieli@gmail.com