פושעי הטיקטוק נחשפים: "אשפיל אותך מול כולם ולא יקרה לי כלום"

שריף טאהר, צעיר בן 21 משפרעם, נעדר מאז 9 באוגוסט השנה. זמן קצר לאחר היעלמותו אותר רכבו השרוף, ובמשטרת ישראל חושדים שהוא נחטף, ואולי נרצח. בהמשך החלו להופיע בפרופיל המכונה joker.joker בטיקטוק סרטונים שבהם נראית תמונתו של טאהר לצד כיתובים שונים.
באחד הסרטונים הללו, שזכה לכמעט 7,000 לייקים, נשמעת הקלטה של שיחת טלפון בין כמה גברים. בתחילה הקולות רגועים יחסית. מישהו נשאל על דבר מה שפרסם בפייסבוק. בשלב מסוים השיחה נעשית מתוחה יותר - ואז נשמע רעש חד, ומייד אחריו זעקות רמות וממושכות.

לא ניתן להבין מהסרטון מיהו האיש הזועק, מתי הוקלטה השיחה או מה בדיוק הקשר שלה לטאהר, אבל בתגובות כבר מתנהל משפט שדה קטן. "מה הסיפור?", שואל אחד. "חטפו אותו", קובע אחר. "מי אמר לך?", שואל גולש אחר, "אל תגיד דברים מהראש בלי שאתה יודע כלום".

בשנים האחרונות, הרשתות החברתיות, ובמיוחד טיקטוק, משמשות שלוחה דיגיטלית עבור גורמים מפוקפקים להעברת מסרים סמויים יותר או פחות. לצד הפשיעה הגואה ברחובות, צמחה זירה שבה עבריינים צוברים מוניטין באמצעות איומים ומצגי כוח. לעיתים גם מוצעים בה שירותים ומשימות הקשורים לעולם הפשע.

אפשר למצוא שם, בין השאר, סרטונים של כלי נשק, שיירות של מכוניות פאר וערימות מזומנים, לצד סרטונים שמאדירים משפחות וארגוני פשע ולועגים ליריביהם. הסרטונים מאופיינים בשפה מקודדת, עם אמוג'ים, מוזיקה ומסרים שמובנים היטב למי שמתמצא.

מחקר חדש, שבחן יותר מ־1,000 פרסומים הקשורים לפשיעה בטיקטוק, מצא כי הרשת משמשת גם לגיוס צעירים ל"עבודות" תמורת אלפי שקלים. אחד המשתתפים במחקר אף הגדיר את טיקטוק כ"מחלקת משאבי האנוש של ארגוני הפשיעה". המשטרה מנסה להתחקות אחר הפשע בפלטפורמות, אבל מתקשה לשים את ידה על העבריינים שמאחורי הפרופילים, שחלקם אנונימיים.

כעת נחשפת תעשיית עולם תחתון משגשגת של עבריינים שהופכים למשפיענים, משנים את כללי המשחק מן היסוד ומרחיבים עוד ועוד את פעילותם הפלילית. התופעה כבר מזמן יצאה משליטה, ההיקף מבהיל, ולפחות כרגע אין פתרון באופק - והסכנה לביטחון האישי של כולנו, בעולם האמיתי, הולכת וגוברת.

"מה שקורה בטיקטוק לא מנותק ממה שקורה במציאות", מסבירה ראויה חנדקלו, מנכ"לית אילאף, עמותה לקידום ביטחון בחברה הערבית. "ארגוני הפשיעה שולטים בחברה הערבית. הרבה פעמים יש כותרות על 'סכסוך מדמם', וההנחה היא שמשפחות רוצחות זו את זו, אבל ברוב המקרים מדובר בארגוני פשיעה שמתנהלים כמו תאגיד. יש היררכיות, יש מטה. אלה ארגונים שפועלים באופן מאוד מתוחכם".

בתאגיד הזה, לדבריה, גם לרשתות החברתיות יש תפקיד, כחלון ראווה לחיים העברייניים וככלי להעברת מסרים, לבניית כוח ולהטלת אימה. סרטון אחד לא יוצא לחנדקלו מהראש: "זו לא היתה שעת לילה מאוחרת, כי היו רכבים על הכביש", היא מתארת את מה שנראה בו. "שני אנשים ירדו מרכב וירו על בית עסק מכל הכיוונים. כל הרכבים בכביש נעצרו. היורים צילמו את האירוע, החליפו מחסניות תוך כדי - הכל בחופשיות ובנחת - ובסוף שחררו את הסרטון הזה לסושיאל".

פרופ' מלי שחורי־ביטון: "העובדה שהאיום הופך לפומבי מוסיפה ממד של השפלה פומבית והעברת מסר לסביבה כולה, לצד ההפחדה האישית. הקהל הופך לחלק מהאירוע. המסר מופנה גם ליריבים, למקורבים ולציבור הכללי"

הפרסום הוא חלק אינטגרלי מהאירוע. "הרבה פעמים שולחים בטיקטוק מסרים לאנשים שירצחו אותם. מעלים תמונה של מישהו, שמים עליה איקס - ואתה הבא בתור. יש להם האשטאגים מסוימים, וגם המוזיקה שהם משתמשים בה הופכת לסמל. סרטונים מחתונה עם נשק, או של אנשים שמצטלמים עם בוכטות של כסף במכוניות פאר, הם בעצם נרמול של המציאות הזו. זה סמל, טרנד, כוח - וזה מעיד גם על זה שהם לא מפחדים.

"העובדה שכל המסרים האלה, התמונות של הנשקים, ההאשטאגים והאיומים ברצח עולים לרשת ולא קורה שום דבר היא מסר לציבור: מי שולט, ממי הם צריכים לפחד, מי החזק".

מדור דרושים

לפני כחודשיים נורתה בבית קפה נרגילה ביפו טיקטוקרית בת 22 מג'לג'וליה, ונפצעה באורח קשה. הירי לעברה בוצע מטווח קצר, מול המצלמה, במהלך שידור חי, והפרשה סוקרה בתקשורת בהרחבה.

"זה עוד שיא שנשבר", אומרת חנדקלו. "הם יודעים שהקורבן מצולם בלייב, והמטרה היא שכולם יראו. המסר הוא שמעבר לזה שאני אפגע בך, אני גם אשפיל אותך מול כולם, ואף אחד לא יעשה לי שום דבר".

הקהל שמולו מתנהל מופע האימים הזה כולל גם ילדים ובני נוער. חנדקלו מסבירה שכאן נמצאת אחת הסכנות הגדולות של התופעה: "השימוש של ארגוני הפשיעה בטיקטוק מייצר מודל לחיקוי. דמייני נערים וצעירים - כולם היום חיים בטיקטוק, בואי לא נהיה תמימים. ילדים מעבירים זה לזה סרטונים - וזה מה שהם רואים".

מה שהם רואים, היא אומרת, אינו רק אלימות - הם רואים גם את הפרסים שמוצמדים אליה. "יש לזה סוג של הכשר. ילד שומע את הירי ברחוב, יודע שאבא של חבר שלו נרצח, ורואה נשק גם בטיקטוק. זה מייצר תודעה. לא תמיד באים אליך עם אקדח ואומרים לך 'בוא תצטרף אלינו'. יש דרך עדינה, אבל היא מטפטפת כמו רעל".

"דרושים נהגים, רבותיי. עבודה נקייה ונסיעה בקרוב מאוד", נכתב באחד הפרסומים בטיקטוק. משימות כאלה נמשכות לעיתים 15-10 דקות, והתשלום עבורן נע בין 1,500 שקלים ל־5,000 שקלים. בפרסומים אחדים, הגיוס עטוף בשפה משפחתית: "תתעורר לפני שמגיע החג, בוא תשמח את הילדים שלך עם מתנות לרמדאן".

המודעות האלה הן חלק מתופעה רחבה יותר, שתועדה במחקר חדש של 7amleh (חמלה), ארגון העוסק בזכויות דיגיטליות, שבחן את נוכחות עולם הפשע בטיקטוק בישראל. מתוך 1,083 פרסומים שאספו החוקרים, 312 - 28.8% - עסקו בבניית זהות, ביוקרה ובמוניטין עברייניים, וצברו יחד יותר מ־29 מיליון צפיות. 101 מבין הפרסומים כללו אינדיקציות ישירות לפעילות עבריינית, לרבות קריאות לגיוס צעירים למשימות.

החוקרים איתרו גם פוסטים שמציעים לגבות חובות עבור אחרים. מתחת לאחד הסרטונים הופיעו תגובות של אנשים שביקשו שייצרו איתם קשר, סיפרו שמישהו חייב להם כסף והציעו לחלוק בשלל. על פי המחקר, מערכת ההמלצות של הפלטפורמה לומדת במה המשתמש צופה, על מה הוא מתעכב ועם מה הוא מקיים אינטראקציה, ומגישה לו עוד מאותו הדבר. החוקרים מתארים כך היווצרות של "מחילת ארנב": משתמש שנחשף לתוכן עברייני ומתעניין בו עלול לקבל בהמשך עוד ועוד תוכן דומה.

"כוח בעולם העברייני לא נשען רק על הפעלת אלימות בפועל", אומרת פרופ' מלי שחורי־ביטון מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, "הוא נשען גם על מוניטין, על היכולת לעורר פחד ועל האופן שבו אחרים תופסים את כוחו של האדם או הארגון".

בעבר, היא מסבירה, מוניטין כזה נבנה בעיקר בתוך קהילה או אזור גיאוגרפי מסוים. הרשתות החברתיות שינו את כללי המשחק: הפגנת כוח אחת יכולה להגיע לקהל עצום בתוך זמן קצר. "במובן הזה, המרחב הדיגיטלי עלול להפוך לחלק מהזירה שבה כוח עברייני נבנה ומופעל. העובדה שהאיום מפורסם והופך לפומבי מוסיפה ממד של השפלה פומבית והעברת מסר לסביבה כולה, לצד ההפחדה האישית. הקהל הופך לחלק מהאירוע. המסר לא מופנה רק לאדם שמאוים - הוא מופנה גם ליריבים, למקורבים ולציבור הכללי. זה מסר שאומר: תראו מי חזק, מי שולט וממי צריך לחשוש.

ראויה חנדקלו: "הרבה פעמים שולחים בטיקטוק מסרים לאנשים שירצחו אותם. מעלים תמונה של מישהו, שמים עליה איקס - ואתה הבא בתור. סרטונים מחתונה עם נשק, או עם בוכטות של כסף במכוניות פאר, הם בעצם נרמול של המציאות הזו"

"נוסף על כך, כשצעירים נחשפים שוב ושוב לעבריינות שעטופה בהילה של הצלחה, כבוד, מכוניות וכוח, הם תופסים אותה כפחות חריגה ופחות שלילית".

הצתה מאוחרת

הסכסוך האלים בין משפחות עדוי ודחלה בטורעאן התלקח על רקע הבחירות המקומיות ב־2018. שלושה ימים לפני הבחירות כבר היו סימנים ברשת: עלי עדוי, תושב הכפר, התיישב ברכבו ופתח שידור חי בפייסבוק, שבו איים על עימאד דחלה, אז מועמד לראשות המועצה, ועל בני משפחתו. בהמשך הוא הורשע באיומים.

במהלך השנתיים שלאחר מכן הפך הסכסוך למעגל של ירי, הצתות וקטטות המוניות, ובחודש ינואר 2021 דיווחה המשטרה על 847 מעצרים, ו־331 תיקי חקירה נפתחו בעקבות האירועים. גם היום ממשיכים להתרחש ביישוב אירועי אלימות.

מחמוד נסאר, בן 24, היה אז תלמיד תיכון בטורעאן. היום הוא סטודנט שנה רביעית לכלכלה ולחשבונאות באוניברסיטת בר־אילן, מתגורר ברמת גן ומפעיל את עמוד האינסטגרם Student Arab 48, שלו כ־11 אלף עוקבים, ובו הוא מייעץ לצעירים ערבים בתחילת דרכם באקדמיה.

"הסכסוך הזה התחיל ברשת וזלג לרחובות", הוא אומר. "כנער, ראיתי בטיקטוק סרטון של מישהו שיורה על בית. טורעאן זה יישוב קטן, אז זיהיתי את המקום. מאז אני מפחד להסתובב בכפר, כי אני רואה ברשתות החברתיות שלכל אחד יש נשק. הם מראים את הפשעים שלהם - איך הם שורפים, איך הם יורים. זאת הגבריות שלהם".

המסר שעובר לצעירים, לדבריו, ברור מאוד: "זה מסמן לגולשים מאיפה בא הכוח. לא מהלימודים, אלא ממי שיורה".

חשוב להבהיר: התופעה המתעצמת הזאת אינה ייחודית לישראל. מחקר שנערך במקסיקו ושפורסם בשנה שעברה תיעד יותר מ־100 חשבונות טיקטוק הקשורים לקרטלי הסמים במדינה, ששימשו בין השאר לגיוס צעירים ולתעמולה עבריינית. גם שם החוקרים מצאו שימוש שיטתי באמוג'ים כדי לסמן השתייכות: אמוג'י של תרנגול מזוהה עם קרטל חליסקו הדור החדש (CJNG), ואמוג'י של פרוסת פיצה עם קרטל סינלואה.

באיגוד האינטרנט הישראלי מכירים היטב את התופעה. האיגוד מפעיל כבר 13 שנה קו סיוע לנפגעי רשת, ומוכר על ידי הפלטפורמות כ־Trusted Flagger - מדווח מהימן על איומים ותכנים מסוכנים.
על פי נתוני האיגוד, 76% מהגולשים הערבים בישראל דיווחו שהם משתמשים בטיקטוק, לעומת 56% מהיהודים. בקרב מבוגרים מעל גיל 40 הפער גדול הרבה יותר - 82% מהערבים דיווחו שהם משתמשים בטיקטוק, לעומת 54% מהיהודים.

בסקר חדש של האיגוד בנושא אלימות ברשת, 45.5% מהמשיבים הערבים דיווחו שנתקלו בהסתה לאלימות בטיקטוק, לעומת 27.4% מהמשיבים היהודים. "התחלנו לראות סממנים של פשיעה מאורגנת, ממש צבאות של עבריינים", אומר עידן רינג, סמנכ"ל חברה וקהילה באיגוד, ומסביר שארגוני הפשיעה מנהלים סושיאל באופן מקצועי לחלוטין. "יש להם אנשי סושיאל, והם עובדים בצורה מאורגנת. זה לא עמוד אחד שהם מפעילים - הם כל הזמן פותחים עוד ועוד עמודים".

במקום לשלוח איום מפורש, הפושעים מעלים לטיקטוק תמונה של היריב שעליה קבר, טיפות דם או שעון חול. "אם פעם היו שמים עכבר מת בבית של מישהו - היום הקודים של המאפיה עברו למרחבים הדיגיטליים ולטיקטוק. מבחינת צעירים בחברה הערבית, לגדול ולהיות עבריין או פושע זה דבר מגניב.

"זה דבר שהמדינה חייבת לעקור מהשורש. בישראל אין כל פיקוח על רשתות חברתיות. כשרשויות האכיפה מבקשות סיוע מפלטפורמה, שיתוף הפעולה תלוי במידה רבה במדיניות וברצון של החברה. המדינה צריכה לחוקק חוקים שיגדירו את החובה ואת השקיפות שהפלטפורמות חייבות לספק".

לטענת רינג, בעוד ארגוני הפשיעה הסתגלו במהירות לזירה הדיגיטלית, המשטרה נותרה מאחור. "אני חושב שהמשטרה משקיעה מעט מדי משאבים במניעה, באכיפה ובניטור של התופעות האלה במרחבים הדיגיטליים של החברה הערבית", הוא אומר. "ארגוני פשיעה יהודיים נזהרים מהפגנה של פעילות גלויה ברשתות. תמצאי אותם בטלגרם, בקבוצות פרטיות, בערוצים חסויים.

"בחברה הערבית אנחנו רואים רצון ברור לפרסם את ארגוני הפשיעה, להלל אותם, להפוך אותם למותג. התוכן הזה אמור להיות מכרה זהב בשביל המשטרה, אבל אנחנו לא רואים אותה שם".

בידיים קשורות

ב־1 ביוני נערך דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תחת הכותרת "כשהאלימות הופכת לוויראלית". ליאור וינטרוב, סמנכ"ל המדיניות הציבורית של טיקטוק ישראל, הודה שם שהפלטפורמה נעזרת בחברה פרטית כדי לפענח "קודים" של פשיעה מאורגנת. לדבריו, כשטיקטוק מזהה תוכן מהסוג הזה, היא מסירה אותו, אבל "אם אנחנו בונים חומה של 10 מטרים - העבריינים יביאו סולם של 12 מטר, ואנחנו נמשיך לבנות. זה מאבק יומיומי".

עידן רינג: "בישראל אין כל פיקוח על רשתות חברתיות. כשרשויות האכיפה מבקשות סיוע מפלטפורמה, שיתוף הפעולה תלוי במדיניות וברצון של החברה. המדינה צריכה לחוקק חוקים שיגדירו את השקיפות שהפלטפורמות חייבות לספק"

וינטרוב הציג בדיון נתונים שלפיהם ברבעון הראשון של 2025, טיקטוק ישראל הסירה 702 אלף סרטונים. תוכן גרפי - קטגוריה הכוללת בין השאר הצגת נשק ופגיעה בבני אדם - היווה 92.5% מכלל הסרטונים שהוסרו.

בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה, סנ"צ יפית גבאי, ראשת מדור הפעלה וסיכול במחלקת "מצפן" בחטיבת המודיעין של המשטרה, הסבירה: "יש מדור שלם שעוסק בעולמות של ה־OSINT (מודיעין ממקורות גלויים; מ"ש). אנחנו עוסקים בניטור הסתה לטרור, אבל גם מנטרים שלל עבירות שקורות ברשת", היא הוסיפה. "אנחנו עושים את זה 24/7 - ועדיין לא מגרדים את קצה האירוע הגדול הזה".

"בחטיבת המודיעין יש חמ"ל סיכול גלוי שמנטר הסתה לטרור, איומים ואלימות", אומר גורם בכיר במשטרה שעוסק בתחום המודיעין. "הבעיה היא שהכלים הטכנולוגיים שנלקחו מאיתנו אחרי ועדת מררי לא נראים בדרך לחזור, וגם בעולמות ה־AI אנחנו לא חופשיים להשתמש בכלים שאדם פרטי יכול להשתמש בהם. אנחנו לא משתמשים בשום כלי בלי אישור של משרד המשפטים ושל הייעוץ המשפטי של המשטרה - וזה משאיר אותנו מאחור.

"כמו כן, אני צריך לשכנע את בית המשפט לתת לי צו כדי לקבל את כתובת ה־IP. זה הליך מסורבל, ובינתיים האירוע חי. הוא לא מחכה למשטרה ולבית המשפט. גם אם אני יודע מי עומד מאחורי חשבון מסוים, אני עדיין צריך ראיות לכך שהוא ביצע עבירה - וראיות לא מעלים לטיקטוק. התוכן שם נועד בעיקר להרים לעצמם, אבל ברמה הפלילית לא תמיד יש שם ראיות לביצוע עבירה. זה לא פרק של NCIS, את יודעת - וכשאין לנו את הכלים הבסיסיים זה עוד יותר קשה".

משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי מסרו בתגובה משותפת: "מדובר בטענות חסרות בסיס, הנתמכות לכאורה בסרטונים שנדגמו ובאזכור של מחקרים שכלל לא ברור על אילו נתונים הם מבוססים. אנו פועלים נגד ארגוני הפשיעה בכל הזירות, כל העת, כולל זירת הרשתות החברתיות, באמצעות ניטור רציף, מודיעין איכותי ופעולות רבות נוספות שקצרה היריעה מלפרטן, גם במניעה. ככל שעולה חשד לביצוע עבירות פליליות, גם בפלטפורמות הרשתיות, המשטרה פועלת לסיכולן באמצעות יחידותיה המיוחדות ואוספת ראיות למיצוי הדין עם עבריינים.

"בזכות פעילות ממוקדת ואינטנסיבית זו, לצד אכיפה כלכלית, חלה עלייה דרמטית בשנה האחרונה בהגשת כתבי אישום נגד מחוללי פשיעה, ורבים מראשי ארגוני הפשיעה כלואים מאחורי סורג ובריח. במקרה שיש סרטון שהמוצג בו עובר את הרף הפלילי, הנושא מטופל על ידי משטרת ישראל. מדובר בנושא הדורש טיפול הוליסטי והתאמת חקיקה על ידי כלל משרדי הממשלה".

מטיקטוק נמסר בתגובה: "בין ינואר למארס 2026, הסרנו באופן יזום 99.1% מהתכנים שהפרו את המדיניות שלנו בנושא התנהגות אלימה ופלילית, עוד לפני שדווחו לנו. בטיקטוק אין מקום לתוכן המקדם, מהלל או מסייע לפשיעה מאורגנת, לאיומים באלימות או לגיוס לפעילות עבריינית. אנו משלבים מדיניות, טכנולוגיה, מודיעין על איומים ובדיקה אנושית כדי לזהות ולהסיר תוכן מפר, ופועלים באופן מתמשך מול דפוסים ושיטות שמשתנים עם הזמן". 

morsh@israelhayom.co.il