בערב השנה החדשה, כשהשמפניות בעבעו בכוסות וקונפטי הנצנצים המתין בסבלנות לספירה לאחור, גיה באר גורביץ' יצאה לבדה למסיבה. בעלה האוהב, יוגב יפת, נשאר עם הילדים בבית. ולא, לא מדובר במשבר או בקרע ביחסים, חלילה. להפך. אחרי 11 שנים ביחד, מתוכן שש כזוג נשוי, ואחרי שהתרגלו לעשות הכל בצמד מקצועי, הפרידה המתוקה ללילה אחד רק היטיבה עימם.
"גיה יצאה לבדה לסילבסטר ואני נשארתי בבית בכיף", מסביר יוגב.
גיה: "אני התנשקתי עם עמוד".
הצצה לפרק החדש של "אואזיס במדבר" // באדיבות כאן דיגיטל, זואה פילמס; יוצרים: גיה באר גורביץ' ויוגב יפת
יוגב: "אני אוהב לסיים יום בבית כשכולם ישנים. אם גיה יוצאת לפעמים, זה מאוד טוב. זה נשמע מוזר, אבל אז אני עושה ספונג'ה, שוטף כלים, ואף אחד לא מבלגן לי את הבית. כשגיה מגיעה אז יש נעליים פה, מעיל על הרצפה".
כלומר, גיה היא הברדקיסטית בבית?
יוגב: "מה זה ברדקיסטית, חבל על הזמן".
גיה: "אני לא יודעת על איזה ברדק הוא מדבר. כמו שאמא שלו אומרת: בית זה לא מוזיאון, זה חיים. אנחנו אנשים דינמיים, עם חפצים, שזזים בחלל".
יוגב : "יותר מדי חפצים בדירה קטנה מדי. בסוף היום אני מחזיר את החפצים למקום, וכיף לי".
איך לשמר את התשוקה?
הם באמת חמודים ביחד. מהזוגות הזורמים שהתחילו את יחסיהם בקליק, ומאז נשענים על הומור פנימי ועל הווי תוך־משפחתי שמגבש מהם אמירות. ומכל אלה הם מצליחים לחצוב ביחד סדרות ויראליות, גם באינטרנט וגם בטלוויזיה, שמדבררות את חיינו כאן, בין נונסנס לדרמה.
גיה: "רצינו קרנבל של דמויות וקרקס בקפסולת זמן דחוסה. יש תמיד איזו פנטזיה שצימר במדבר יהיה הרגע הכי רומנטי ושליו של התנתקות מהמציאות, אבל דווקא במקום הזה החיים רודפים אחריך והבעיות יצופו"
עשור אחרי שהתפוצצו ברשת עם "בנהאל", סדרת סרטונים בכיכובם שכבשה את יוטיוב, על אודות שני ילדים שמתגוררים בגבעה בהרי השומרון, גיה ויוגב שוב משתפים פעולה, והפעם הם מעמידים את מושג הזוגיות במבחן הקשוח - לילה בצימר.
זה קורה בקומדיית הרשת הפרועה "אואזיס במדבר", שבה הם מגלמים בכל פרק זוג אחר שמגיע להתארח בצימר במדבר, המקום שבו גן העדן המדומיין יכול להפוך לגיהינום עלי אדמות.
בין הזוגות שמככבים בסדרה (בכל הפלטפורמות הדיגיטליות של כאן) נמצאים צמד מוזיקאים שמגיעים להקליט מוזיקה חדשה, עד שריבים פנימיים בצימר מובילים אותם לפרידה זמנית; זוג לפני חתונה שהבילוי הלילי שלהם בצימר מתערער עם כניסת האקס המיתולוגי של הכלה; וזוג שמגיע במטרה לבגוד, עד שמתברר שהגבר הוא שוטר סמוי, והאישה היא החוקרת במח"ש שחוקרת אותו. בסדרה מתארחים גם מאיה ורטהיימר, אבי דנגור, שחף רז, גילת אנקורי, די.ג'יי דרוויש ועוד.
גיה: "הבנו שאנחנו רוצים לגלם בכל פרק דמויות אחרות, והצימר מאפשר ליצור את הקרנבל של הדמויות והקרקס בקפסולת זמן דחוסה. יש תמיד איזו פנטזיה שצימר במדבר יהיה הרגע הכי רומנטי ושליו של התנתקות מהמציאות, ודווקא במקום הזה, כמו ב'הלוטוס הלבן', למשל, החיים רודפים אחריך והבעיות יצופו".
יוגב: "אולי רק צימר אחד מכל הצימרים שהיינו בהם עמד בציפיות. תמיד הזמן שם מוגבל, ואיכשהו הדבר האחרון שעושים זה להשקיע בזוגיות. פעם אחת הגענו לצימר במדבר, והרגשתי שמיצינו, שחסר משהו. ואז אמרתי לגיה: 'את לא מרגישה שמשעמם כבר? צריך להביא ילד'".
עד כמה באמת הסדרה, שעוסקת בכל מיני מכשולי זוגיות, מעמתת אתכם עם הזוגיות שלכם?
גיה: "יש למשל פרק עם זוג פנסיונרים שבא לחגוג 40 שנה יחד בצימר במדבר. יוגב ואני 11 שנה יחד, ומאחלים לעצמנו עוד הרבה שנים, אבל זה מעלה שאלות כמו איך ואם אפשר לשמר את התשוקה, ואם היא נמצאת בחוץ או בתוך הזוגיות".
יוגב: "בכל זוג יש מוטיב או אלמנט שאנחנו מתמודדים איתו בווליום מסוים, ופשוט הגברנו את הווליום, כדי להכניס את הפחדים שלנו והחששות שלנו בזוגיות. לעמת אותם עם הדמויות שהמצאנו. אפשר להגיד שכל הסדרה היא טיפול זוגי, שמנו על עצמנו משחק תפקידים".
גיה: "הכנסנו את כל הצוות לטיפול הזוגי שלנו בתוך הצימר. לקחנו אותם לישון איתנו חמישה ימים בנאות סמדר. אגב, למדנו שזה קיבוץ צמחוני, אסור להכניס לשם בשר, אז היינו שם על קטניות, וזה עשה ליוגב מאוד לא טוב", היא צוחקת.
יוגב: "לא, לא, אני לא בן אדם לקטניות".
"לא היה לי חבר לפניו"
באר גורביץ' (35) נולדה וגדלה בקיבוץ געתון, למדה תיאטרון ומחול בבית הספר ובהמשך משחק בבית צבי. בשבע השנים האחרונות היא חלק מנבחרת "ארץ נהדרת", ובמקביל שיחקה בתיאטרון וכיכבה בסדרות, ובראשן "צומת מילר" - בדמות אנאלי, גיסתו הצרפתייה של אדיר מילר, שהפכה אותה למוכרת בכל סלון ישראלי. לפני שנתיים כבשה פסגה נוספת כשהגיעה למקום השני בריאליטי "רוקדים עם כוכבים".
גיה: "בשבת אנחנו הולכים לבית הכנסת - והילדים נורא נהנים שם. חברה שאלה אותי: 'את לא מפחדת? התחתנת עם מישהו שונה ממך'". יוגב: "גיה גדלה על שחור־לבן, דתי וחילוני, אין אמצע, והיא הכירה דרכי את המסורתיות שבה אתה יוצר לעצמך את הנוסחה"
יפת (40) גדל בפתח תקווה למשפחה תימנית מסורתית, למד משחק בסטודיו יורם לוינשטיין ובימוי בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. הוא השתתף בהצגות, יצר עם ניר ברגר את סדרת הרשת "שיחות יוצאות", שיחק בסרטו של עמוס גיתאי "רבין, היום האחרון" וביים סדרות, ובהן "בית הכלבים", "אבא מטפלת" ו"למה מי מת" - שאותה כתב ביחד עם שראל פיטרמן ואייל אלטויל.
השניים הכירו כאמור לפני 11 שנה, כששיחקו יחד בהצגת ילדים בתיאטרון אורנה פורת. "שיחקתי נערת פנימייה בריטית, ויוגב משרת הודי בשם רמדס, והוא קרע אותי מצחוק, בחזרות וגם בין לבין", משחזרת גיה. "הייתי בת 23, לא היה לי חבר אף פעם, ורציתי למצוא אהבה. הייתי מאוד מכווננת. יוגב קצת התחיל איתי, אבל אמרתי לעצמי שאני לא יוצאת עם שחקן".
יוגב: "גם אני לא רציתי לצאת עם שחקנית".
גיה: "חשבתי שאם זה לא ילך, נהיה תקועים אחר כך בוואן של ההצגות, וזה יהיה סיוט. אבל הוא חיזר אחריי יפה. הייתי צריכה סרט מסוים, והוא מצא וצרב לי אותו בדיסק. בדייט הראשון אמרתי לו שאני מחפשת מישהו רציני, אז הוא אמר 'אני רוצה, אבל לא יודע מה יהיה מחר'. והתנשקנו".
יוגב: "זה קצת מספר את יחסי הכוחות בינינו. גיה מאוד משימתית, חדורת מטרה, לא נותנת לרעשי רקע לבלבל אותה, ואני צריך קצת יותר זמן לחשוב, לתהות. תמיד יש בינינו איזה מתח. אני אומר לה 'חכי, חכי', והיא אומרת 'עכשיו, עכשיו' - ומהדבר הזה יוצאים דברים".
גיה: "אנחנו כמו יין ויאנג. הוא מושך לעומק, האדם הכי חרוץ שפגשתי. הוא זה שכותב, קובע את הפגישות. אני יותר כזה 'צריך שיהיה...' - והוא גורם לדברים לקרות. למרות שאני גם פרפקציוניסטית".
הסרטון התפשט כמו אש
כשיוגב סיים לימודי קולנוע ועשה את "שיחות יוצאות", גיה נדלקה והסתקרנה ליצור איתו סרטונים משלהם. הוא, בתגובה, הביא מצלמה. גיה: "גרתי בבוגרשוב בדירת שותפים שהוא התנחל בה", היא מחייכת, "ואמרתי לו 'שמת לב שכל הרחוב שלנו צרפתים?' בעלי הדירות, היושבים בבית הקפה. רציתי לגלם צרפתייה שנוסעת במונית שירות ונמצאת כל היום בים. התחלתי לדבר במבטא, וצילמנו את הסרטון הראשון של ז'ולייט".
יוגב: "שום דבר לא היה כתוב. אמרתי לה 'פשוט תדברי, אני אערוך את זה'".
יוגב: "גיה מאוד משימתית, חדורת מטרה, לא נותנת לרעשי רקע לבלבל אותה, ואני צריך יותר זמן לחשוב, לתהות. תמיד יש בינינו איזה מתח. אני אומר לה 'חכי, חכי', והיא אומרת 'עכשיו, עכשיו' - ומזה יוצאים דברים"
שם בעצם נולדה אנאלי.
גיה: "ז'ולייט התגלגלה לאנאלי של 'צומת מילר'. צרפתייה אוהבת ישראל, חרמנית, סקסית ופטריוטית. הסרטון שלנו התפשט כמו אש. הבנו שנחמד לנו לעשות דברים ביחד".
יוגב: "אנאלי היא הדמות שגיה הכי מזוהה איתה. היינו בכפרים דרוזיים בצפון וקראו לה 'אנאלי!' זאת היתה תוכנית שכולם ראו. מטורף".
גיה: "ולפעמים חושבים שיוגב הוא גולן ושואלים אם אנחנו זוג בחיים".
אחרי ז'ולייט, כשגיה חיפשה תחפושת למסיבת פורים בקיבוץ, נכנסו השניים יחד לחנות יד שנייה ומצאו שם כיפה. "זאת היתה כיפה של נשים בכלל, ששמתי על הראש. יוגב אמר לי 'תוציאי את הפאות החוצה' - וככה נהיה ילד מתנחל, נער גבעות. התחפשתי לזה".
יוגב הבין מייד את הפוטנציאל, וכך נולד בנהאל. "צילמנו בבוסתן מאחורי הבית בקיבוץ, וזה נהיה ויראלי ברמות. אנשים חשבו שזה ילד אמיתי. שלחו המון הודעות שזה 'ניצול של ילד למען לייקים', שהשתמשנו בילד, שהם יפנו לרווחה ולמשטרה, שנקבל תביעה".
יוגב: "צחקנו מזה מאוד, אבל זה בעיקר הפתיע אותנו. אנשים ממש נדלקו על זה".
גיה: "לא מזמן מולי שגב סיפר לי שכשעשינו את בנהאל, אסי כהן נכנס לחדרי הכותבים ב'ארץ נהדרת' והראה להם את הסרטונים. הם אמרו שאם השחקנית שעושה אותו היא בת - היא חייבת להיות פה".
יוגב: "אני מתרגש לשמוע את זה, הגרון שלי נחנק באמת. אתה עושה משהו מהבטן עם החברה שלך, חושב שזה נישתי, ופתאום אתה מקבל תהודה גדולה כזאת. משם די מהר שמו לב לגיה, נפתחו לה קהלים מטורפים, עד לפריים טיים".
לא מתגנבת קצת קנאה על ההצלחה שלה?
"אני אוהב את גיה והכי מפרגן לה בעולם. אני מרגיש שותף להתחלה שלה, שותף לדרך".
גיה: "אנחנו לא על אותו טייפקאסט, יוגב ואני לא נתמודד על אותם תפקידים".
יוגב: "אני גם לא באמת שחקן שמחפש תפקידים, אני אוהב את מאחורי הקלעים. כשאני מביים אני מרגיש שאני כל הדמויות. זאת הגשמה אחרת ממה שחשבתי כשלמדתי בבית הספר למשחק".
אתה גדלת במשפחה דתית וחזרת בשאלה. איך המשפחה שלך הגיבה לבנהאל?
יוגב: "הם מאוד אוהבים את זה, כולם מרגישים שזה עליהם. אני היחיד במשפחה שהוריד את הכיפה. כל האחים שלי שומרי שבת, יש לי אח במאה שערים ואח ואחות מהציונות הדתית. ולא רק שהמשפחה לא נפגעה מבנהאל, להפך - הבנו שהדמות הזאת פתחה לנו דלת לקהלים שלא היינו מתקשרים איתם".
וכמו תמיד, המעיינות העתיקים של כל הומור נובעים דווקא מתקופה של מצוקה. ובזכות בנהאל גילתה גיה רובד עמוק מאוד בעצמה. "הרבה זמן הסתובבנו עם התמיהה מאיפה הגיעה בכלל הדמות של בנהאל, עד שיוגב אמר לי: 'את לא מבינה שזאת בעצם את?'".
תסבירי.
"בגיל של בנהאל הייתי ילדה אבודה. חיפשתי את עצמי. אבא שלי נפטר כשהייתי כמעט בת 11, וזה טלטל את עולמי ושבר את כל מה שחשבתי על החיים. תוך כדי זה נכנסתי לגיל ההתבגרות, גיל שגם ככה מקבלים בו איזה סיבוב. עברתי לבית ספר חדש, הייתי מרדנית שחיפשה איך לשכוח מהצרות, ועשיתי את מה שבנהאל עושה: מסתובבת, תופסת טרמפים, מעשנת סיגריות. התחלתי לעשן בכיתה ז', קופסת נובלס ליום, ובשנים של קיבוצניקים זה מאוחר", היא מגחכת. "הפסקתי בכיתה י'. בסוף סיימתי לימודים בהצטיינות עם בגרות".
ביחד בתפילה תימנית
הם התחתנו ב־2019, הורים לדוד (7) אביגיל (3 וחצי) ותמר (10 חודשים). כשאנחנו עושים זום־אין להבדלים ביניהם, גיה מבהירה: "אנחנו סרט בורקס. באים מרקעים מאוד שונים. אני מהקיבוץ של השומר הצעיר שהקימו ניצולי שואה הונגרים ופולנים. אוכלים אצלי בבית קרפלעך וגולאש ובצקניות".
יוגב: "אמא שלה התקשרה אלי שלושה חודשים אחרי שהתחלנו לצאת ושאלה 'מאיזה מוצא אתה? אתה תימני?' עניתי לה שנראה לי שרואים, והיא אמרה 'לא יודעת, אני לא מכירה'. אני, מצידי, לא ממש ידעתי מה זה קיבוץ, סוג של בועה".
גיה: "אני נהנית מהפרק ב' של זוגות בביצה. עדי הימלבלוי ובן זיני, מיכל הקטנה ויהודה. אני יודעת ש־50 אחוזים מהזוגות מתגרשים, וזה מטורף. הפחד אצלי מפרידה הוא בכלל מאוד חזק, בגלל שאיבדתי אבא בגיל צעיר"
גיה: "בקידוש הראשון אצל המשפחה שלו שאלתי אותו אם אני צריכה לבוא בלבוש צנוע או חצאית, והוא אמר 'בואי רגיל, איך שאת'".
יוגב: "ואז היא באה בביקיני טופלס".
ההבדלים ברקע שלכם מהווים קרקע פורייה להומור.
גיה: "בטח, אנחנו מכניסים המון בני משפחה לסדרות שלנו. זאת קרקע נהדרת, כל אחד מביא את העולם שלו. יוגב לא נסע בחיים שלו צפונה מנתניה. כשהכרתי אותו הוא שתה רק קפה שחור".
יוגב: "אני חזרתי להתפלל בבית כנסת בשבת, בנוסח תימני. אני לא שומר שבת, אבל גיליתי בשכונה בית כנסת תימני. כשהבן שלנו נולד, פתאום היה לי רע שאני מגדל אותו בסביבה כל כך שונה ממה שאני גדלתי. הרגשתי שהוא חייב לראות את אבא שלו הולך לבית כנסת, כדי שיהיה לו קצת מושג".
גיה: "אני בשבת בבוקר עם הילדים, ואז גם אנחנו הולכים לבית הכנסת - והם נורא נהנים שם. חברה שלי שאלה אותי פעם: 'את לא מפחדת? התחתנת עם מישהו שונה ממך, והוא עושה עכשיו דברים שלא הכרת'".
יוגב: "גיה גדלה על שחור ולבן, דתי וחילוני, אין אמצע, והיא הכירה דרכי את המסורתיות שבה אתה יוצר לעצמך את הנוסחה שאתה אוהב".
גיה: "הבנו בתוך המשפחה שאנחנו יכולים לקיים חיים משותפים בהרמוניה. הילדים מקבלים דודים חילונים מהקיבוץ, דוד ברסלב ממאה שערים וגם דוד בציונות הדתית מפדואל, וזה לא נראה להם מוזר".
מה אתם אומרים על מכת הפרידות והגירושים בביצה בשנתיים האחרונות? למשל עלמה זק ואסי כהן, שני קולגות של גיה ב"ארץ נהדרת".
גיה: "אני מאוד נהנית מהפרק ב' של הזוגות שנפרדו. בת חן סבג, עדי הימלבלוי ובן זיני, מיכל הקטנה ויהודה. כל מיני זוגיות מפתיעות. אני יודעת שהסטטיסטיקה היא ש־50 אחוזים מהזוגות מתגרשים, וזה מטורף. הפחד אצלי מפרידה הוא באופן כללי מאוד חזק, בגלל שאיבדתי אבא בגיל צעיר. בתחילת הקשר עם יוגב עוד הייתי חולמת סיוטים על פרידה, עכשיו זה קצת עבר לי, אז אולי זה סימן טוב", היא מחייכת.
יוגב: "אין לי מה להגיד חוץ מבהצלחה לכולם. אני בא מבית שבו ההורים שלי 50 שנה ביחד, זה מה שאני מכיר".
גיה: "יש לי חברים שהתגרשו, ובזוגיות החדשה מאוד טוב להם. אז למה לא? צריך ליהנות בכאן ועכשיו. אז אם זה אומר לעשות שינוי, אז תעשו".
יוגב: "מה את רוצה להגיד, גיה?"
גיה: "אני מדברת עליהם!"
בחרתם להביא לעולם ילד שלישי בשיא הקריירה. לא חששתם שזה יעכב אתכם?
יוגב : "תשאלי את גיה קודם כי אני לא שלטתי על הטיימינג של הילדים, קיבלתי הוראות לדחות שוב ושוב", הוא צוחק. "עד שהונחתה עלי הפקודה ונאלצתי לעשות. לגיה יש יעדים, וכשהיא אומרת עכשיו עושים ילד - עושים ילד ומתמודדים עם ההשלכות".
גיה: "אני לא רואה ילדים כמשהו שמונע בעדינו לממש את עצמנו, אלא ההפך, אני לא מרגישה שאני משלמת מחיר בקריירה".
יוגב: "כולנו חיים היום בתקופה קוטבית, שבה פוסלים על דעה או על הרקע שבו גדלת. גיה היא נכדה של ניצולי שואה ואני נכד לעולי תימן - וזה סיפור המדינה שלנו". גיה: "חיילים ופצועים שפגשנו בשיקום אמרו לנו שההומור שלנו מחזק אותם בסיטואציות קשות"
יוגב: "אומרים שילדים זה מנוע צמיחה, וזה נכון".
בית ספר לקומדיה
עוד דבר שהם עושים עכשיו ביחד, הפעם בתפקיד עצמם, הוא השתתפות ב"תגידו קצר" בכאן, תוכנית שמסכמת את אירועי השבוע עם קריצה צינית והומוריסטית.
יוגב: "אף פעם לא עשינו דבר כזה, וזה מאוד מאתגר וכיף להיות סוף סוף עצמנו. בהתחלה הראינו זה לזה מראש את הפאנצ'ים, אבל אמרו לנו לשמור על אלמנט ההפתעה, ועכשיו אנחנו מפרידים כוחות".
מה בכלל מקורות ההשראה שלהם בהומור?
גיה: "אנחנו מאוד אוהבים סדרה מדהימה שנקראת 'פורטלנדיה', של זוג קומיקאים".
יוגב: "אני גדלתי על ההומור של ג'ים קארי וגיל ססובר, וכל קומיקאי שמצטיין בתחומו השפיע עלי. 'הפרלמנט' זה מאסטרפיס".
גיה: "כן, וגם 'שוטטות' בזמנו".
יוגב: "יובל סמו, שנפל בחלקי הכבוד לעבוד איתו, הוא בית ספר לקומדיה. כל דבר שהוא עושה זה בול".
גיה: "אני מתה עליו. כל הקומיקאים ב'ארץ נהדרת' הם הארד וורקרים עם מוסר עבודה גבוה וחברות. מלבד זה שהם מוכשרים".
מה דעתכם על "יקומות", סדרת מערכוני האבסורד של גון בן ארי ורועי כפרי?
גיה: "אני מאוד אוהבת, אפילו בכיתי בשני הפרקים הראשונים. מאוד ריגש אותי שיש דבר כזה בטלוויזיה, זה הישג ומדהים, וצריכים להיות עוד תכנים כאלה בטלוויזיה. היתה שם מחווה מרגשת לחמות שנפטרה, והראו אותה, וחשבתי שזה דבר מדהים לעשות עם מוות ואובדן, לעבד אותו ליצירה. זה מה שאני מנסה לעשות רוב חיי, בין היתר".
יוגב: "גיה צופה לפעמים בלעדיי, ואז אני מפספס סדרות, אבל הפעם אני עליתי ראשון על 'יקומות'. אחר כך, כשראיתי את התגובה שלה, אמרתי לעצמי, שיט, החוויה שלי לא היתה עוצמתית כמוה".
היתה הפקה ישראלית הומוריסטית לאחרונה שצפיתם בה והתבאסתם שאתם לא חתומים עליה?
גיה: "אני מאוד אהבתי את 'מקום שמח' של נועה קולר. כתבתי לה שזה לא בסדר שהיא כותבת את הטקסטים שאני אומרת לפסיכולוגית שלי...".
יוגב: "אני מאוד אוהב את 'מטכליסטים' של זרחוביץ', זה תענוג לראות את זה. וגם את 'שם טוב הֶאבִי 2' של תמיר בר. זה מאסטרפיס. כל דבר שתמיר עושה זה זהב, יש לו את הקול הייחודי שלו".
אפרופו תוכנית האקטואליה שאתם משתתפים בה, עולם התרבות בישראל סופג עוד ועוד חבטות.
על גל"צ והתאגיד מאיימים בסגירה, והקולנוע הישראלי מתמודד עם איומים מכיוון השר. עד כמה כל זה מטריד אתכם כשני שחקנים שחיים בבית אחד?
גיה: "התרבות והאמנות נחוצות בחיים שלנו יותר מאי פעם. דווקא בתקופה של מלחמה, כאב וסבל, השחרור של הצחוק והדמע שאמנות מעוררת הוא משהו שאי אפשר בלעדיו. לתרבות יש מקום מרפא, ואסור לוותר עליה. בקהל של הסדרות שלנו יש חיילים, מילואימניקים וחבר'ה צעירים לפני צבא. הם אומרים לנו שזה מחזק אותם בסיטואציות מורכבות וקשות. במלחמה התנדבתי בשיקום, ופצועים סיפרו לנו שעצם העובדה שהם יכולים לפתוח לרגע טלפון ולצחוק בסרטונים ובסדרות שלנו - נותנת תחושה שכולנו ביחד בדבר הזה".
יוגב: "אנחנו בתקופה כזאת קוטבית, שבה אנשים פוסלים על דעה פוליטית או על הרקע שבו גדלת. מזל שגיה ואני הכרנו לפני עשור. נכדה של ניצולי שואה הכירה נכד לעולי תימן - זה הסיפור של המדינה שלנו".
גיה: "גדלנו על ערכים של אהבת הזולת וציונות, ואנחנו מאוד קשורים למדינה. צריך לזכור את זה דווקא בתקופה הזאת, כשמנסים לסכסך ולקטב בינינו. צריך לחפש כמה שיותר נקודות חיבור".
יוגב: "ויש מלא. בסוף, המכנה המשותף רחב יותר".
קרנבל עם נועה קירל
סקירת התפקידים שגיה מרגישה בהם הכי נוח מעלה ממצא מרתק: היא פורחת בגילום בנים.
יוגב: "אני כל הזמן אומר לגיה שהיא חייבת לעשות דמויות של גברים, גם ב'אואזיס'. אם היא תרצה לעשות תיאטרון, אני מציע את 'משרתם של שני אדונים', איתה בתפקיד המשרת. היא קורעת".
גיה, מה בעצם הקטע שלך עם זה?
גיה: "את לא רואה שיוגב כל הזמן רוצה שאני אשחק גברים? זה נורא מצחיק אותו".
יוגב: "היא נותנת עוד רובד לגבריות, משהו פגיע, מתוק וקטן, וזה פשוט יושב עליה בול. היא פשוט עושה את זה יותר טוב מכל גבר שראיתי".
היא כבר שבע עונות ב"ארץ נהדרת", אבל בשנתיים האחרונות התמודדה עם הקושי לייצר סאטירה כשהמציאות הופכת לפארסה בעצמה.
"כשצילמנו את מערכון החתונה של נועה קירל, אמרתי שאני רוצה לזחול, לדפוק סולו במקום ריקוד חתן־כלה, לאכול את זר הפרחים. הרגשנו שלקחנו את זה לקיצון, אבל אז, למחרת, החתונה האמיתית היתה הרבה יותר פומפוזית. היה שם קרנבל שלם".
איזו דמות את הכי אוהבת לגלם?
"את מאי גולן. במערכונים כותבים לה טקסטים נהדרים, ויש בה משהו משתלח, בלי פילטרים. זה יכול להוציא ממני את הדברים המוטרפים. היא שולחת אש לכל עבר, ולשחקנית זה כיף. וכמובן שאת סמוטריץ', שאגב, זה עוד פעם לשחק בן! זה מצחיק, כי עכשיו מאפירים לי את הזקן, במקום החום שמים שיבה. הסתכלתי על המראה ואמרתי, 'אנחנו מזדקנים, אה?'".
אי אפשר לסיים בלי "רוקדים עם כוכבים".
גיה: "אם יש אהבה שהיא האהבה הכי גדולה בחיים שלי..."
יוגב: "אחרי יוגב והילדים".
גיה: "טוב, אחת הגדולות, זה ריקוד. גדלתי על פלייה־רלווה, אני גמישה עדיין, וזאת היתה חוויה. הרגשתי שהלכתי לאולימפיאדה, והקהל הלך איתי מדי שבוע. לא הכרתי דבר כזה".
