כל מי שסבור שדונלד טראמפ גילה את הכדורגל רק בשנים האחרונות, כשהחליט שארה"ב תארח את מונדיאל 2026 ביחד עם קנדה ומקסיקו, פשוט לא מכיר את ההיסטוריה של הנשיא ה־47.
אף ש"סוקר", כפי שהוא נקרא בארה"ב, היה בשנות ה־50 ענף ספורט זניח במדינה, דונלד טראמפ בן ה־17 שיחק ואפילו הצטיין בו. רבים מבין נשיאי ארה"ב לשעבר היו חובבי ספורט מושבעים, אבל זה היה תמיד קשור לענפים "אמריקניים" כמו בייסבול, פוטבול וכדורסל. למעט ג'ורג' בוש האב, שהיה חלוץ מרכזי בנבחרת של אוניברסיטת ייל, טראמפ הוא הנשיא היחיד של ארה"ב ששיחק כדורגל באופן סדיר.
"הבן שלי מעריץ את רונאלדו": דונלד טראמפ מארח את ליאו מסי ושחקני אינטר מיאמי בבית הלבן
הסיפור מתחיל בשנות ה־50 המאוחרות, כשדונלד ג'ון טראמפ למד בבית הספר היסודי קיו פורסט בקווינס. הילד הבלונדיני התבלט פחות בלימודים ויותר בהתנהגות מרדנית, שכללה הפרעות בשיעורים, בזריקת כדורי נייר ובדיבור ללא רשות. הוא צבר כל כך הרבה עונשי ריתוק, שחבריו לכיתה נהגו לכנות את הריתוקים "DT" (קיצור של Donny Trump) והעידו שהוא היה ילד בעל מזג חם שנטה להתפרצויות זעם, במיוחד כשהפסיד במשחקי ספורט. פעם אחת היכה את המורה למוזיקה וגרם לו ל"פנס" בעין. למה? הוא טען שהמורה לא מבין במוזיקה.
אז את הכדורגל גילה טראמפ הצעיר בקיו פורסט, וכבר אז התבלט באסטרטגיות מקוריות. "היו כמה מקרים שבמהלך המחצית, כדי להראות לשחקני הקבוצה היריבה כמה אנחנו קשוחים, היינו אוכלים את התפוזים עם הקליפה", סיפר פול אוניש, חברו הטוב באותם ימים ששיחק איתו באותה קבוצה.
בשלב הזה אביו, פרד טראמפ, קבלן עשיר ואב קפדן, נכנס לעניינים, במיוחד אחרי שנודע לו שדוני וחבריו נהגו לבצע "גיחות" חשאיות מקווינס למנהטן ללא אישור. האירוע שהוביל להחלטה של האב להעביר את ג'וניור לאקדמיה הצבאית של ניו יורק, NYMA, היה כשגילה אוסף סכינים בחדרו של הבן הפוחז. טראמפ עצמו הודה בספרו "אמנות העסקה" בכך ש"כנער מתבגר כל מה שעניין אותי זה רק מעשי קונדס. אהבתי לייצר מהומות, לבחון את תגובות האנשים".
פרד קיווה שהמשמעת הנוקשה וההיררכיה באקדמיה הצבאית יישרו את הבן הסורר והמרדן ויחנכו אותו למשמעת עצמית. וטראמפ עצמו אישר בראיונות איתו כי הוריו הרגישו שהוא זקוק ליד קשה כדי "להכניס אותו לתלם".
את הכדורגל גילה טראמפ בבית הספר היסודי, וכבר אז התבלט באסטרטגיות מקוריות. "כדי להראות לשחקני הקבוצה היריבה כמה אנחנו קשוחים, היינו אוכלים את התפוזים עם הקליפה", סיפר חברו לקבוצה
הברית הערבית
כך, בשנת 1959, נכנס דונלד בן ה־13 בשערי האקדמיה הצבאית המפורסמת, שבה העביר את חמש השנים הבאות שלו.
זה לא היה עניין פשוט עבור נער התפנוקים, בנו של מיליונר כבד, לעבור לפתע למגורי חיילים בסגנון טירונות, בחדר אחד עם נערים נוספים בני גילו. החיים באקדמיה היו ספרטניים למדי. לתלמידים אסור היה לעזוב את המקום אלא רק בסופי שבוע, ומלבד לימודים רגילים הם למדו היסטוריה צבאית וגם התנסו בירי במטווחים. באותם ימים היה המוסד לבנים בלבד, ורק כעשור אחרי שטראמפ כבר לא למד שם התקבלו ללימודים גם בנות.
זה, אגב, לא מנע מטראמפ הצעיר להביא לחדרו נערות בכל יום ראשון. "הבחורות שבאו לבקר אותו, או שהוא הביא, היו כולן מהשכבה הגבוהה של החברה הניו־יורקית", העיד חברו לכיתה ג'ורג' ווייט. "אני זוכר שהיו ממש הרבה, זו היתה ממש דלת מסתובבת".
טראמפ שיחק גם בייסבול באקדמיה במשך שלוש שנים, אבל הצטיין דווקא בכדורגל. ב־1963, השנה לפני האחרונה שלו ב־NYMA, הוא נראה בתמונה הקבוצתית של נבחרת האקדמיה יושב בשורה הקדמית, קרוב למרכז, מה שמעיד על כך שהיה שחקן משמעותי. כמה מחבריו לקבוצה סיפרו ששיחק כחלוץ.
צריך לזכור, כדורגל באותם ימים נחשב עבור האמריקני הממוצע לענף ספורט זר ומוזר, וכמעט אף אחד לא רצה להשתתף במשחק שבו לא נוגעים בכדור בידיים. הם העדיפו לשחק בייסבול ופוטבול.
לכן, מרבית השחקנים בקבוצה היו בנים של משפחות אמידות מאמריקה הלטינית, ששלחו את ילדיהן לאקדמיה היוקרתית. עצם העובדה שטראמפ בן ה־17 הצליח להתבלט בקבוצה שמרבית שחקניה הגיעו ממדינות כדורגל מובהקות, ששיחקו כדורגל מהיום שבו עמדו על הרגליים, מעידה שאכן היה בעל כישרון. ועכשיו - נעשה פאסט פורוורד 53 שנה.
חודשים לאחר שהושבע לראשונה כנשיא צייץ טראמפ: "ארה"ב הגישה הצעה חזקה ביחד עם קנדה ומקסיקו לאירוח מונדיאל 2026. יהיה חבל אם מדינות שאנו תומכים בהן תמיד יפעלו נגד ההצעה"
ב־20 בינואר 2017 הושבע דונלד ג'יי טראמפ כנשיא ה־45 של ארה"ב. 15 חודשים לאחר מכן צייץ בטוויטר: "ארה"ב הגישה הצעה חזקה ביחד עם קנדה ומקסיקו לאירוח מונדיאל 2026. יהיה חבל אם מדינות שאנו תומכים בהן תמיד יפעלו נגד ההצעה האמריקנית. מדוע עלינו לתמוך במדינות הללו כשהן לא תומכות בנו, כולל באו"ם?".
הסערה התקשורתית לא איחרה לבוא. ב"USA Today" תמהו איך זה ש"בהתפתחות מפתיעה ביותר טראמפ, שלפני כן לא נראה כאחד שכדורגל בכלל מעניין אותו, מטיל את כל עוצמתו על ההצעה המשולשת". טוב, כנראה הם לא ממש היו בקיאים במעללי דוני טראמפ באקדמיה הצבאית...
במקומות אחרים הביעו תרעומת על האיומים שפיזר טראמפ בציוץ שלו, כשלכולם היה ידוע שהמועמדת היחידה הנוספת לאירוח מונדיאל 2026 היא מרוקו, ושההערכה היתה שכל מדינות אפריקה ומרבית מדינות אסיה יתמכו בה.
אבל מתברר שהאיום המרומז עבד. בהצבעה, שהתקיימה ב־13 ביוני בקונגרס פיפ"א במוסקבה, ההצעה של ארה"ב, מקסיקו וקנדה ניצחה בענק עם 134 קולות לעומת 66 בלבד למרוקו. מפתיע או לא, 11 ממדינות אפריקה תמכו בהצעה המשולשת וגם שבע מדינות ערביות, כולל ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.
וזה לא היה מקרי. ערב הסעודית הצהירה בגלוי כי תמיכתה נועדה לחזק את הקשרים עם הבית הלבן תחת טראמפ. שר הספורט הסעודי דאז, טורקי אל־א־שייח', ציין כי ארה"ב היא בעלת הברית הגדולה והחזקה ביותר של הממלכה וכי הם פועלים לפי האינטרסים שלהם.
לא פחות חשוב, ההצבעה הגיעה כשנה לאחר שטראמפ חתם על עסקת נשק בשווי 110 מיליארד דולר עם ריאד. הסעודים ידעו היטב עבור מי הם צריכים להצביע, מה גם שהם כבר השתעשעו אז ברעיון של אירוח מונדיאל 2034 וידעו למי כדאי לעזור, כדי שיעזור להם בעתיד. למי שלא מעודכן, גביע העולם בעוד שמונה שנים אכן יתקיים בערב הסעודית.
כאן נכנס לתמונה גם ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו הבכיר של טראמפ, שהיה דמות מפתח בניהול היחסים עם מדינות המפרץ. קושנר היה מעורב באופן פעיל בקידום ההצעה מול הסעודים וקיים לא מעט פגישות בנושא. בין השאר, הוא פעל כדי שהסעודים ישפיעו על מדינות ערביות אחרות שלא להצביע עבור מרוקו.
קושנר בן ה־45, שסבו וסבתו היו שורדי שואה, התחתן עם איוונקה טראמפ ב־2009 בחתונה יהודית. איוונקה התגיירה למענו והוא הפך מדמוקרט לרפובליקני. בכל זאת, הוא היה חייב להיות בצד של אבא של אשתו...
ארה"ב יצאה למלחמה מול איראן - שהנבחרת שלה אמורה לשחק פעמיים בלוס אנג'לס ופעם אחת בסיאטל. כרגע עדיין לא ברור אם איראן תשתתף במונדיאל, וכשטראמפ נשאל על כך לאחרונה ענה: "ממש לא אכפת לי"
כשטראמפ הושבע בפעם הראשונה ב־2017, קושנר קיבל תפקיד: "יועץ בכיר לנשיא". אחד המהלכים הראשונים שבהם היה מעורב היה אותה עסקת נשק ענקית עם הסעודים, והיחסים בין קושנר לבין מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, הפכו לאישיים. בהמשך, בן סלמאן יסייע לקושנר עם הזכייה באירוח המונדיאל.
ואכן, הבחירה של שבע מדינות ערביות בארה"ב נחשבה לצעד חריג ששבר את הסולידריות הערבית המסורתית, מה שהדגיש את סדר העדיפויות הדיפלומטי של המפרציות באותה עת - העדפת הברית עם וושינגטון על פני תמיכה אזורית. במרוקו הגדירו את מה שקרה אז כ"בגידה", אבל גם זה כבר עבר, אחרי שהמדינה זכתה באירוח מונדיאל 2030, ביחד עם ספרד ופורטוגל.
אפרופו ביזנס
זה הזמן לערוך היכרות עם רוברט קראפט. המיליארדר בן ה־83 הוא הבעלים של קבוצת הפוטבול ניו אינגלנד פטריוטס וקבוצת הכדורגל ניו אינגלנד רבולושן (שבה משחקים שני ישראלים, דור תורג'מן ועילי פיינגולד).
קראפט היה אחד מהאנשים שהובילו את היוזמה הקודמת של ארה"ב לארח את המונדיאל, אי־אז ב־1994. הוא היה אחד מאנשי הספורט הראשונים בארה"ב שהבינו את העוצמה הגלובלית של הכדורגל, וכאשר מונה ליו"ר של כבוד של ה"ביד" של 2026, היה ברור לגמרי מה הצעד הראשון שינקוט.
וקראפט הוא גם חבר אישי של דונלד טראמפ. הקשר בין השניים התהדק לאחר מות אשתו מיירה ב־2011, וקראפט אמר בראיון ל"ניו יורק דיילי ניוז": "דונלד השתתף בהלוויה והתקשר אלי פעם בשבוע במשך כל השנה, כדי לבדוק מה שלומי".
טראמפ גם ביקר לעיתים קרובות בסוויטת הבעלים באצטדיון ג'ילט בפוקסבורו, לא רחוק מבוסטון, וצפה במשחקי הפטריוטס לצד חברו. אולי שם, ביציע הכבוד, קראפט היה בעצם האיש הראשון ששכנע את טראמפ שזה יהיה מהלך מנצח לארח את המונדיאל ב־2026. כשהנשיא השתכנע, הוא חיבר לחברו את חתנו קושנר - והשאר היסטוריה.
שלא יובן אחרת, מלבד חברות אמיצה יש פה כמובן גם ביזנס. כך, למשל, אף אחד לא הופתע כאשר נקבע שאצטדיון ג'ילט יארח שבעה משחקים במסגרת המונדיאל. האצטדיון בפוקסבורו נמצא בבעלותו המלאה של קראפט, שהקים אותו ב־2002 מכספו הפרטי וסירב להסתמך על כספי משלמי המיסים של מדינת מסצ'וסטס, מה שהעניק לו שליטה מלאה בנכס וגם בכל המתחם הענק שמסביבו - מרכז בילוי, קניות ופנאי שהוא מקור הכנסה של מיליארדים.
אפרופו ביזנס, כשטראמפ שמע את הערכות המומחים כי המונדיאל צפוי לייצר עבור ארה"ב פעילות כלכלית ישירה ועקיפה בסך 30 מיליארד דולר ולייצר כ־180 אלף מקומות עבודה חדשים, הוא הבין שמדובר במשהו עצום.
נחזור לקושנר, במקור לא איש של כדורגל, אבל כאדם צעיר שמכיר את העולם, הוא הבין שמחוץ לארה"ב זהו ענף הספורט הגדול והפופולרי ביותר - והמשפיע ביותר. הוא ביקר במונדיאלים שנערכו ברוסיה ב־2018 ובקטאר ב־2022, ראה מקרוב והבין את עוצמת המונדיאל - אירוע הספורט הגדול ביותר שקיים, יותר אפילו מהמשחקים האולימפיים.
מה שקושנר הבין עוד היה כמה עוצמה יש לפיפ"א, ההתאחדות הבינלאומית לכדורגל. נכון, מדובר בארגון שהשחיתות לא זרה לו. לכאורה הוא מנהל תחרויות ספורט - אבל יש לו כוח פוליטי אדיר ולכן כדאי מאוד ליצור קשרים הדוקים עם בעל הבית של הכדורגל, במקרה הזה נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו.
אינפנטינו נכנס לתפקיד ב־2016 בעקבות פרשת השחיתות הענקית "פיפ"א־גייט", שהביאה לסיום דרכו של הנשיא הקודם ספ בלאטר ושל מי שאמור היה לרשת את מקומו, כוכב העבר הצרפתי מישל פלאטיני.
השוויצרי עם הקרחת המבהיקה נכנס לתפקיד על תקן "מנקה אורוות", אבל מעבר לכך היתה לו אג'נדה ברורה: להעשיר את הקופה המדולדלת של פיפ"א בכל דרך אפשרית, מה שאומר הגדלת המונדיאל מ־32 ל־48 נבחרות, המצאת טורנירים חדשים כמו גביע העולם לקבוצות, ולא פחות מזה - שיתוף פעולה עם ראשי מדינות עוצמתיים. ומי מתאים לכך יותר מאשר טראמפ?
ההכנסות ממונדיאל 2026 צפויות להגיע ל־11 מיליארד דולר - כמעט כפול מהמונדיאל בקטאר. אבל באירופה מאוד לא אוהבים את הקשר בין נשיא פיפ"א אינפנטינו לטראמפ, שלדעתם חצה את גבולות הטעם הטוב
בשם הבן
בסוף אוגוסט 2018, כחודשיים אחרי שארה"ב, קנדה ומקסיקו זכו באירוח המונדיאל, הגיע אינפנטינו לביקור ראשון (והיו רבים לאחר מכן) בחדר הסגלגל שבבית הלבן בוושינגטון. אינפנטינו לא הגיע בידיים ריקות. הוא העניק לנשיא פנקס של שופט, ובתוכו כרטיס צהוב וכרטיס אדום, ואמר לו בחיוך: "תוכל להשתמש בהם מול התקשורת". הוא גם העניק לו חולצה שעל גבה השם "טראמפ" והמספר 26. המסר היה ברור.
הדברים של טראמפ היו לא פחות מעניינים. "אתם קוראים לזה 'פוטבול', אבל כאן אנחנו קוראים לזה 'סוקר'. אולי יום אחד ישנו את השם?" אמר, כשהעלה נקודה רגישה מאוד עבור הרבה אמריקנים.
"אני רוצה להודות לג'אני אינפנטינו על היותו כאן", המשיך הנשיא, "הוא נשיא פיפ"א ואדם מכובד מאוד. למעשה, כשהבן שלי שמע שהוא עומד להיות כאן, הוא אמר 'אבא, אני רוצה לפגוש אותו'. אז אתה די מפורסם, נכון?". כשטראמפ דיבר על הבן שלו, הוא התכוון לבן הזקונים, בארון, שחוגג יום הולדת 20. בארון טראמפ הוא בנה של מלניה, אשתו השלישית של טראמפ, והיום סטודנט שנה שנייה בבית הספר היוקרתי למנהל עסקים "סטרן".
דונלד טראמפ היה בן 59 כשבארון נולד, ולמרות פער הגילים יש ביניהם קשר עמוק ומיוחד. האב הגאה מרבה להתפאר בבנו "הגאון", רואה בו מומחה בנושאים טכנולוגיים ודיגיטליים, אבל בעיקר גשר לדור הצעיר. הוא מתייעץ איתו לעיתים קרובות לגבי הופעות בפודקאסטים ושימוש ברשתות חברתיות, ובארון, כמו לא מעט מבני דורו בארה"ב, הפך לחובב כדורגל. לא פוטבול - סוקר.
ב־2017, כשבארון טראמפ היה בן 11, הוא הצטרף למחלקת הנוער של מועדון הכדורגל וושינגטון די.סי יונייטד. לפני כן היה מכדרר להנאתו על מדשאות הבית הלבן כשהוא לבוש בחולצה האדומה של הקבוצה שאותה הוא אוהד, ארסנל.
כנראה כישרון גדול לא היה שם, כי אחרי עונה אחת ו־24 משחקים במדי יונייטד בארון עבר למועדון צנוע יותר, ארלינגטון. בשלב הזה, השירות החשאי אסר עליו להשתתף בתחרויות ספורט משיקולי ביטחון, אבל האהבה שלו לכדורגל לא פחתה. להפך. למסיבת חג המולד של 2018, למשל, הזמין בארון לבית הלבן את וויין רוני, חלוץ נבחרת אנגליה לשעבר, ששיחק אז בדי.סי יונייטד.
במקביל, בארון לא הפסיק לספר לאביו על המונדיאל, על הליגה האנגלית, על ליגת האלופות, על ארסנל. הוא חשף בפניו עולם שהנשיא לא היה כמעט מודע אליו לפני כן. לא במקרה אינפנטינו הגדיר אותו "בעל ברית בתוך הבית", שסייע לשכנע את אביו בחשיבות המונדיאל.
לפני כשבועיים אירח טראמפ בבית הלבן את שחקני אינטר מיאמי, אלופת ארה"ב, כשבראשם ליאו מסי, הסמל של ליגת ה־MLS ומי שנחשב לכדורגלן הגדול בהיסטוריה. כל זה קרה בעיצומה של המלחמה באיראן, מה שמוכיח עד כמה הנשיא ממוקד מטרה בכל מה שנוגע למונדיאל ולכדורגל. הוא ניסה להוכיח בקיאות כששאל את הנוכחים "הוא יותר טוב מפלה?", וסיפק גם את רגע המבוכה התורן כשסיפר שבנו בארון אמר לו שהוא מעריץ של מסי - אבל גם של רונאלדו.
הסיפור הגדול
ב־3 בנובמבר 2020 הפסיד טראמפ בבחירות לנשיאות לג'ו ביידן. את הכאוס שנוצר לאחר מכן כולם זוכרים, אבל מה שמעטים זוכרים זה את התסכול של טראמפ על כך שבתקופת הכהונה הראשונה שלו ארה"ב זכתה, הרבה בזכותו, באירוח המונדיאל של 2026 ובאירוח המשחקים האולימפיים ב־2028 (בלוס אנג'לס), ושהוא לא יזכה להיות חלק מהחגיגה. "הבאתי את המונדיאל לארה"ב, ולא יזמינו אותי להיות שם? הייתי כעוס. זה היה הרגע שבו החלטתי: אני חוזר", אמר.
טוב, טראמפ לא רץ לקדנציה שנייה בבית הלבן רק בגלל המונדיאל, לא צריך להיסחף, אבל זה היה בהחלט גורם בעל משקל בנחישות שלו. בנובמבר 2024 הוא ניצח את קמלה האריס, המועמדת הדמוקרטית אחרי פרישת ביידן, ובינואר 2025 חזר שוב לבית הלבן, כנשיא ה־47.
טראמפ ידע שזו הכהונה השנייה והאחרונה שלו, ושזה הזמן לעשות את כל מה שלא הצליח, הספיק או העז לעשות בקדנציה הראשונה. הוא ידע גם שלא יהיה אירוע גדול יותר מהמונדיאל שארה"ב תארח בקיץ 2026 שיוכל להציב אותו על גג העולם, כמנצח הגדול, כמי שהגשים את חזון ה־MAGA (Make America Great Again).
למה? כי זה האירוע הנצפה ביותר בתבל וזה החודש שבו עיני כל העולם נשואות למקום אחד בלבד (ויסלחו לנו קנדה ומקסיקו), וכי כמה סמלי שארה"ב תחגוג במהלך המונדיאל 250 שנה לעצמאותה.
אז מבחינת טראמפ, המונדיאל הוא הסיפור הגדול. על אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 הוא בקושי מדבר, ולא קשה להבין מדוע. לוס אנג'לס היא עיר דמוקרטית וראשת העיר קארן באס היא אחת המתנגדות הקשות ביותר של הנשיא. באס הגישה תביעות נגד ממשל טראמפ בשל פשיטות המעצרים של רשויות ההגירה (ICE) בלוס אנג'לס, שאותן כינתה "מתקפה כוללת על העיר", והאשימה את הממשל ביצירת "תחושת פחד וטרור" בקרב התושבים. טראמפ, בתגובה, כינה אותה "לא כשירה". ובעוד האולימפיאדה היא עניין של עיר אחת, המונדיאל מתפרס על פני כל המדינה, ומה שחשוב לא פחות - בניגוד ל־1994, כשמשחק הגמר התקיים בלוס אנג'לס - ב־2026 הגמר יתקיים בניו יורק, הבית של טראמפ.
"אינטרסים פוליטיים"
ג'אני אינפנטינו היה המאושר באדם כשטראמפ זכה בבחירות האחרונות. כמובן, הוא היה מסתחבק גם עם קמלה האריס אם לא היתה ברירה - אבל עם טראמפ הוא בנה מערכת יחסים של ממש. רק שקרה כאן משהו אחר. בעבר, נשיאי פיפ"א ידעו לשמור על ניטרליות, לפחות כלפי חוץ, ואינפנטינו הפך ל"חייל" של טראמפ. בשנה האחרונה הוא לא מפסיק להרעיף עליו שבחים ומחמאות, מה שהגיע לשיא ביזארי ומביך כאשר הכין עבור טראמפ את "גביע השלום של פיפ"א" והעניק לו אותו בטקס הגרלת המשחקים, בדצמבר בוושינגטון.
אגב, הטקס המפואר היה אמור להתקיים במיאמי, אבל אינפנטינו דאג להעביר אותו למקום נוח יותר עבור הנשיא. כמה חודשים לפני כן, כשצ'לסי שיחקה מול פריז סן ז'רמן בגמר גביע המועדונים בניו יורק, אינפנטינו דאג לא רק להזמין את טראמפ למשחק, אלא גם הציע לו להעניק את הגביע לקבוצה המנצחת.
אלא שטראמפ, כמו טראמפ, לא הסתפק בהענקה. המחזה היה סוריאליסטי לחלוטין: נשיא ארה"ב עומד בין השחקנים של צ'לסי על הבמה וחוגג איתם את הזכייה.
אגב, שחקני צ'לסי לא הניפו את הגביע המקורי, אלא רק רפליקה שלו. היכן נמצא הגביע עצמו? בחדר הסגלגל. כשאינפטינו ביקר שם כמה חודשים לפני גביע העולם למועדונים הוא אמר לנשיא: "אתה יכול להשאיר אותו אצלך לתמיד. אנחנו נכין העתק שלו לטובת הטורניר".
ביולי האחרון נחנכו המשרדים החדשים של פיפ"א בניו יורק. כמה לא מפתיע שהם ממוקמים במגדל טראמפ שבשדרה החמישית. הנשיא לא נכח בטקס הפתיחה, אבל בנו אריק היה שם. למרות זאת, מאז הפגישה הראשונה של טראמפ ואינפנטינו ב־2018, נשיא פיפ"א הפך למלווה כמעט קבוע של הנשיא בכנסים ובאירועים בינלאומיים. יריית הפתיחה היתה בספטמבר 2020, עוד בכהונה הראשונה של טראמפ, כשנשיא פיפ"א היה אורח רשמי בבית הלבן בטקס חתימת "הסכמי אברהם" בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין.
בקדנציה השנייה זה כבר הפך למבול. אינפנטינו היה לצד הנשיא בטקס ההשבעה בפסגת השלום בשארם א־שייח', בפורום העסקים במיאמי, ובחודש שעבר בפורום המנהיגות העולמית במאר א־לאגו. בינואר, טראמפ הגיע לפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ, ואינפנטינו כמובן ניצל את ההזדמנות כדי להכריז שהוא והנשיא יהיו אלו שיעניקו את גביע העולם לקפטן הנבחרת המנצחת בגמר בניו יורק ב־19 ביולי. במהלך נאומו, טראמפ כינה את ידידו השוויצרי "מלך הכדורגל והספורט".
זה היה כאשר טראמפ הכריז על הקמת "מועצת השלום", גוף שאמור להיות אנטי־תזה לאו"ם ושמטרתו הראשונה היתה לסיים את המלחמה בעזה. אינפנטינו מונה לחבר בכיר במועצה, וכבר הכריז על השקעת 75 מיליון דולר בשיקום תשתיות הספורט בעזה. מה שהרתיח לא מעט אנשים היה העובדה שנשיא פיפ"א הופיע לישיבה כשהוא חובש כובע אדום שעליו הכתובת "47-45" (לציון שתי הכהונות של טראמפ).
המחוות הולכות כמובן לשני הצדדים. עובדה: אינפנטינו דאג למנות את איוונקה טראמפ, הבת של והאישה של, לחברת הוועד המנהל של פרויקט חינוך עולמי בתקציב של 100 מיליון דולר, שימומן ממכירת הכרטיסים למונדיאל.
אבל לפעמים נדמה שג'אני אינפנטינו קצת התבלבל ושכח מה בעצם התפקיד שלו. כך, למשל, בחודש מאי האחרון התקיים קונגרס פיפ"א בפרגוואי, אירוע שקורה פעם בשנה והוא אחד החשובים ביותר של הארגון, ומי לא בא? ג'אני.
מה שקרה הוא שאינפנטינו בחר ללוות את טראמפ בביקורים רשמיים בערב הסעודית ובקטאר בתחילת אותו שבוע. הוא השתתף באירועים לצד מנהיגי המדינות ואף נשא דברים בפורום ההשקעות של ארה"ב וסעודיה.
לנשיא פיפ"א יש מטוס פרטי (קטארי, אגב), אבל לוח הזמנים היה כזה שהמטוס נחת באסונסיון, בירת פרגוואי, כמה שעות אחרי המועד שבו אמור היה הקונגרס להיפתח, כשבאולם נמצאים נציגים של יותר מ־200 מדינות. האירוע, שהיה אמור להתחיל ב־9:30 בבוקר, נדחה תחילה ל־10:30 ולאחר מכן ל־12:30 בצהריים כדי להמתין לכבוד הנשיא. בסופו של דבר, אינפנטינו פתח את הקונגרס באיחור של שעתיים ו־17 דקות, מה שעורר זעם רב וגרר נטישה המונית של נציגים אירופאים מהאולם, במחאה על כך שאינפנטינו העדיף "אינטרסים פוליטיים פרטיים" על פני מחויבויותיו לעולם הכדורגל.
מקטרים וממשיכים
האירופאים מבינים שאינפנטינו יודע איך להעשיר את קופת פיפ"א. ההכנסות ממונדיאל 2026 צפויות להגיע ל־11 מיליארד דולר - כמעט כפול מהמונדיאל בקטאר 2022. מצד שני, הם מאוד לא אוהבים את הקשר שנוצר בינו לבין טראמפ, שלדעתם חצה את כל גבולות הטעם הטוב. הרי פיפ"א אמורה לשרת את כל המדינות בעולם, להיות ניטרלית.
היו שטענו כי האמירה של אינפנטינו, שלפיה "כולנו צריכים לתמוך בטראמפ ובמעשים שלו", היא הפרה בוטה של תקנון פיפ"א. שהוא כבר מזמן דואג יותר לאינטרסים הפוליטיים שלו עצמו ופחות לכדורגל, שהוא הפך את פיפ"א למכשיר המסייע לקדם את המטרות הפוליטיות של נשיא ארה"ב ו"להלבין" אותו מול גלי הביקורת שהוא סופג לאורך כל הדרך.
אז מה עושים? מקטרים וממשיכים הלאה. הטענות על עירוב פוליטיקה בספורט היו תמיד, גם לפני שני המונדיאלים הקודמים שהתקיימו בדיקטטורות, רוסיה של פוטין ב־2018 וקטאר ב־2022. ברגע שנשמעה שריקת הפתיחה, העולם היה עסוק אך ורק באקשן שעל המגרש ושכח כמעט לגמרי את כל מה שנאמר לפני כן. כך יהיה גם בקיץ 2026. כי העולם מכור לכדורגל.
רק שהפעם קורה משהו אחר, שונה, שלא קרה בעבר מעולם. כי ככה זה כנראה בעידן דונלד טראמפ. שלושה חודשים וחצי לפני שהקרנבל הגדול בעולם יוצא לדרך, ארה"ב יצאה למלחמה מול איראן - מדינה שהנבחרת שלה אמורה לשחק בקיץ פעמיים בלוס אנג'לס ופעם אחת בסיאטל. כרגע עדיין לא ברור אם איראן תשתתף במונדיאל, וכשטראמפ נשאל על כך לאחרונה הוא ענה: "זה ממש לא אכפת לי".
מה שכן אכפת לנשיא הוא שעד יוני המלחמה תסתיים. אין בכלל ספק שמועד פתיחת המתקפה על איראן, בסוף פברואר, היה קשור גם ללוח הזמנים הצפוף. במילים אחרות: המלחמה לא היתה יכולה להתחיל באפריל. זה לא היה קורה. מדינות ומנהיגים מביאים דברים כאלה בחשבון.
כך, לדוגמה, רוסיה פתחה במלחמה מול אוקראינה ב־24 בפברואר 2022, ימים ספורים אחרי סיום אולימפיאדת החורף בבייג'ינג, כי הסינים ביקשו מהם לחכות קצת, לא לקלקל את החגיגה.
גם טראמפ לא ייתן לאף אחד לקלקל לו את החגיגה. מבחינתו, מונדיאל 2026 הוא הדובדבן שבקצפת. עד כמה שזה מוזר, אפילו אבסורדי מבחינת האמריקני הממוצע, דווקא ענף הספורט הכי לא אמריקני שיש הוא זה שאמור להכתיר אותו באופן סופי כמלך העולם.
