האישה הרגישה יד מתחת לחצאית - הטלפון זיכה את הנוסע ברכבת
הרכבת הקלה בירושלים היתה עמוסה בנוסעים, כשצעירה שעמדה בקרון הרגישה לפתע יד זרה מתחת לחצאיתה. תחילה חשבה שמדובר במגע מקרי בגלל הצפיפות, אבל כשהבינה שמישהו נוגע בישבנה, פרצה בצעקות. הנוסעים הסתובבו. צעירה נוספת סיפרה שגם היא הוטרדה, והחשוד, כך לפי עדות המתלוננת, ניצל את העצירה בתחנה ונמלט.
הצעירה לא ויתרה. היא רדפה אחריו, ביקשה מעוברי אורח לתפוס אותו, ובהמשך זיהתה אותו שוב. מאבטחי הרכבת איתרו גבר שהתאים לתיאור שמסרה ועיכבו אותו. היא היתה משוכנעת שמדובר באותו אדם וזיהתה אותו ארבע פעמים.
אלא שהגבר, בן 46, נשוי ואב לשלושה, התעקש שלא נגע באיש. הוא סיפר שהגיע לירושלים מחיפה לבדיקה רפואית, וטען שבשל נכותו ובעיותיו האורתופדיות הוא בכלל אינו מסוגל לרוץ כפי שתיארה המתלוננת.
בבית המשפט התברר שאיכוני הטלפון שלו אינם מתיישבים עם מסלולו של המטריד. גם הליך הזיהוי עורר שאלות, במיוחד לאחר שהתברר שתמונתו נשלחה למתלוננת עוד לפני שזיהתה אותו בתחנה המרכזית. שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי ריכטר, הבהיר שהוא מאמין לצעירה שעברה אירוע קשה, ואף שיבח את אומץ לבה; אבל להאמין שנפגעה זה דבר אחד, ולהוכיח מי פגע בה זה כבר סיפור אחר.
בסופו של דבר זוכה הגבר מחמת הספק. ארבעה זיהויים לא הספיקו מול איכוני הטלפון, המסמכים הרפואיים והספקות שנותרו בתיק.
במקום טיפול נפשי, תיק פלילי: מה סיפר האב השכול לפסיכולוגית?
הוא איבד את בתו בת החמש בתאונת דרכים, שקע בדיכאון והגיע לפסיכולוגית כדי למצוא קצת נחמה. אלא שבין הדמעות, הכאב והכעס, התחילו לצוץ בחדר הטיפולים דיבורים על רצח. תחילה רצה להטביע את בעלה החדש של גרושתו, אחר כך דיבר על תשלום למשפחת פשע ברמלה, ולבסוף סיפר שכבר העביר את כתובתה של גרושתו לאדם שאמור לבצע את העבודה. הפסיכולוגית, שבסך הכל ניסתה לעזור לאב השכול להתמודד עם האסון, מצאה את עצמה במרכזה של פרשה פלילית.
הסיפור התחיל לאחר שבתו הקטנה של האיש נהרגה מפגיעת מכונית בעת ששהתה אצל אמה. האב, שהאשים את גרושתו ובעלה במותה, פנה למרכז לטיפול משפחתי ברמלה. באחת הפגישות סיפר למטפלת שהוא רוצה להשתמש בכספי הפיצויים על מות בתו כדי לשלם למי שיטביע את בעלה של גרושתו. בהמשך דיבר על משפחה ערבית מרמלה שתרצח את השניים.
המטפלת ניסתה להרגיע ולהציב גבולות, אבל באחת הפגישות הודיע לה האב שמצא את כתובת גרושתו והעביר אותה לגורם שלישי, יחד עם תשלום, כדי לסיים את העבודה שהזמין. כאן כבר נדלקו כל הנורות האדומות, והמטפלת ומנהליה החליטו לפנות למשטרה.
בבית המשפט טען האב שמעולם לא התכוון לפגוע באיש. לדבריו, אלה היו בסך הכול משאלות לב של אדם שבור, שנאמרו בחדר הטיפולים מתוך כאב וייאוש. הוא גם טען שהפסיכולוגית הפרה את החיסיון שביניהם.
אבל שופט בית משפט השלום ברמלה, הישאם אבו שחאדה, לא קנה את ההסברים. הוא קבע שהמטפלת פעלה כדין ושההגנה על חיי בני המשפחה גוברת על החיסיון, והרשיע את האב באיומים.
חטף כדור בישבן בזמן הגניבה - אבל סיבך גם את השוטר
שני חברים רצו לפרק כמה חלקים ממכונית סובארו ישנה שחנתה בחולון, אבל מה שהתחיל כניסיון גניבה בארבע וחצי לפנות בוקר הסתיים ביריית אקדח של שוטר, כדור בישבן ושבר מרוסק באגן. אחד החשודים הצליח לברוח, השני מצא את עצמו בבית החולים, והשוטר שירה בו טען שהותקף בכלי ברזל.
אלא שכעבור חמש שנים, כשהסיפור הגיע להכרעת דין, השופט לא ממש קנה את גרסת השוטר, העלה חשש שניסה להצדיק את הירי וזיכה את החשוד מתקיפתו.
השעה ארבע וחצי לפנות בוקר. שני גברים הגיעו לחניון בחולון והחליטו להתעסק דווקא עם מכונית סובארו שחנתה במקום. הם הרימו אותה באמצעות ג'ק, שלפו כלי עבודה והחלו בניסיון לפרק ממנה חלקים. אלא שהעבודה הלילית לא היתה שקטה במיוחד: שכן שהתגורר בקומה השנייה שמע את הרעש, הציץ מהחלון וראה את השניים בפעולה. אחרי עשר דקות של תצפית החליט להתקשר למשטרה.
כעבור זמן קצר הגיעו השוטרים, ואז התחיל הבלגן. אחד החשודים הצליח להימלט, אבל חברו סיים את הלילה בבית החולים עם כדור באזור הישבן ושבר מרוסק באגן. השוטר שירה בו טען שהחשוד השליך לעברו כלי ברזל שפגעו בראשו, ולכן שלף את אקדחו וירה.
לחשוד היתה גרסה אחרת לגמרי. לדבריו, הוא בכלל בילה עם משפחתו בחוף הים לרגל הרמדאן, עשה על האש, רב עם דודו והחליט ללכת ברגל לבית דודתו בלוד. בדרך, לטענתו, נקלע למקום לא מוכר, שמע רעש ופתאום נורה מאחור. הוא הכחיש שניסה לגנוב חלקים מהמכונית או שהשליך חפץ על השוטר.
השופט איתי הרמלין מבית משפט השלום בתל אביב לא ממש השתכנע מסיפור הטיול הלילי ללוד, במיוחד כשהתברר שהחשוד היה עם כפפות על ידיו ובכיסו נמצא מברג - והרשיע אותו בניסיון לפירוק חלקים מרכב.
אבל כאן הגיעה התפנית. גם סיפורו של השוטר התחיל להיסדק. מצלמת הגוף לא הראתה חפץ שפוגע בו, בבדיקה הרפואית לא נמצאה חבלה בראשו, והירי בוצע ללא אזהרה מוקדמת וללא ניסיון ממשי לעצור את החשוד בדרך אחרת. השופט אף העלה חשש שהטענה על השלכת כלי הברזל נועדה להצדיק את הירי. בסופו של דבר, החשוד הורשע בניסיון לפירוק חלקים מרכב, אבל זוכה מתקיפת שוטר מחמת הספק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו