1. מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
"אני בנסיעה באוטו עם אבא שלי, בערך בגיל 3. הוא שואל אותי מה אני רוצה להיות, ואני אומרת מייד - שחקנית. היו לו כל מיני טיעוני נגד - שלשחקנים לא משלמים משכורת ושיכולים לכתוב עליהם כל מיני דברים. עד כמה שאני זוכרת, יותר הדאיג אותי באותו רגע אם קונים לי גלידה".
2. מהו הדבר האחד שלקחת מהורייך?
"נדמה לי שסוג של חוסן נפשי. לא יודעת להגדיר את זה. ירושלמיות כזאת. ההורים שלי היו אנשים בלי בולשיט".
3. ומהו הדבר האחד שלא לקחת מהם?
"אהבה למתמטיקה ולפיזיקה. שניהם היו מורים והיו מעולים בזה. הייתי מביאה לאמא שלי תרגיל שאף אחד בכיתה לא הצליח לפתור, בכיתה י' בערך, והיא היתה פותרת ומתמוגגת מזה. היה שם מוח!"
4. מיהו האדם שהשפיע ביותר על חייך?
"בן זוגי, שהוא ההפך ממני בכל כך הרבה דברים ומציל אותי הרבה פעמים מעצמי. המוח שלי רועש, ואני לא מספיקה להגיד רבע ממה שעובר לי בראש. הוא מדבר אלפית מהמילים שלי ביום - איזה מזלללל! ויש לו יכולת להיות ברגע, שזו מתת אל. סוג של זן. לי קשה להירגע בדרך כלל. מול הים ביוון אני מצליחה.
"וחוץ ממנו, אני מוקפת בחברים שכל אחד ואחת מהם אנשים משכמם ומעלה שאני נושאת אליהם עיניים ומודה שהם בחיי. הם גורמים לי להיות אדם טוב יותר, כי לא נעים לי מהם".
5. מה היה הרגע שבו ידעת - זה מה שאני רוצה לעשות בחיים?
"הרגע שבו עמדתי על דעתי. אני לא יודעת להסביר, זה כאילו היה שם כל הזמן. הגעתי לעולם עם התשוקה הזאת בילט אין".
6. הרגע שבו הבנת שהצלחת?
"יש כל מיני פסגות כאלה במהלך הדרך, שבהן אני עוצרת ואומרת - אה, וואו, זה משהו שממש רציתי לעשות, איזה כיף. אני חושבת שהסטנד־אפ הוא פסגה כזאת. אחרי הופעה מוצלחת אני מסתובבת תמיד בהרגשה של אושר, גם אחרי הצגה מוצלחת. גם כל רגע שבו התבוננתי המומה ביצור המופלא שילדתי - היו לי שלושה רגעים כאלה".
7. הכישלון שהכי השפיע עלייך?
"יש לי לפעמים תחושה כשחקנית שאני כל־יכולה. כשהופעת סטנד־אפ לא עובדת, אני מרגישה שאני מקבלת סימן - תירגעי! את לא יכולה הכל! את לא תצליחי תמיד! הדרך הזאת מזמנת לך עוד הרבה כישלונות, תתכונני!"
8. רגע של דלתות מסתובבות שהיה נקודת מפנה בחייך?
"בבחינות לניסן נתיב, בשלב השלישי, הודיעו לי שלא התקבלתי. הייתי ברשימת המתנה, התלמידה ה־16, ובכיתה יש 15. כשאריק עשת, מנהל הסטודיו, התקשר להודיע לי שהחליטו ללכת על 16 הפעם ושאני יכולה להצטרף - זו היתה פתיחת דלת לעולם הזה, שאני כל כך אוהבת".
9. מיהו האדם ששבר לך את הלב?
"הממ... שאלה יפה. קשה לי להגיד. לא שברו לי את הלב, אבל יש לי מקום בלב לאהבות קודמות שלי שתמיד יהיו שם, וזה דווקא נעים. נשבר לי הלב בשנים האחרונות מהמצב שלנו - מהשנאה המתפרצת. עצוב לי מאוד שזה ככה. הלוואי שזה ישתנה".
10. דבר אחד שתרצי להשאיר כמורשת אחרייך?
"שחשוב לישון בצהריים, וגם אהבת אדם. ההבנה שקשרים משמעותיים עם חברים ומערכות יחסים הם הדבר הכי יפה ובריא בעולם".
11. מהו התפקיד שלך בחיים האלה?
"להבין או להסביר את נפש האדם. לספר סיפור של אנשים מכל מיני סוגים דרך המשחק. לא חשוב אם זה תיאטרון, קולנוע או סטנד־אפ".
12. ספר, יצירה, אלבום או הצגה שהשפיעו על חייך במיוחד?
"ספר לנצח - 'אלה תולדות' של אלזה מורנטה".
13. יש אלוהים? ואם כן - מהי מערכת היחסים שלך איתו?
"יש משהו. אנחנו ביחסים טובים. הוא שומר עלי ואני מעריכה אותו ויודעת שחשובה לו המהות, ושהוא לא קטנוני. בימים אלה אפשר לראות אותו איתי על הבמה בהצגה המופלאה 'אוי אלוהים', שכתבה ענת גוב".
14. מהו החפץ האחד שאת תמיד לוקחת איתך?
"מחמל נפשי הטלפון שלי, כמובן".
15. ממי היית רוצה לבקש סליחה?
"מכל מי שהגיע להופעה והסטנד־אפ שלי לא מצחיק אותו. אני מבקשת סליחה, ועם זאת מודיעה לכם שזו לא אני, זה אתם".
כמה קטנות
- אם לא ישראל - היכן?
"יוון". - אם לא עברית - איזו שפה?
"צרפתית". - אם לא יעל - איזה שם?
אני יעל בכל רמ"ח איבריי. אני יעילה. - לא תתפסו אותי מחוץ לבית בלי?
"כאמור, הטלפון". - מדד האושר האישי?
"9 כזה?"
יעל לבנטל (58) מעלה ברחבי הארץ את מופע הסטנד־אפ האישי שלה, "החיים על פי יעל לבנטל", ומשחקת בהצגות "אוי אלוהים" ו"מעבר לדלת" בתיאטרון הלאומי הבימה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

