אל תלחצו לי את היד: הסיבה שראש השב"כ פשוט צודק

תחזיקו חזק, עוד מעט זה נגמר. שלטונם של אנשים בינוניים עד ירודים בפוליטיקה שלנו ושל העולם עומד להסתיים בתוך שנים ספורות ביותר. כשאתם רואים את כל המשובשים האלה מחריבים את החברה והמדינה שלנו, ואת כל העולם על הדרך, תהיו סבלניים. אלה הם פרפורי הגסיסה של המקצוע שנקרא פוליטיקאי. עוד עשור, לכל היותר, הוא ישב באותו ארון תצוגה במוזיאון המקצועות הנכחדים כמו שען ועגלון. יהיו כמה, אבל הם יהיו רק זכר לתקופה קדמונית.

לא יודע כמה אתם עוקבים אחרי התפתחות הבינה המלאכותית, אבל כפי שאולי שמעתם, אילון מאסק הכריז לפני שבוע שהגענו לנקודה הסינגולרית, הנקודה שבה הבינה המלאכותית יצאה משליטה והיא אינה רק כלי, היא מהות, ורק היא מתווה את קצב התפתחותה.

זה אומר המון דברים, את רובם אין אנו יודעים לפי שעה, אבל מה שבטוח הוא שכבר שמעתם ששורה ארוכה מאד של מקצועות עומדים לעבור מהעולם. זה ידוע. מה שלא מדובר עדיין, אבל יקרה בביטחון מוחלט, הוא שאחד המקצועות שיוחלף די מהר יהיה העיסוק בענייני הציבור.

למה? כי אם יש מנוע בינה עם איי.קיו 1,000, ולא עסקן עם מנת משכל 103 ביום בהיר, ברור שהציבור ירצה שמי שיקבל את ההחלטות על הקצאת משאבים הוגנת, מי שיבנה תכניות טובות לעתיד, מי שיאזן בין צרכים סותרים תהיה ישות אובייקטיבית, גאונית, שאי אפשר ללחוץ עליה, שלא חייבת כלום לאף אחד, ושכל החלטותיה יהיו נגישות לכולם. זה לא שהבינה המלאכותית תשתלט עלינו חלילה, אנחנו נמסור לידיה את ההגה - ונעבור למושב האחורי.

קצרה בינתם של בני האדם מלנהל את העולם. את זה רואים כולם. לכן, ממש בקרוב יתחילו מדינות להעביר סמכויות לבינות המלאכותיות. הבחירות כל ארבע שנים יהיו על מי ינהל את המדינה, ג'י.פי.טי או גרוק, אולי קלוד או פרפלקסיטי. זהו. לא יסיעו בוחרים, לא יבטיחו הבטחות, לא ישחדו חמולות, לא יזייפו קלפיות. הכל יהיה דיגיטאלי, אינטליגנטי, והרבה יותר אנושי.

בקרוב, הבחירות יהיו על מי ינהל את המדינה - GPT או גרוק, אולי קלוד. זהו. לא יבטיחו הבטחות, לא ישחדו חמולות, לא יזייפו קלפיות. הכל יהיה דיגיטלי, אינטליגנטי, והרבה יותר אנושי

ומה יעשו הפוליטיקאים? ימכרו תותים. המקצוע הזה בהחלט יישאר עוד כמה שנים טובות. או יהיו אינסטלטורים. מתאים להם מאד. הם רגילים לסירחון, אז זאת לא תהיה טראומה. בקיצור, כמו שאמר דונלד - עזרה בדרך. ועל העזרה הזאת, אפשר לסמוך.

לחיצה

אני איש שאוהב מגע. חיבוק טוב משמח את ליבי, אני נחשב לחבקן בין הטובים בעולם, זה שלא קיבלתי פרס נובל לחיבוק זה הכל אנטישמיות של הנורווגים. אבל אני מחבק רק אנשים שאני מכיר ואוהב. איני מתחבק סדרתי. בשבילי, חיבוק עם זר הוא מוזר, עם זרה לא שייך.

אני כותב את זה כמובן בעקבות פרשת לחיצת היד של דוד זיני ולוחמות השב"כ. הוא הודיע שהוא אינו מלוחצי הידיים, וקמה סערה. ברור שכל הסוערים הקימו סערתם עם מאוורר שהביאו מהבית, איתו הם מקימים כל רגע איזו סערה, הכל כדי לא לאפשר לזיני למלא את תפקידו החשוב בשקט. לא בא להם טוב סוג היהודי הזה, ויסערו מאוד.

ואני אומר- אין שום דבר קדוש בלחיצת יד. זאת מחווה מקובלת, מבחינתי לעיתים נעימה, לעיתים ממש לא. תלוי בלוחץ, תלוי בלחיצה. אני אוהב לפגוש יד איתנה, נעימה, חמימה, פחות מתחבר ללוחצים הרופסים, הלחים, הקרירים. יש כאלה מלא.

מבחינתי ניתן להמיר בקלות את לחיצת היד בקידה, דוגמת יפן, או הנחת יד על הלב, מעשה יהודי תימן בדורות קודמים. אני אישית אוהב, על פי מעלת מי שאני פוגש, לעשות מחווה גופנית שנעה בין הרכנת ראש לקידה מלאה, כולל כיפוף ושיכול רגליים.

למרות שאני אדם נוגעני, אני פחות אוהב שנוגעים בי ללא קרבה קודמת. זה מאוד נוכח באינסוף צילומי הסלפי שמתבקש ממני לעשות. בחיים אני לא שם יד על מישהו, מביים אינטימיות במקום שאין בכלל היכרות מוקדמת. אני עתיק, מצטער. בטח שאם אשה מצטלמת איתי, לא אעלה על דעתי לגעת בה ללא בקשה מפורשת, כולל מכתב מרופא ועורך דין. נוח לי לשמור על תחום ברור של פרטיות, לא לערבב בין מעשים שנעשים בין אוהבים לבין מעשים של זרים. חוקים אחרים.

לכן, גם אם זיני היה אומר "אני לא לוחץ ידיים בכלל, לא של גברים ולא של נשים", זה היה בסדר בשבילי. כל אחד ונוחות הנגיעה שלו. אולי בכלל טוב היה שזיני יבטל לחיצות ידיים. אף פגיעה מדומה לא היתה נולדת. ואולי זה בלתי אפשרי. לא יודע.

בכל מקרה, אני מבקש מעל במה זאת מזיני לחיצת יד. אני בטוח שהיא איתנה, משרה ביטחון, מכילה. בשבילו אני שובר את כל הכללים שלי.

בקטנה

עכשיו כשכל החטופים בבית ואנחנו מחכים רק לרן גואילי מגן עלומים, הגיע הזמן להוריד את כל שלטי החוצות עם הפנים המוכרות, את כל הסיסמאות, הדגלים הצהובים, המדבקות, השלטים על המכוניות - ולפתוח דף חדש. הפרק הכואב הזה כמעט נגמר, אפשר לנקות ולהתכונן לפרק הבא. בואו נכריז על איזה יום מיוחד שבו נצא כולנו מהבית, נוריד שלטים, נקפל אותם יפה נשים במוזיאון שנקים לזכר השנתיים האלה שעברנו ביחד.