"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוהדי הפועל, תלמדו מלה פמיליה

לידיעת האולטראס של הפועל תל אביב, שחצו כל קו סביר: דווקא בארגון האוהדים של בית"ר יש נטיות שכדאי לכם לאמץ • וגם: תוכנית נגד האלימות בספורט שבוודאות תעבוד, גם אם היא לא תמצא חן בעיני כמה אנשים

,עודכן
0השמעה
לא כל שיח יכול לעלות לטריבונות. אוהדי הפועל עם חולצות המחאה. צילום: דני מרון

זה לא יכול להימשך ככה. אוהדי הכדורגל לא יגררו את החברה הישראלית, הכואבת גם ככה, לעוד ועוד תהומות של אלימות ודיבור מסריח. אם מחיר עריכת משחקים הוא קיומם של מועדוני מופרעים, חולי נפש, פסיכופטים, הקוראים לעצמם "אוהדים", אז בתור הנציב הראשי לכדאיות בחברה הישראלית, אני קובע - לא ולא.

כבר שנים ארוכות שלא מצליחים לטפל באלימות בספורט. המטבע עוצר, כמו בדרך כלל, בבתי המשפט, שם חוליגנים מסוכנים יוצאים בעונשים מגוחכים, אם בכלל. כשמדברים עלרפורמה משפטית, שם היינו צריכים להתחיל - בענישה המטופשת על עבריינים קטנים אבל מסוכנים מאוד, המדרדרים את החברה כולה. רק אחר כך אפשר היה לעלות למעלה, לבית המשפט העליון.

משטרת ישראל בודקת את החולצות של אוהדי הפועל ת"א // שימוש לפי סעיף 27 א' לזכויות היוצרים

אני מבין שהאצטדיונים הם מקום להוצאת קיטור. אין שום בעיה. אבל בשם איזה "חופש ביטוי" שיצא משליטה אנחנו מוצאים את עצמנו מול קהל ששר "שואה למשטרה", ובג"ץ מאשר? עד כאן.

זאת בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור הכל ולהבין שחברה מתוקנת היא חברה שבה המשטרה מקבל יחס של כבוד מכל האזרחים, גם אם בליבם את מתעבים אותה, ושהשואההיא מחוץ לטריבונה. כמה מאות גברים שלא קיבלו חינוך בבית לא יגררו את השיח בישראל לשְאוֹל.
אני אומר - כניסה למגרשי כדורגל רק עם תעודת זהות וצילום פנים בכניסה, כמו בנמלי תעופה. אני מציע - מצלמות קהל חכמות המזהות מייד כל פורע ומשייכות אותו לכרטיס הכניסה החכם שלו. אני קובע - כל "אוהד" שמתפרע וחוצה קו בדיבור או במעשה, מורחק מייד מהמגרש על ידי פקחים לכל ימי חייו. בתוך שבוע הכל נרגע, מקסימום עשרה ימים.

ויש לומר מילה על "לה פמיליה", ארגון האוהדים האלים והגזעני של בית"ר, ששיפר דרכיו והיוםעוזר לילדים שעוברים חרמות להתאושש. הם מגיעים, עוטפים באהבה, מחזקים, מעודדים. אני לא יודע עד הסוף אם הסתלקו מכל דרכיהם הרעות, אבל זה נוטע תקווה בליבי שאפשר אחרת. לידיעת האולטראס של הפועל תל אביב, שחצו כל קו סביר וגם מטנפים את העיר בגרפיטי חסר חן.

החברה הישראלית זקוקה לאחזקה. בלא מבוגר אחראי היא מתפוררת. משטרה חזקה ובית משפט תקיף הם הכתובת. בלעדיהם, העבריינים בחולצות האדומות מנצחים ניצחון טכני.

הטור המלא - ביום חמישי באתר ובסופ"ש במוסף "ישראל שישבת"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר