שני אטיאס: "אמרתי לאלוהים - אתה יכול לקחת אותי עכשיו"

1. מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?

"אני זוכרת הבלחות, בעיקר מתמונות. אני זוכרת שהייתי יורדת לגינה עם אבא שלי, והיינו יושבים על שמיכת פוך ומפצחים ביחד גרעינים. אני זוכרת שבגיל 9 כבר שמו אותי בוועידת גישור, והרגשתי כמו פסיכולוגית קטנה שבאה לעשות שלום בין התלמידים ביסודי. אולי משם למדתי להקשיב".

2. מהו הדבר האחד שלקחת מהורייך?

"מאמא שלי לקחתי להיות שמחה בחלקי ולא להסתכל לצדדים. לאמא שלי יכול להיות מעט - והיא תרגיש שזה המון. וגם אני מרגישה ככה. דברים קטנים ופשוטים משמחים ומרגשים אותי. מאבא שלי לקחתי התמדה ולעמוד במילה שלי. המילה של אבא שלי היא ברזל, לא תזיז אותו. ואם הוא החליט לעשות משהו - הוא ילך על זה עד הסוף ויצטיין. וככה גם אני, תמיד אתמיד ואשאף למצוינות. ואם נתתי את המילה שלי - אני שם, לא משנה מה".

3. ומהו הדבר האחד שלא לקחת מהם?

"יחס לבריאות הגוף והנפש. זה ערך עליון מבחינתי. אצלי בבית אף אחד לא חיבב אימונים. בוא נגיד שמשם לא קיבלתי את זה. וב־15 השנים האחרונות, אם עוברים כמה ימים שבהם לא אני לא זזה באימון כוח, פילאטיס, יוגה או הליכה - זה ישפיע על הנפש שלי. אני מפנה לזה זמן ולא מוותרת לעצמי. וגם הטיפול בנפש - אם זה בשיחות עם מטפלת, במדיטציות או בספרים שנותנים לי כלים להתמודד".

4. מיהו האדם שהשפיע ביותר על חייך?

"בן הזוג שלי, טום. למדתי ממנו שאפשר גם להרפות, שלא כל הזמן צריך להיות במשימות ולהיות יעילים, ושאפשר לנוח בשבת. וכמובן - העובדה שהוא הפך אותי לאמא לילדים המיוחדים שיצרנו ביחד. הם לגמרי תוצר של שנינו, תוצר שאני אסירת תודה עליו וגאה בו ברמות".

"אם נתתי את המילה שלי - אני בפנים לא משנה מה". שני אטיאס

5. מה היה הרגע שבו ידעת - זה מה שאני רוצה לעשות בחיים?

"בגיל 9, כשהייתי צופה באדיקות ב'בובה פראית'. נטליה אוריירו שיחקה גבר ואישה, ופשוט התחלתי לעמוד מול המראה ולדקלם מונולוגים בספרדית. אף אחד לא ידע, עד שפתאום בחופשה משפחתית באיטליה פניתי למלצר בספרדית שוטפת".

6. הרגע שבו הבנת שהצלחת?

"בלידה הראשונה שלי. כשילדתי את הבת שלי הייתי לבד בחדר הלידה רוב הזמן, בלי רופאים ואחיות, כי היתה לי קורונה קשה. ושרתי 'שיר למעלות'. ברגע שהילדה יצאה, פשוט אמרתי לאלוהים: אני הבנתי הכל, הבנתי את החיים, תודה!!! הרגשתי אלוהית. אם אתה רוצה לקחת אותי עכשיו, זה בסדר. הרגשות היו בעוצמות שיא, והייתי בתחושת הודיה מטורפת".

7. הכישלון שהכי השפיע עלייך?

"השחרור מהצבא על רפואי. זה דחף אותי לעבור ללוס אנג'לס ללמוד משחק בגיל 19 ולהתחיל את החיים. אם הייתי ממשיכה לקצונה, יכול להיות שהכל היה נראה אחרת. היום אני יודעת שהכל לטובה, אבל אז זה מאוד כאב לי".

8. רגע של דלתות מסתובבות שהיה נקודת מפנה בחייך?

"כשהחלטתי לעבור ללוס אנג'לס ללמוד משחק בגיל 19. לא תכננתי להישאר, וגם חזרתי לארץ כדי לצלם שתי עונות של 'גאליס', מה שדחף אותי להוציא ויזת אמן ולנסות את מזלי בהוליווד. באותה תקופה טום, חבר ילדות מחיפה, עבר ללוס אנג'לס. שיר, חברה מהצופים, הכירה בינינו מחדש, והיתה משוכנעת שאנחנו צריכים להיות יחד. בארץ כנראה לא היינו נפגשים מחדש, אבל דווקא אלפי קילומטרים מהבית הפגישו בינינו.

"לבסוף, אותה החלטה לעבור ללוס אנג'לס לא רק פתחה לי דלת לקריירה, אלא גם הובילה אותי לבן הזוג שלי ולאבא של הילדים שלי. מזל שהלכתי לצופים".

מחיפה ללוס אנג'לס, מצה"ל להוליווד. שני אטיאס בראיון

9. מיהו האדם ששבר לך את הלב?

"אני אדם מאוד רגיש לסביבה שלי, אני מרגישה את הכאב של הסובבים אותי ואת האנרגיה מסביב בעוצמות גבוהות. אבל כשזה מגיע אלי אישית, אני יותר סלחנית. אחרי שהבת הבכורה שלי נולדה, כשהיא היתה בוכה, הייתי מרגישה את זה בעצמות שלי. עם הזמן למדתי לנשום לתוך זה, ולדעת שזה טבעי ושלא תמיד אוכל להבין אותה ולעזור לה".

10. דבר אחד שתרצי להשאיר כמורשת אחרייך?

"ילדים שמחים ובריאים שהולכים אחרי החלומות שלהם. שיקימו משפחה עם ערכי אהבת הארץ, עזרה לזולת, יהדות ואמונה. ולאנשים שסביבי: אם באמת תרצו משהו עמוק בלב, תנתקו רעשי רקע, תאמינו, תתמידו - ותצליחו בטוח".

11. מהו התפקיד שלך בחיים האלה?

"להבין לעומק מי עומד מולי, לעזור לו למצוא את הקול הפנימי שלו וללכת אחריו בלי פחד. להעצים אותו ולעזור לו לדייק את עצמו. זה גם קורה דרך דמויות שאני משחקת, שדרכן אני תמיד רוצה לרגש, לעורר ולחזק".

12. ספר, יצירה, אלבום או הצגה שהשפיעו על חייך במיוחד?

"הסרט 'ניחוח אישה' - בייחוד הנאום האיקוני של אל פצ'ינו בבית המשפט, על מהם יושרה ואומץ לב, ובחירה בדרך הישרה והטובה גם אם היא בחירה קשה. וגם 'ארין ברוקוביץ'' עם ג'וליה רוברטס, שמתעלה מעל הנסיבות, לומדת נושא לעומק והופכת ללוחמת צדק בלתי מתפשרת. אלה תפקידי חלום בעיניי".

מקור השראה. הנאום האיקוני של אל פצ'ינו ב"ניחוח אישה"

13. יש אלוהים? ואם כן - מהי מערכת היחסים שלך איתו?

"יש אלוהים, והוא בורא טוב ומיטיב שתמיד רוצה בטובתי העליונה, גם אם נדמה שזה לא ככה ברגעי משבר. אלוהים לא מעביר אותנו שיעורים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. יש משהו גדול יותר מאיתנו. אמונה היא מפתח ענק להצלחה".

14. מהו החפץ האחד שאת תמיד לוקחת איתך?

"תמיד יהיה לי בבית ספר תהילים, ובארנק תפילת הדרך או כל סוג של תפילה, להרגשה של שמירה והשגחה. זה משהו שהגיע מהבית".

15. ממי היית רוצה לבקש סליחה?

"מההורים שלי, על זה שאני לא איתם פיזית כשהם מתחילים להתבגר עכשיו, ברגעים קשים וברגעים משמחים. ומהילדים שלי מראש, בטוח שאני עושה טעויות בדרך. אני באמת משתדלת לעטוף ולאהוב אותם בכל כוחי. ועדיין, אני אנושית".

כמה קטנות

• אם לא ישראל - היכן?
  "דרום איטליה, אבל בתכלס אין על החוף של תל אביב".
• אם לא עברית - איזו שפה?
  "מרוקאית, להבין לעומק את הסיפורים והפתגמים של סבתא שלי".
• אם לא שני - איזה שם?
  "לאחרונה יש לי חיבור חזק לשם זוהר".
• לא תתפסו אותי מחוץ לבית בלי?
  "מים ותוכנית לאן אני הולכת".
• מדד האושר האישי?
  "כרגע טוב לי, וכשאני בורחת לפחות טוב - אני מזכירה לעצמי לראות את הטוב".

שני אטיאס (34) תשתתף בחודשים הקרובים בסדרה הבינלאומית החדשה של אמזון פריים "יוסף במצרים", בדמותה התנ"כית של רחל אמנו