"לפני שהאינטרנט נפל האנשים בתוך איראן הספיקו להעביר החוצה מסר אחד. הם אמרו בקול ברור: 'אנחנו עשינו את שלנו. יצאנו לרחובות במספרים אדירים ובעוצמה גדולה, במטרה להפיל את משטר האייתוללות. סיכנו את חיינו ורבים מאיתנו נהרגו, נפצעו ונעצרו. עכשיו מה שאנחנו צריכים זה רק דבר אחד אחרון - עזרה מבחוץ'".
בשבועיים האחרונים ד"ר סאיד גסמינג'ד, אחת הדמויות הבולטות בקרב הגולים האיראנים הפעילים בארה"ב, נע בין תקווה לחרדה. מצד אחד הוא מתרגש לראות את בני עמו מתקוממים נגד המשטר הרצחני שמדכא אותם במשך עשרות שנים, מציפים את רחובות טהרן וערים רבות אחרות בהפגנות זעם, ומתחילים לאיים באמת על יציבותו של השלטון. מצד שני, באותם רחובות ממש מתבצע בימים האחרונים מה שהוא מגדיר כטבח המוני.
"המשטר שלח לרחובות את משמרות המהפכה, שאנשיו משתמשים בכלי נשק חמים ובתחמושת חיה כדי להרוג מפגינים ללא הבחנה", הוא אומר בקול סדוק. "אנחנו מקבלים דיווחים על גופות בכל מקום. היו מקרים שבהם כוחות המשטר עברו רחוב־רחוב ופשוט ירו במפגינים. משאית שעברה אחריהם העמיסה את הגופות, שנלקחו לבסיסים של משמרות המהפכה. כעת אנשי המשמרות דורשים כמויות עצומות של כסף ממשפחות של הרוגים, בתמורה להעברת הגופות של יקיריהן. הם טוענים שזה המחיר שעלה הכדור ש'בוזבז' על מי שנורה".
התגובה האלימה של המשטר האיראני, שיכולה להעיד על כך שהוא נמצא עם גבו אל הקיר, נותנת את אותותיה. לדברי גסמינג'ד, שלמרות הניתוק מרשת האינטרנט עדיין מקיים קשרים עם גורמים בתוך איראן, עוצמת המחאה ברחובות כבר החלה לדעוך.
"מה שהעם האיראני זקוק לו בדחיפות זה עזרה חיצונית", הוא חוזר ואומר, בתקווה שהמסר הזה יגיע דרך התקשורת הישראלית למקבלי ההחלטות בירושלים. "העזרה הזו הובטחה לעם האיראני בעבר על ידי כמה מדינות, ובהן ידידתנו הטובה ישראל. ראש הממשלה שלכם בעצמו, בנימין נתניהו, הסתכל לתוך המצלמה ואמר לאיראנים: 'אם תצאו נגד המשטר, אנחנו נעמוד לצידכם'. אבל כיום הרבה איראנים תוהים לעצמם מדוע אותה עזרה שהובטחה לא מגיעה".
גם גסמינג'ד עצמו, אקדמאי שחוקר את המזרח התיכון במשך שנים, תוהה מדוע הסיוע הישראלי שהובטח מבושש לבוא. "אני לא מבין למה ישראל יושבת בצד", הוא כמעט תולש את שערותיו. "הרי יש לכם אינטרס שהמשטר הנוכחי ייפול ויוחלף על ידי משטר חלופי, שבהכרח יהיה יותר ידידותי. זו הזדמנות שלא תשוב. ישראל יכולה לסייע לעם האיראני להפיל את המשטר. זה הרגע".
כבר לא חלום רחוק
זו לא הפעם הראשונה שבה גסמינג'ד ואני משוחחים. לפני כשנה ראיינתי אותו לכתבה שעסקה באפשרות שהמשטר האיראני יתמוטט, רעיון שנתפס אז - עוד לפני מבצע עם כלביא והמחאות הנוכחיות - כחלום רחוק.
"לכל התפרצות כזו יש זרז, משהו שמצית את המחאה. אבל האיראנים יודעים שלא משנה איזו בעיה יש להם - חוסר מוחלט בזכויות אזרח, מצוקה כלכלית, דיכוי חברתי - הסיבה היא תמיד המשטר. כל עוד המשטר הזה יישאר במקומו, הבעיות יימשכו"
"הרבה אנשים אומרים שאין סיכוי שהמשטר האיראני ייפול. לדעתי זו טעות", הוא אמר אז, בנובמבר 2024. "יש באיראן אכזבה גדולה מהמשטר, אין לו לגיטימציה פנימית, והמצב הכלכלי שביר. אם נגבש תוכנית, אם נצליח לארגן כמה קבוצות ביחד, נוכל לנצל את ההזדמנות ולהפיל את המשטר".
כשצלצלתי השבוע לגסמינג'ד, שבשנים האחרונות מתגורר בניו יורק, חשבתי שאמצא אותו באופוריה של אדם שחלומו הגדול מתגשם. במקום זה בקולו נשמעה איזו דחיפות בהולה. הוא היה בעיקר מודאג. "אני מודאג כי מספר ההרוגים צומח בקצב מטורף", הסביר. "אני גאה בחברים שלי באיראן אבל גם דואג להם".
אם היית שם עכשיו, היית יוצא להפגין?
"כשחייתי באיראן השתתפתי במחאות מהסוג הזה. בוודאי הייתי יוצא לרחוב, גם במחיר של להיפגע".
אין ספק שגסמינג'ד היה נוטל חלק פעיל במחאות, לו עדיין היה מתגורר באיראן. הוא בן למשפחה משכילה מטהרן שיצא ללימודי הנדסה בפריז, חזר לארצו והשלים תואר שני באוניברסיטת טהרן. במקביל ללימודיו החל להשתתף במחאות נגד המשטר, עד שיום אחד זה עלה לו ביוקר.
"הייתי בהפגנה וחזרתי הביתה ברכב", הוא מספר. "שני אנשי משמרות המהפכה נכנסו לפתע לאוטו שלי והתיישבו לצידי. במשך כמה דקות המשכתי לנהוג בדממה, כשהם יושבים בתוך האוטו, עד שבשלב מסוים הם זרקו אותי במושב האחורי והסיעו את המכונית ישירות למתקן מעצר שבו היו עצורים אנשי מחאה נוספים". במשך כחודש הוא נותר בבידוד, ולאחר מכן נשפט לשנתיים מאסר על תנאי. ברגע ששוחרר מבית המעצר ניצל את ההזדמנות ונמלט מאיראן לפריז. "השארתי את משפחתי מאחור", הוא אומר. "מאז שאין אינטרנט לא שוחחתי איתם. כשכל כך הרבה מפגינים נהרגים, יש סיכוי סביר שחלקם הם בני משפחה שלי. אני לא יודע כרגע מה מצבם".
ב־2012 הוא התמקם בניו יורק, ומאז זכה שם להצלחה מרשימה. הוא השלים דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת העיר ניו יורק, לאחר שחקר את יעילות משטר הסנקציות על איראן, והצטרף כיועץ בכיר ל"קרן להגנת הדמוקרטיות" (FDD), מכון מחקר שיושב בוושינגטון ושבו חברים כמה וכמה בכירים ישראלים, בהם ראשי המל"ל לשעבר יעקב נגל ואיל חולתא. כתבות מאת גסמינג'ד פורסמו בבמות המכובדות ביותר בארה"ב. בכולן הוא ביקש להשמיע את קולם של האיראנים שמתנגדים למשטר האסלאמי במדינתם. "משטר הטרור האכזרי ביותר מאז גרמניה הנאצית", כפי שהוא עצמו מגדיר זאת השבוע.
לאחר הגעתו לארה"ב חבר גסמינג'ד לדמות איראנית אחרת שמתגוררת במדינה, יורש העצר רזא כורש עלי פהלווי, שחי בגלות מאז שאביו, השאה האחרון של איראן, הודח מכיסאו במהפכה של 1979. גסמינג'ד הפך לאחד מיועציו הקרובים של פהלווי ואף ביקר איתו בישראל, בעת שזה היה כאן באפריל 2023. "נהנינו מאוד", הוא נזכר. "ישראל הזכירה לי את איראן. מדינה יפה עם אנשים טובים".
גסמינג'ד מספר שהוא נערך בימים אלה למלא תפקיד מרכזי בהחלפת המשטר באיראן. עוד נגיע לכך.
"לפחות 12 אלף נהרגו"
אמנם זו לא הפעם הראשונה שבה המחאה באיראן מתפרצת, אבל גל ההפגנות ששטף את המדינה בסוף דצמבר מהווה ללא ספק שיא. "את מה שאנחנו רואים עכשיו לא ראינו עדיין בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית", אומר גסמינג'ד. "מדובר בכמות המפגינים הגדולה ביותר שיצאה לרחובות איראן מאז המהפכה ב־1979. הפגנות נערכו עד כה ביותר מ־150 ערים, מכל המחוזות באיראן.
"אנשי המשמרות דורשים כמויות עצומות של כסף ממשפחות של הרוגים, בתמורה להעברת הגופות של יקיריהן. הם טוענים שזה המחיר שעלה הכדור ש'בוזבז' על מי שנורה"
המדינה אינה מתפקדת, האינטרנט סגור, מערכות הטלפון מנותקות מגישה לחו"ל, ואפילו מערכת הטלפונים הפנימית מנותקת החל משעות הערב. בלילה איראנים לא יכולים לתקשר זה עם זה". אבל מה שמטריד את גסמינג'ד יותר מכל הוא הרג המפגינים בידי המשטר. "הדיווחים שמגיעים מאיראן מצביעים על כך שלפחות 12 אלף אזרחים נהרגו במחאות", הוא אומר.
הנתונים הללו, לדבריו, מתבססים בין היתר על מידע שמגיע מתוך איראן עצמה, בדרך־לא־דרך. "לאחר שהחלו ההפגנות קבוצות איראניות ויחידים הצליחו להבריח לתוך איראן צלחות לוויין של 'סטארלינק' (שירות האינטרנט הלווייני של אילון מאסק; א"א). אני בקשר עם חלק מהקבוצות שמפעילות תאים מאורגנים מתוך איראן ומקבל דרכן מידע. אגב, בימים האחרונים הבנו שחלק גדול מצלחות הלוויין האלה חדלו לעבוד. זה מראה לך עד כמה המשטר פועל נגד המחאות".
ההפגנות החלו ב־28 בדצמבר, לאחר שכמה סוחרים באחד ממרכזי הקניות של טהרן הכריזו על שביתה במחאה על השחיקה הגדולה בערך המטבע האיראני, שמאז מבצע עם כלביא איבד כ־40% מערכו. בתוך יומיים כבר התפשטו המחאות לכל רחבי איראן, ומה שהחל כמחאה כלכלית הפך להפגנות זעם אלימות נגד המשטר, שבהן נשמעו קריאות כמו "מוות לדיקטטור".
"המחאות כעת הן חלק מעשור של מחאות חוזרות ונשנות, שבכל פעם מתפרצות לגלי הפגנות", אומר גסמינג'ד. "לכל התפרצות כזו יש זרז, משהו שמצית את המחאה. אבל האיראנים יודעים שלא משנה איזו בעיה יש להם - חוסר מוחלט בזכויות אזרח, מצוקה כלכלית, דיכוי חברתי - הסיבה היא תמיד המשטר. כל עוד המשטר הזה יישאר במקומו, הבעיות יימשכו".
"עדיין לא ראינו צעדים משמעותיים על הקרקע באיראן, שיכולים למנוע מכוחות הביטחון לטבוח במפגינים. אם זה יקרה, המשטר ייפול. לישראל ולארה"ב יש יכולת לתקוף באיראן, הן הוכיחו זאת במלחמת 12 הימים. יש לנו דיווחים שהרבה מכוחות הביטחון הפסיקו למלא הוראות"
יש משהו שהמשטר יכול לעשות כדי לפייס את המפגינים?
"עברנו את הנקודה הזו. דמיין שאתה אזרח איראני וראית שבתוך כמה ימים המשטר הזה הרג 12 אלף איש. אין סיכוי שאפשר למחול על כך, והמשטר יודע את זה. לכן הם החריפו את הצעדים נגד המפגינים. מבחינת המפגינים אין להם ברירה אלא להמשיך, כי ברגע שהלחץ על המשטר ייפסק הוא ייצא למסע הרג חסר מעצורים".
לא דיבורים - מעשים
גסמינג'ד מזהה קשר ברור בין עוצמת המחאות לבין מבצע עם כלביא שנערך לפני מעט יותר מחצי שנה. "האיראנים ראו במהלך המלחמה שלישראל יש את היכולת לתקוף באיראן, ולעזור להם במידה שהם זקוקים לעזרה", הוא אומר. "אבל ברגע שהמשטר הרגיש שהוא עומד בפני קריסה הוא התחיל לטבוח באזרחים, מבלי שהגיעה לכך תגובה ממשית מבחוץ. המשטר בעצם חשף את הבלוף של ישראל, שהבטיחה לסייע לעם האיראני".
הוא מתייחס להצהרתו של נתניהו שזמן קצר לאחר מלחמת "12 הימים" ביוני 2025 פנה באופן ישיר לעם האיראני. "אל תאפשרו לקבוצה קטנה של תיאוקרטים קנאים למחוץ את התקוות והחלומות שלכם. אתם ראויים לטוב יותר", אמר. את הפנייה סיים במילים "העם האיראני צריך לדעת - ישראל עומדת לצידכם".
לאחר פרוץ המחאות הצטרף גם הנשיא טראמפ להצהרות הללו, כאשר כבר ב־2 בינואר, ימים בודדים לאחר ההתפרצות, כבר כתב ברשת החברתית ש"אם איראן תמשיך ותהרוג באלימות מפגינים שלווים, כפי שנהוג אצלם, ארה"ב תבוא לעזרתם". מאז ארה"ב נמנעה מתקיפה באיראן, מה שלא גרם לנשיא האמריקני לשנות את הרטוריקה שלו.
השיחה עם גסמינג'ד התקיימה ביום שלישי השבוע, עוד לפני הצהרתו של טראמפ כי "העזרה בדרך", הצהרה שהביאה לשיא את הרגישות לקראת סבב אלים נוסף בין איראן לארה"ב וישראל. אבל גסמינג'ד לא מתרגש מעוד הצהרות. הוא רוצה לראות מעשים, וליתר דיוק - פצצות וטילים. "לא ראינו עדיין צעדים משמעותיים על הקרקע באיראן, שיכולים למנוע מכוחות הביטחון לטבוח במפגינים", הוא אומר. "אם זה יקרה, המשטר ייפול. לישראל ולארה"ב יש יכולת לתקוף בשטח איראן, הן הוכיחו זאת במלחמת 12 הימים. יש לנו דיווחים שהרבה מכוחות הביטחון כבר לא ממלאים הוראות. כמות ההרוגים מראה לך שהמשטר מרגיש שהוא בפני קריסה, ואין לו מספיק כוח אדם כדי לשלוט ברחובות, למעט באמצעות מסעות ירי".
"אני גאה בחברים שלי באיראן, אבל גם דואג להם. מאז שאין אינטרנט לא שוחחתי עם בני משפחתי. כשכל כך הרבה מפגינים נהרגים, יש סיכוי סביר שחלקם הם מהמשפחה שלי. אני לא יודע כרגע מה מצבם"
בכיר ישראלי לשעבר, שעסק עד לאחרונה בנעשה באיראן ושוחח עם "ישראל שישבת", טוען שישראל בנתה בעבר תוכנית מגירה חשאית שכללה כ־30 פעולות "רכות" - כמו מתקפות סייבר, סיוע למיעוטים, מתן אפשרות לתקשורת יותר פתוחה, וכן הלאה - שתצא לפועל ברגע שהמחאות נגד המשטר האיראני יתגברו, ותעניק להן רוח גבית. עד כה גסמינג'ד לא מזהה פעולות שכאלה. "אבל ממילא פעולות סייבר ומבצעי השפעה כבר לא יעזרו בשלב הזה. עברנו את הנקודה הזו", הוא אומר.
"מה שאנחנו צריכים כרגע אלה פעולות קינטיות נגד מרכזי הדיכוי. המשטר נמצא על סף התמוטטות, והעזרה שהובטחה לא מגיעה. האיראנים נלחמים במשטר בידיים חשופות".
"זה הקרב האחרון"
אחד הגורמים שעיני העולם נישאות אליהם, כמי שיכול למלא את הוואקום שייוותר באיראן לאחר הפלת המשטר, הוא יורש העצר פהלווי. השבוע דווח כי ברקע המחאות באיראן נפגש פהלווי עם סטיב וויטקוף, שליחו המיוחד של הנשיא טראמפ. גסמינג'ד מסרב לאשר או להכחיש את קיומה של הפגישה, ובוודאי אינו מוכן לפרט לגבי התוכן שלה. ובכל זאת, ברור כי פהלווי עוסק מאחורי הקלעים, וגם לפניהם, בניסיון לרתום את העולם לטובת המחאה האיראנית. "יורש העצר, מר פהלווי, דיבר באופן נחרץ על כך שזה הזמן של ידידי העם האיראני - בין אם ישראל, ארה"ב או אירופה - לנקוט צעדים החלטיים נגד המשטר", אומר גסמינג'ד.
תפקידו של פהלווי מתחדד לאור העובדה שעד כה אף גורם בתוך או מחוץ לאיראן לא הצליח לגבש סביבו קואליציה חזקה מספיק בשביל להוות משקל נגד למשטר האייתוללות. החברה האיראנית, שמפוצלת לעשרות מעמדות, סקטורים ומיעוטים, התקשתה למצוא מנהיג אחד שייצג את מתנגדי המשטר. לא כולם באיראן מתגעגעים לימי השאה, שגם הוא הנהיג במדינה משטר יחידני. אך בימים האחרונים נראה שיורש העצר פהלווי מתמקם היטב בעמדת ההנהגה, כסמל של אחדות.
"המפגינים צועקים ברחוב 'זה הקרב האחרון, פהלווי יחזור', 'יחי השאה' ו'איראן מוכנה לפקודתך יורש העצר'", אומר גסמינג'ד.
הוא מספר שהשתתף בכנס גדול, שנערך באוגוסט האחרון במינכן שבגרמניה, שם התקבצו כ־500 נציגים של קבוצות אופוזיציה איראניות שונות ומגוונות. בתום הכנס חתמו המשתתפים על הצהרה שמכירה ביורש העצר פהלווי כנציג המשותף של כל מתנגדי המשטר. היה זה רגע חריג של אחדות בתוך האופוזיציה האיראנית. "פהלווי הוא המנהיג של המהפכה הזו. הוא איחד את האנשים בתוך ומחוץ לאיראן", אומר גסמינג'ד.
לדבריו, פהלווי כבר ניסח מסמך בן 200 עמודים שמהווה את התוכנית שלו לתהליך החלפת המשטר בטהרן. "בשלב הראשון ייערך משאל עם, שבו אנשים יצביעו האם הם תומכים במונרכיה חוקתית", אומר גסמינג'ד, שהיה מעורב בהכנת התוכנית. "לאחר מכן ייערכו בחירות לאסיפה המחוקקת, שתנסח חוקה חדשה לאיראן. לאחר סיום כתיבת החוקה ייערך משאל עם נוסף על הנוסח שלה. אם החוקה תתקבל, ייערכו בחירות לפרלמנט. בכל מקרה מרגע שייפול המשטר, לאיראנים תהיה האפשרות להשפיע על סוג המשטר החדש שיקום, וזאת באמצעות בחירות חופשיות".
ומה תפקידו של פהלווי בתוכנית השאפתנית הזו?
"בזמן תקופת המעבר יורש העצר, כראש ממשלת המעבר, בסיוע של מוסדות לאומיים שונים, ישלוט על איראן עד להקמת ממשלה נבחרת", אומר יועצו, גסמינג'ד. "פהלווי כבר אמר כמה פעמים שהוא שואף להצעיד את איראן לכיוון יותר דמוקרטי".
אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה סוערת, אשר עשויה לשנות את איראן מן היסוד. איך התחושה שלך לצפות במה שקורה במולדת מרחוק, מהצד השני של האוקיינוס?
"אני גאה בעם האיראני, זה עם של גיבורים".
