הגוש השלישי | שי גולדן
פטה מורגנה. נווה מדבר שדמיינו כולנו (או חלקנו), אחרי 7 באוקטובר - גוש חדש, נטול מלחמות יהודים אלה באלה, בעל הסכמות לאומיות רחבות. ברית הציונים, ברית המשרתים, ברית אלה שרוצים ישראל מאוחדת. חלמנו חלום. 0.8 אחוזים בסקרים. זה הביקוש. נגוז החלום.
ברית המשרתים
צימוד מתוחכם שנועד לשרת את "גוש השינוי", אף שמיטב לוחמינו מצביעים גם למפלגות הקואליציה. עם זאת, אפשר לממש את הברית לתפארת ולהפוך אותה לברית האדונים החדשים, אם ביום שאחרי יבחרו המנהיגים החדשים לכונן ממשלה ציונית על בסיס 70 ומשהו מנדטים, ולהפוך את המשרתים בצבא לאדוני הארץ. בלי הטבות והקלות למי שהצבא לא רוצה ולמי שלא רוצה את הצבא.
מוריה קור
קוף מרוקאי | עדי רובינשטיין
אז למה התכוון האיש הכי חזק בטלוויזיה הישראלית? ל"קוף" סטייל העולם התחתון, או לקוף סטייל דודו טופז והצ'חצ'חים שלו. את התשובה לשאלה הלא מסקרנת הזאת נקבל כבר ביום שלישי הקרוב בקלפי.
אם נתניהו והגוש שלו יפסידו, הרי שלנאום הקופים של ינון מגל יהיה חלק מרכזי בהפסד. אם נתניהו ינצח או ילחץ תיקו, נבין דבר אחד: לימנים מותר לקרוא אחד לשני קופים, לשמאלנים אסור לקרוא לימנים קופים. ואיך אומרת גליה אלבין: יאללה כפיים!
מבצע השפעה | שי גולדן
לפי בכיר במוסד: "מבצע שבו מגויס סוכן משוטה (שאינו יודע על השימוש בו) בעמדת מפתח בארגון או לשכה אסטרטגית, והפעלתו בתואנת שווא, לטובת השגת מטרות, או חדירה מודיעינית לאותה הלשכה". אבל בעברית של ימינו מדובר ב"קידמתי את המונדיאל בסך הכל. זו עבודה צדדית. ואינני עובד רשמי של מדינת ישראל". כן, זה נשמע בדיוק כמו סוכן משוטה.
להישען על הערבים | מוריה קור
אם יש משהו שאיבד לגיטימציה בשלוש השנים האחרונות - זאת האופציה הזאת, להישען. להישען על ערבים? פרדוקס ישראלי. מדובר באח הקטן של "אין פרטנר". אבל במשחק הפוליטי, אם רוצים להחליף את ביבי - אין ברירה. אז אם אתה ימני, אתה מבהיר שהמציאות מחייבת שהשמאל יישען עליהם, ואם אתה שמאלני, אתה מכבס ואומר שהם לא יהיו בממשלה, בתקווה שהמראיין לא יתעקש איתך להבין איך זה מסתדר.
בני גנץ | עדי רובינשטיין
עכשיו כשהוא הלך עולה השאלה: מי יבחר בנו כשיטבחו בנו בפעם הבאה? העצב על הליכתו של בני גנץ מהפוליטיקה הוא בעיקר של הצד הימני במפה. עבור השמאל, הרמטכ"ל לשעבר מצטייר כמי שנפל ברשת של ראש הממשלה והיה שה תמים. האם הוא יהיה נשיא המדינה? לא היינו פוסלים זאת, ואולי יהיה מדובר בפרס ניחומים למי שבכל זאת ניסה לעשות פה אחדות וכשל. אה, ומה היה לו בטלפון בסוף?
טראמפ | איתן אורקיבי
התמיכה הפומבית החמה של הנשיא דונלד טראמפ אולי לא תשכנע את מתנגדי נתניהו להצביע לו, אבל היא בהחלט עשויה להיות זריקת מרץ למצביעי גוש הימין. אחרי שנה של דיווחים על "כעס", "גידופים" ו"מתחים" מצד הבית הלבן כלפי נתניהו, אחרי תחזיות על כך שלנשיא אין כוונה או אינטרס לתמוך בנתניהו, ואחרי ידיעות על "צירים חשאיים" של תקשורת בין הממשל לבין מועמדי גוש השינוי, בנט ואיזנקוט, הגיעה הצהרת התמיכה והדהימה את מי שעדיין האמין לפייק, כאילו טראמפ זרק את נתניהו תחת גלגלי האוטובוס.
הפעם | קובי אריאלי
מה זה "הפעם"? אות וביטוי לרוח החופש והבחירה, לפלואידיות הדמוקרטית נטולת המגבלות, או שמא לאנומליה הכאוטית של חברה שעדיין מצויה בהקמה?
הפעם אומר: יש כאן מדף מלא דוגמיות, בואו תנסו משהו. אם לא יעבוד, יהיו הזדמנויות לתקן. וזה נשמע הגיוני, אבל אני מהרהר בכל אותם אלפים שאני מכיר שמצביעים כל חייהם באותו פתק (שאולי הביאו מהבית) וחושב מהי האופציה הדמוקרטית המועדפת בעיניי: בחירה שמרנית־זהותית קבועה וידועה או פסטיבל ניסיוני של הפעם כך ובפעם הבאה אחרת? ואולי מוקדם מדי לדרוש יציבות מחברה כה צעירה. כולה פחות מ־80. נניח לה הפעם.
סרטוני AI | שי גולדן
הנה בן גביר מנתר בקלילות מעל אחמד טיבי, הכדור ברגלו, הוא חותך למרכז, מנסור עבאס גולש לרגליו ומחטיא את התיקול, ואז בשמאלית מדויקת בעיטה לפינה הגבוהה. המסר עבר, נכון? רגע, יש גם כזה שבו אחמד טיבי בתפקיד החלוץ ובן גביר המגן. רגע, יש גם כזה שביבי החלוץ ואיזנקוט הבלם. רגע, הצעצוע הזה הוא צעצוע, או פרומו למציאות שבה לא נדע עוד להבדיל באמת בין שקר לאמת? האפשרות השנייה - ברור.
סוכן קטארי | איתן אורקיבי
האשמה רווחת שמוטחת באנשי לשכת נתניהו, בין שהם קשורים לחשדות (יונתן אוריך) ובין שאינם קשורים (צחי ברוורמן), ולאחרונה אף הופנתה לבנימין נתניהו עצמו. החשד שאנשי אמון של ראש הממשלה העניקו שירותי יח"צ מקצועיים לגורמים קטאריים, שאינה מוגדרת כמדינת אויב, התנפחה לשיח תבהלה שמסמן את לשכת נתניהו כולה כנגועה ב"בגידה החמורה בתולדות המדינה" שבתוכה פעלו "סוכנים" של מדינת אויב בזמן מלחמה. איש מהחשודים אינו מואשם בריגול, ולא נחקר כעת במעצר בחשד זה.
משפיענים | קובי אריאלי
הסיפור של המשפיענים הוא הסיפור של בחירות 2030 (בהנחה שלא יהיו עוד 20 מהדורות לפניהן, במהלך הקדנציה הבאה). הפעם זה רק ניסוי כלים שכולל גם עיוותים מוזרים כמו תביעות נגד משפיענים ועוד. התקופה היא היברידית: אנשים משועבדים למשפיענים שעבוד טוטאלי בכל הקשור למותגי טיפוח, משחיזי סכינים ואתרי נופש, אבל די מתעלמים מהם - כמצופה - כשזה נוגע לעניינים כמו הצבעה בבחירות. איש לא יבקר במסעדה שניר דבורי יקטול, אבל מעטים יתייחסו ברצינות לסרטון של משפיענית רשת שהחליטה שהיא עם איזנקוט. לאט־לאט גם זה ישתנה. וניכבש כולנו תחת מגפה הכבד של דת המשפיענות. חכו לבחירות 2030. שימו עוקב ותנו בלייק.
כת | איתן אורקיבי
אחרי ש"צ'חצ'חים", "אספסוף" ו"מנשקי קמעות" יצאו (חלקית) מהאופנה, וגם "עדר" לא עומד בכללי התקינות הפוליטית, החל נוהג חדש לכנות את תומכי נתניהו ומצביעי הליכוד בכינוי "כת". הפונקציה הפוליטית־תקשורתית זהה: סימון יריבים פוליטיים כנחיל אדם חסר תבונה ונעדר שיקולים רציונליים, הנוהה בעיוורון אחר מנהיג נכלולי ואולי אף מתעלל שמסוגל לכשף אותם בקסמיו. ב"כת" אין לכאורה כל היבט עדתי, אבל ביביסטים ומצביעי ליכוד מזהים די מהר את רטוריקת ההתעליינות, והם יודעים שגם אם לא קוראים להם בקול רם "קוף מרוקאי" (ע"ע), עדיין רואים בהם להקת בבונים.
מפלגות סף | מוריה קור
הן כמו עסקים קטנים שרשתות הענק רוצות לרמוס. הטיה תקשורתית שיצרנו כדי לבלום בטרם עת רעיונות חדשים ואנשים חדשים בבואם לקחת חלק במשחק הדמוקרטי. וזה - הכי לא דמוקרטי. יכול להיות שמדובר בנזק המשמעותי ביותר שגורם לנו פרסום יומיומי של סקרים - הפחדת הציבור מלתת סיכוי למפלגות חדשות שעומדות על הסף ומבקשות להיכנס לחיים הפוליטיים שלנו. איפה הכנסת האורחים?
סוקרים | עדי רובינשטיין
סוקרים ופוליטיקאים חיים על הזיכרון הקצר של כולנו. פעם בכמה זמן הם פוגעים, ואז איש לא זוכר את כמות הפעמים שלא הצליחו. רק במדינה שלנו סוקרים הופכים לסלבס עוד מימי מינה צמח תבדל"א. בכל העולם סקרים כבר עוברים מהעולם וצומחות להן שיטות מדידה אחרות. אבל ישראל היא מדינה שבטית, מסורתית, ולכן יש פה עדיין סקרים. אה, ותודו ששיקרתם לפחות בסקר אחד בשלושת החודשים האחרונים.
