לא פעם אני נשאלת "איפה הכי כיף להופיע?". באופן מפתיע, התשובה אינה קשורה במיקום פיזי, אלא בהון האנושי המאכלס אותו. נכון שנעים יותר להתלבש בחדר האמנים הפרטי באופרה בתל אביב מאשר במחסן קשות של לול שהוסב לפאב שהוסב למועדון הופעות בחמדיה, אבל בסוף? זה תמיד הקהל. אני עומדת לחלוק איתכם רשימה שאינה פוליטיקלי קורקט כלל וכלל, אבל היא האמת: רשימת הקהלים שהכי כיף להופיע בפניהם (בסדר עולה):
5. הקהל באירוויזיון: אמנם לא הופעתי באירוויזיון, אבל לא רק שאין לי את הנתונים הדרושים לייצג את ישראל בהצלחה (מנעד קולי יוצא דופן, יכולת להחזיק פן, נכונות להשתתף בריאליטי של קשת), אני לא מאחלת לשונאיי לעמוד על במה מול קהל שאקטיבית מנסה לחבל בהופעה. מתחרות שירים צבעונית האירוויזיון הפך בשלוש השנים האחרונות עבור הנציגים הישראלים לתחרות נינג'ה משונה, שבה את אמורה להצליח לשיר תוך כדי שאת רצה על חבית מסתובבת שעולה באש: לרקוד כאילו איש לא מסתכל, לשיר כאילו איש לא קורא להשמדתך, לחייך בזמן שמחלקים לך אפס נקודות מאוסטרליה אחרי בונדיי ביץ'.
4. אירועים של בני נוער: חלילה לא להשוות לאירוויזיון, אבל כמי שרגילה להופיע מול קהל שכן מעוניין לצפות בי, אין דבר מפחיד יותר מלשיר לחדר מלא בילדים בני 16, שהקשב שלהם נמשך בממוצע 40 שניות ובדרך כלל מופנה לסרטונים שבהם מישהו נדרס. כמו רוב המבוגרים, אני מתמודדת בהצלחה עם בני נוער כשהם באים בבודדים או בזוגות. כשמדובר בשלישייה ומעלה, אין לי את הכלים או הרפרטואר לשרוד אירוע כזה בלי לצאת מצולקת. תשאירו את זה לטונה או לעומר אדם. אפילו כשהייתי בת 16 לא הייתי מספיק מגניבה כדי לעניין בני 16, אלא אם כן מדובר בבני 16 שאוהבים משחקי מילים או כאלו שממש מוטרדים מהחברים שלהם, שהתחילו לעשן מאחורי חדר שכב"ג.
זה לא כמו יום הסטודנט. איה כורם בהופעה במרכז ענב, 2024
3. יום הסטודנט ואירועי חברה בהייטק: רק סטודנטים יכתבו לי באינסטגרם הודעות כמו "איה, אני לומדת משפטים ואני צריכה להגיש עבודה על זכויות יוצרים במוזיקה בעידן ה־AI. תשלחי לי 2,000 מילה עד יום שני". ורק להייטקיסטים יארגנו יום כיף בפארק מים עם הופעה של אגם בוחבוט, ברביקיו של אסף גרניט ותיק מעצבים רקום מתנה, והם יהיו כזה "איזה מעפן פה, במסיבה של וויז עדן גולן נתלתה מהתקרה". גם אם יקימו עבורם לתחייה את מייקל ג׳קסון שיארח את פרדי מרקורי ועפרה חזה, גם סטודנטים וגם הייטקיסטים לא יטרחו להגיע אם ההופעה דורשת מהם לסיים יותר מהר את ארוחת הבוקר או חלילה לצעוד לקומה אחרת בבניין. תוספת חשובה לחברי אגודת הסטודנטים ולמנהלות משאבי אנוש: אני אשב על הנייר הזה של זכויות היוצרים הערב ואני אשמח לתיק כזה עם לוגו, אם נשאר לכן.
2. הילדים בגן של הקטן: למי שזוכר, כשהגדולה היתה בטרום חובה, אני הוזמנתי אחר כבוד לשיר במסיבה שיר של רן דנקר. עם הקטן למדתי את הלקח ואמרתי מראש שאני מתנדבת להקריא ספר. הקטן שמח מאוד שבאתי, ולכבוד המאורע לבש ז׳קט. שאר הילדים קיבלו את פניי בשמחה, כלומר, בבהייה ובחיטוט מאסיבי באף. חשבתי שהם הרבה יותר שקטים ומנומסים מהרגיל, עד שהבנתי שהגננת הוציאה את כל הילדים מאותגרי הקשב לחצר להעביר חול מנקודה א' לב' או לרוץ במעגלים.
באיזשהו שלב הבנו שעזרה לא תגיע. צלחנו את הערב בזכות הקהל, שהחליט אחרי כל שיר למחוא כפיים מספיק חזק כדי שלא ישמעו את המתחרים, וכדי לשכנע אותי לא לברוח מהבמה
1. הקהל בהופעה שלי בשבוע שעבר בבאר שבע: נדיר לפגוש בגיל 46 את אהבת חייך, אבל בשבוע שעבר זה קרה לי. פגשתי את הקהל הכי נדיב, מקסים ואוהב, וכעת אני מעוניינת להינשא לכולו, לשאת את ילדיו ולגדל אותם איתו בקומונה עצומה. חבורה של אנשים טובים שהזמינו בייביסיטר, התלבשו יפה ובאו להופעה, רק כדי לגלות יחד איתי, כשהשיר הראשון הסתיים, שמישהו בחוץ משמיע מוזיקה בווליום היסטרי. זה היה כל כך חזק, שהרגשתי את זה בשיניים הטוחנות. ניסיתי להתעלם, ניסיתי לשיר יותר חזק, ניסיתי להתרכז, ניסיתי לצחוק על זה, אבל לא הצלחתי להשלים את המשפט.
המפיקה הלכה וחזרה, מנהל האירוע הלך וחזר, ביקשתי בזהירות מהבמה שאם שולחים מישהו שיבקש להחליש, כדאי שזה יהיה מישהו מעורר אמפתיה, אם יש במקרה בקהל מישהו במדים או ילדה בת 6. באיזשהו שלב הבנו שעזרה כבר לא תגיע. צלחנו את הערב הזה בזכות קהל מקסים, שהחליט אחרי כל שיר למחוא כפיים מספיק חזק כדי שלא ישמעו את המתחרים וכדי לשכנע אותי לא לברוח מהבמה.
זה היה מאמץ משותף של כולנו, הנגנים ואני - הרבה זמן לא הזענו ככה, והקהל שנתן לנו את כל הלב כדי שנדע שעל אף הכל, הם שמחים שבאנו. כשההופעה הסתיימה, העמסנו את הרכב ויצאנו צפונה. אחרי מאה מטר הסתקרנו לראות מאיפה מגיע רעש כל כך חזק, הנחנו שמדובר בחתונה של 700 איש לפחות באולם אירועים ענק. האטנו ופתחנו חלונות. ברחוב לידנו ישבו שלושה אנשים ליד שני שולחנות, מתחת לרמקולים עצומים שפנו אל הכביש. קריוקי. זה היה קריוקי. זה היה קריוקי בהשקה של סנדוויצ'ייה. באר שבע, אם לא היית קיימת, היה צריך להמציא אותך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו