טלי שרון: "אני חושבת שעשיתי את שלי בחיים"

"בכיתה ו' זכיתי בבחירות לראשות מועצת תלמידים, אולי פספסתי קריירה פוליטית משגשגת". טלי שרון. צילום: אבישג שאר ישוב; איפור: ורד בדוסה רוטרו

1. מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
"גיל 3 או 4, נאחזת ברגליה של אמי במטבח, מרימה ראש מעלה מעלה ורואה אותה מרוכזת בשטיפת כלים. רגע יומיומי שנחקק לי ממש חזק בזיכרון".

2. מהו הדבר האחד שלקחת מהורייך?
"את התשוקה לטייל. אבא שלי נפטר כשהייתי בת עשר, אבל אני זוכרת שהוא לקח אותנו לטייל בכל הארץ. היה עוצר מול נופים, מוריד אותנו מהאוטו ואומר 'העין לא תשבע'. אצל אמא אותו הדבר, רק טיולים בחו"ל – בכל הזדמנות לטוס לארץ חדשה ולצבור חוויות".

טריילר לסרט "כביש הסרגל"%2C בכיכובה של טלי שרון %2F%2F באדיבות סרטי יונייטד קינג - משה אדרי%2C לאון אדרי

3. ומהו הדבר האחד שלא לקחת מהם?
"הצורך להתמקח, על כל דבר עם כל אחד. לטוב ולרע יש בי רתיעה עמוקה מהדפוס הזה. אני אעדיף לשלם מחיר מופקע מאשר להיכנס לסשן המשא ומתן המתיש הזה, גם אם יצאתי ממש פראיירית".

4. מיהו האדם שהשפיע ביותר על חייך?
"דוד שלי זהר שחר ז"ל. הוא היה קיבוצניק אופנוען פיראט (בחיי שהיתה לו רגל מעץ). יש אומרים שהייתי האחיינית האהובה עליו, ולכן הוא לקח אותי למסעות על האופנוע בגיל צעיר מדי. הוא היה לי מודל לקוליות ולאהבת חופש ואמנות, ובשלב מסוים, כשהתייתמתי, גם סוג של תחליף אב".

5. מה היה הרגע שבו ידעת - זה מה שאני רוצה לעשות בחיים?
"אני חושבת שבערך בגיל 12 הבנתי שאני רוצה לעסוק במשחק. אני זוכרת שחשבתי על כל המקצועות, עשיתי השוואות, והבנתי שאין מקצוע יותר טוב משחקנית. אני גם זוכרת שהייתי ממש מאושרת שבגיל שלי אני כבר יודעת מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, כי רוב האנשים לא יודעים גם כשהם גדלים".

6. הרגע שבו הבנת שהצלחת?
"כשזכיתי בבחירות לראשות מועצת תלמידים בכיתה ו'. זה בטוח קשור לשם המבריק של המפלגה שלי – טל"י – טלמידים למען ילדים. אמיתי. לדעתי פספסתי קריירה משגשגת כפוליטיקאית. אגב, הייתי מעולה, ארגנתי בהפסקות מוזיקה וריקודי-עם, שזה בעיקר ריקוד הציפורים בריפיט אינסופי".

7. הכישלון שהכי השפיע עלייך?
"חיי כשחקנית רצופים בעשרות, אם לא מאות, רגעים מזוכיסטיים של ציפייה ואכזבה, כך שאני ממש מתקשה לבחור אחד. עם הזמן את לומדת להנמיך ציפיות באודישנים, אבל מדי פעם מגיע תפקיד שאת ממש-ממש רוצה, ומרגישה שהוא ממש-ממש את, והכאב בלב על האכזבה הוא בלתי נמנע. לומדים לחיות עם זה".

8. רגע של דלתות מסתובבות שהיה נקודת מפנה בחייך?
"נסעתי לפסטיבל בלימודי המשחק בבלגרד. בצוות המורים שליווה את הכיתה שלי היתה אחת, סיגל אבין. במקרה השותפה שלה התעכבה, וכך יצא ששמו אותנו באותו חדר. בילינו כמה לילות בשיחות לתוך הלילה, וכשחזרנו סיגל הציעה לי לבוא לאודישן ל'מיכאלה', שם התחילה הקריירה שלי. אני חושבת שאילולא הכרנו לא הייתי מגיעה לאודישן הזה בכלל, הייתי בשנה ב' בסטודיו ולא הייתי מעולם באודישן לפני".

כאן הכל התחיל. מתוך "מיכאלה"

9. מיהו האדם ששבר לך את הלב?
"הראשון ששבר לי את הלב זה כמובן אבא שלי, שהסתלקותו מהעולם בטרם עת היתה תחושת נטישה שלקח לי שנים לעבד. מובן שהחלטתי שליבי לא ישבר יותר לעולם, עד הפעם ההיא שהוא התרסק לרסיסים, וכך למדתי שלב יכול להישבר כמה פעמים, ועדיין אני חיה ובועטת, כך שמוטב להשאיר לב פתוח עם פוטנציאל שבירה, מאשר לסגור אותו. לב שבור זה ממש לא סוף העולם".

10. דבר אחד שתרצי להשאיר כמורשת אחריך?
"הבאתי שלוש נשמות מהממות לעולם הזה, כמה יצירות שהרחיבו את הלב לאנשים, והסטודיו למשחק שלי, שבזכותו הרבה אנשים מרגישים שהלב שלהם פועם וחי. אז נראה לי שעשיתי את שלי בחיים, וכל השאר הבל הבלים".

11. מהו התפקיד שלך בחיים האלה?
"להרבות טוב. משתדלת".

12. ספר, יצירה, אלבום או הצגה שהשפיעו על חייך במיוחד?
"ספרי שירה – 'מילים' של ז'אק פרוור. פרננדו פסואה, לאה גולדברג. המילים שלהם תמיד משפיעות עלי, כי אני נעה בזמן ומתבגרת, והמילים מקבלות משמעות חדשה.

"לאחרונה לקחתי את הבת שלי, בת ה-12, לראות 'זמנים מודרניים' בליווי תזמורת המהפכה. חוויה מטורפת של סרט כל כך מצחיק ומבריק עם מוזיקה לייב, אני והיא פשוט ריחפנו. יש בי געגוע ליצירות לא מתחכמות וציניות. גם לקצב האיטי יותר. אולי אני מזדקנת".

13. יש אלוהים? ואם כן - מהי מערכת היחסים שלך איתו?
"אני לא מאמינה באלוהים כישות מוגדרת, אלוהים של מידות הדין והרחמים, אלוהים של דת. אני מאמינה שיש כוח עצום של אנרגיה שכולנו חלק ממנו, כוחו של היקום, נקרא לזה. לפעמים אני יכולה להתפלל ולבקש ממנו דבר מה. לפעמים אני גם כועסת עליו, כי יש בי כעס על התרחשויות שאין לי שליטה עליהן.

"אני חושבת שאדם זקוק לפעמים לדיאלוג הזה בינו לבין כוח עליון, ובכלל, התכונה הזו של להאמין, כמו למשל להאמין שיהיה טוב יותר, שיהיה ריפוי, הוא מאוד יפה בעיני. לשים כוונה זה בעצם כמו לזרוע זרע של אנרגיה בציפייה שיגדל למשהו. ברגעים של משבר אני מדברת עם עצמי השחוחה ומנסה להרים אותה. איזה מזל שיש לנו קולות פנימיים שלפחות אחד מהם לא פסימי כמו השני. אני מדברת עם אבא שלי לפעמים, ובכלל מזכירה לו שמבחינתי הוא אחראי על השמירה השמיימית עלי ועל כל משפחתי, למקרה ששכח. גם מתים שוכחים לפעמים".

14. מהו החפץ האחד שאת תמיד לוקחת איתך?
"יש לי שמלת וינטג' חומה מבד טריקו חום עם הדפס של סבתא שלי. לבשתי אותה אולי פעם אחת, והיא תקועה לי בארון כבר שנים ותמשיך לשהות שם עד קץ הימים כנראה. לא אשחרר אותה לעולם".

"רק בשנים האחרונות היא מקבלת יחס, מבטיחה לפצות אותה בפינוקים לעת זקנה". טלי שרון והכלבה, צילום: אפרת אשל

15. ממי היית רוצה לבקש סליחה?
"מהכלבה שלי מאיה. היא בת 17 ואצלי כבר 15 שנה. רק בשנים האחרונות היא מקבלת יחס. אני מצטערת, מאיה, שלא שמתי עלייך! גידלתי שלוש בנות, ואת היית אחרונה בשרשרת. אני מבטיחה שלעת זקנה נפצה אותך בפינוקים כל היום, נעשה אותך מלכה".