לא במים ולא בסבון: הדרך הנכונה להיפטר מריח רע בפח האשפה

יש ריחות שכיף לחיות איתם. נגיד קפה של בוקר, עוגה בתנור ואפילו הריח שנדבק לנעליים אחרי אימון ארוך בחדר כושר. אבל לחיות עם ריח של פח במטבח? כאן כבר מדובר במערכת יחסים רעילה.

והכי מעצבן: הפח אפילו לא חייב להיות מלא. לפעמים זו עצם אחת מהעוף, לעיתים אלה קליפות הבננה והמלפפון שערכו מסיבה משותפת, אבל התוצאה היא אחת - תחושה שהבית שלכם משתתף בניסוי בנשק ביולוגי סודי.

זה בדיוק הרגע שבו אנחנו ניצבים מול דילמה אמיתית: לרסס את הפח במטהר אוויר כאילו אנחנו מכבים שריפה, להוציא שקית תוך כדי עצירת נשימה משל היינו בתחרות שחייה אולימפית, או לוותר כליל על האכילה בבית.

אז מה עושים עם בריכת החמצון שהתנחלה לכם במטבח? אפשר לחשוב כמובן על השיטה השגרתית, והמעיקה משהו - לשפוך בכל שבועיים מים חמימים וסבון לפח מרוקן, לקרצף את הדפנות, הפינות והמכסה, ולאחר מכן לייבש באוויר פתוח.

אבל אם אין לכם כוח (ואנחנו לא מאשימים אתכם), יש כמה טריקים פחות דרסטיים שיגרמו לכם להתחבר מחדש עם הקונטיינר הקטן שמאחסן אשפה.
קבלו ארבע שיטות, חלקן לא שגרתיות, שיבטיחו לכם פח נטול ריחות.

1. השיטה המשודרגת

למלא את תחתית הפח בסודה לשתייה ומעט מיץ לימון או חומץ, להשרות, לשפשף ולייבש. במאמץ לא גדול, תוכלו לסלק כך את הניחוחות הלא סימפטיים ולחזור לשהות במטבח בלי אטבים על האף.

2. השיטה המתחכמת

לשים שקית עם קפה גרוס ויבש בתוך פח האשפה. הקפה גם יספוג את הריחות הלא נעימים, וגם יפיץ את הארומה שלו (פח אשפה בריח קפה - זו כמעט מתנה לחגים). לחלופין אפשר לשים שקית סודה לשתייה, דף של מייבש כביסה, או נייר מגבת עם שמן אתרי. אפשר, כמובן, לשלב כמה מהשיטות בבת אחת.

3. השיטה המדעית

אולי זה יישמע כאילו לקחנו את אתגר הפח קצת רחוק מדי, אבל זה עובד - ועובד היטב: אפשר להקפיא את האשפה. כן כן, מה שקראתם: להכניס בשר, שומן ושאריות דגים לתוך שקית אטומה, ולשמור בפריזר עד שתצוץ הזדמנות להוריד אותה לחדר הזבל של הבניין. מאחורי השיטה הלא שגרתית הזו עומד היגיון מדעי: ההקפאה מעכבת את התהליך שבו החומר האורגני מתחמם ומתפרק בתוך הפח - ומפיץ אגב כך את הריח המוכר והלא אהוב. 

4. השיטה היקרה

פשוט תתקינו טוחן אשפה. הצרה היא שלצד הפסולת, המתקן החדש כנראה יגרוס גם חלק מהכסף שלכם - 550-450 שקלים, ליתר דיוק. נמליץ לכם לנסות קודם לכן את כל השיטות האחרות.