אוהדי הפועל, תלמדו מלה פמיליה

זה לא יכול להימשך ככה. אוהדי הכדורגל לא יגררו את החברה הישראלית, הכואבת גם ככה, לעוד ועוד תהומות של אלימות ודיבור מסריח. אם מחיר עריכת משחקים הוא קיומם של מועדוני מופרעים, חולי נפש, פסיכופטים, הקוראים לעצמם "אוהדים", אז בתור הנציב הראשי לכדאיות בחברה הישראלית, אני קובע - לא ולא.

כבר שנים ארוכות שלא מצליחים לטפל באלימות בספורט. המטבע עוצר, כמו בדרך כלל, בבתי המשפט, שם חוליגנים מסוכנים יוצאים בעונשים מגוחכים, אם בכלל. כשמדברים על רפורמה משפטית, שם היינו צריכים להתחיל - בענישה המטופשת על עבריינים קטנים אבל מסוכנים מאוד, המדרדרים את החברה כולה. רק אחר כך אפשר היה לעלות למעלה, לבית המשפט העליון.

אני מבין שהאצטדיונים הם מקום להוצאת קיטור. אין שום בעיה. אבל בשם איזה "חופש ביטוי" שיצא משליטה אנחנו מוצאים את עצמנו מול קהל ששר "שואה למשטרה", ובג"ץ מאשר? עד כאן.

זאת בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור הכל ולהבין שחברה מתוקנת היא חברה שבה המשטרה מקבל יחס של כבוד מכל האזרחים, גם אם בליבם את מתעבים אותה, ושהשואה היא מחוץ לטריבונה. כמה מאות גברים שלא קיבלו חינוך בבית לא יגררו את השיח בישראל לשְאוֹל.
אני אומר - כניסה למגרשי כדורגל רק עם תעודת זהות וצילום פנים בכניסה, כמו בנמלי תעופה. אני מציע - מצלמות קהל חכמות המזהות מייד כל פורע ומשייכות אותו לכרטיס הכניסה החכם שלו. אני קובע - כל "אוהד" שמתפרע וחוצה קו בדיבור או במעשה, מורחק מייד מהמגרש על ידי פקחים לכל ימי חייו. בתוך שבוע הכל נרגע, מקסימום עשרה ימים.

ויש לומר מילה על "לה פמיליה", ארגון האוהדים האלים והגזעני של בית"ר, ששיפר דרכיו והיום עוזר לילדים שעוברים חרמות להתאושש. הם מגיעים, עוטפים באהבה, מחזקים, מעודדים. אני לא יודע עד הסוף אם הסתלקו מכל דרכיהם הרעות, אבל זה נוטע תקווה בליבי שאפשר אחרת. לידיעת האולטראס של הפועל תל אביב, שחצו כל קו סביר וגם מטנפים את העיר בגרפיטי חסר חן. 

החברה הישראלית זקוקה לאחזקה. בלא מבוגר אחראי היא מתפוררת. משטרה חזקה ובית משפט תקיף הם הכתובת. בלעדיהם, העבריינים בחולצות האדומות מנצחים ניצחון טכני.

הטור המלא - ביום חמישי באתר ובסופ"ש במוסף "ישראל שישבת"