היחסים החשאיים בין ישראל וסעודיה החלו להירקם ב-2006, בהובלת ראש המוסד דאז מאיר דגן, שהיה כנראה הישראלי הראשון ליצור קשר בלתי אמצעי עם גורמים בממלכה. ארבע שנים אחר כך, כשאיל ציר כהן מונה לראש החטיבה למזרח תיכון באגף תבל של המוסד, היחסים שביסס דגן כבר היו עניין מוגמר. "אני ירשתי את הקשר שהמוסד ניהל עם סעודיה", אומר ציר כהן.
באותה תקופה הססנית, המגעים עם סעודיה התנהלו לרוב באמצעות גורם שלישי, או כפי שקוראים לזה במוסד קש"מ – קשר מיוחד. "למשל יכולתי לבקש מגורם אמריקני שיארגן פגישה בין נציג המוסד בוושינגטון לבין איש הקשר בשגרירות הסעודית, במסגרת קבלת פנים בבית הלבן או משהו בסגנון", משחזר ציר כהן. "הם היו נכנסים לחדר צדדי ומדברים".
ככל שחלף הזמן, הוא מוסיף, "השאיפה היתה לעבור מהקש"מ למגע ישיר עם דרגי המקצוע, ומשם לקשר עם גורמים מדיניים ומהם להנהגה. חיפשנו מסילות לבית המלוכה, למרות שהסעודים מאוד חששו שהקשר שלהם איתנו ייחשף. האינטרס שלנו היה להתפשט עם ה'וירוס' של שיתוף הפעולה, כל עוד הם יכלו להכיל אותו. חלק מהסיפור היה גם למצק את הקשרים בדרגים המקצועיים, ולהפוך אותם לאישיים. לכן יזמנו לפעמים פעולות, שגם אם לא היה להן ערך רב מבחינה מודיעינית או צבאית, הן גרמו לכך שישראלים וסעודים ישבו יחד. הקשר האישי היה מה שחיפשנו".
כמו בכל מגע בין מדינות ובין ארגוני מודיעין, היחסים החשאיים לא היו נטולי אינטרסים. בריאד ביקשו לאורך השנים לקבל מישראל מודיעין יקר ערך ויכולות סייבר למיניהן, בעוד שבירושלים קיוו לייצר לעצמם בני שיח בצמרת של אחת המדינות החזקות והעשירות במזרח התיכון, משקל נגד לאיראן. אבל למעט מקרים ספורים, כמו החשיפה שחברת NSO הישראלית סיפקה את תוכנת "פגסוס" לסעודיה, הקשר החשאי בין המדינות נותר סוד כמוס בהחלט.
אלא שלפני כחודש, בעקבות פרסום מהדהד של דני זקן ב"היום", נחשף כי לאחרונה סעודיה פנתה לישראל, באמצעות פיקוד המרכז האמריקני "סנטקום", על מנת לקבל מודיעין שיסייע לה להילחם בחות'ים ההולכים ומתעצמים בתימן.
בישראל ובסעודיה לא יודו בכך, אבל המנהיג החות'י, עבד אל מלכ, טען בנאום שהעניק ימים ספורים לאחר פרסום הכתבה של זקן, כי בתמורה למודיעין שקיבלה מישראל, סעודיה "פתחה את שדות התעופה שלה לטיסות מודיעין ישראליות נגד תימן".
קוראים לזה "מודיעין שותפים", או בעגה מקצועית יותר "פורינט" (Forint – Foreign Intelligence). זהו ענף של המודיעין במסגרתו ארגוני מודיעין חולקים מידע עם ארגונים מקבילים במדינות זרות, לפעמים אף עוינות, על מנת להגדיל את יכולת האיסוף שלהן או במטרה לבסס או לחזק קשרים מדיניים.
המודיעין הישראלי, שלמרות מחדלי 7 באוקטובר נחשב עדיין למותג עולמי ראשון במעלה, הוא קונגלומרט של שיתופי פעולה. על פי פרסומים זרים, ישראל מקיימת שיתוף פעולה מודיעיני עם 25 מדינות לפחות, מארה"ב, מדינות אירופה והמפרץ הפרסי, ועד למדינות כמו ברזיל ופנמה שבאמריקה הדרומית. כולן מעוניינות בסחורה שיש לנו להציע.
ממחדל אסטרטגי לחוסן לאומי: המהפך של המודיעין הישראלי | צפו בפודקאסט "על זה"
"ישראל מנעה הרבה מאוד פיגועים בעזרת מודיעין שהיא העבירה לשותפות שלה", אומר על כך בכיר מאוד לשעבר בקהילת המודיעין. "אני מדבר על דברים דרמטיים שסוכלו. חיסולי בכירים, פיגועים המוניים, מתקפות על כוחות צבאיים ועוד".
מקרים מהסוג הזה לא חסרים. באוגוסט האחרון דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" כי ישראל היא שהעבירה לארה"ב את המודיעין על הכוונה האיראנית להתנקש בחייו של הנשיא טראמפ באמצעות הפלת המטוס הנשיאותי שהמריא מטורקיה; ביולי 2024 דווח כי ישראל העבירה לצרפת מודיעין שמנע פיגוע במהלך המשחקים האולימפיים, וב-2018 מודיעין ישראלי מנע פיגוע במטוס אוסטרלי שטס מאבו דאבי לסידני. וזו רשימה חלקית ביותר.
"המודיעין הישראלי, במקרים רבים, מקדים את זה של השותפות שלנו, גם האמריקניים", ממשיך אותו איש מודיעין. לדבריו "אחת המטרות היא למשל להאדיר את המדינאים הישראלים. אחרי שפיסת מודיעין כזו עוברת ומצילה חיים, אז למחרת שר הביטחון או ראש הממשלה יכולים להתקשר לנשיא של אותה מדינה, ולהגיד לו 'הצלנו לכם את התחת, אתם חייבים לנו'. יש לזה ערך אדיר".
הכתבה המלאה - בסוף השבוע באתר ובמוסף "ישראל שישבת"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו