פתאום הטלוויזיה מוצפת בשעשועונים. הסיבה ממש לא משעשעת

לא לכל אדם יוצא לבחון את הידע שלו בטלוויזיה. לי יש חבר טוב שעשה את זה, ואף יותר מפעם אחת. סיפור אמיתי. לפני 23 שנה הוא התחרה בשעשועון ידע נשכח בשם "המלכודת", שהנחה בזמנו דידי הררי בערוץ הראשון.

האמת, לא פלא ששכחנו את "המלכודת". אפילו דידי הררי כבר בטח שכח שהנחה כזו תוכנית. ״המלכודת״ היתה בעצם סוג של מלכודת למי שהשתתף בה או צפה מהבית. קרב טריוויה רב־שלבים ורב־משתתפים, שהמנצח בו נקבע לפי חישוב מסובך, שמחבר ניקוד על תשובות נכונות עם ניקוד שהעניק הקהל באולפן.

בתום מאבק צמוד הוכתר חברי הקרוב (שנשמור על אלמוניותו ולא נציין את שמו) למנצח של שבוע השידורים ההוא. "זכית ב־50 אלף שקלים ובתואר חביב הקהל", בישר לו הררי בסיום המשחק. קונפטי וחגיגה.

אלוף הטריוויה נסע משם הביתה באושר ובעושר, אך לפני שהספיק לתכנן איך לבזבז את הסכום שהרוויח - נכנסה לטלפון שלו שיחה מההפקה. "היתה טעות בחישוב הניקוד", הודיעו לו. "בעצם, הגעת למקום השני. אנחנו צריכים שתלבש שוב את אותם הבגדים ותגיע לצלם מחדש את ההכרזה על ההפסד שלך". אקשן. למחרת התייצב מושפל ומאוכזב בזירת הפשע, וחייך בתוגה כשהררי הודיע על התוצאה המתוקנת. תהיה חכם ותשתוק, אמרו לו.

זה לא היה סוף המסע שלו אל שום מקום. לאורך השנים הוא לוהק לעוד ועוד תוכניות. "מי רוצה להיות מיליונר?", "הכספת", "אחד נגד מאה", "לעוף על המיליון" ו"כלוב הזהב". פוטנציאל גבוה לסגור מינוס בבנק, למלא את הבית במכשירים חשמליים חסרי שימוש, ואולי גם להתפרסם. אבל, פעם אחר פעם, המציאות טפחה בפרצופו. תמיד משהו מנע ממנו להתעשר.

הבית תמיד מנצח

אי אפשר לדעת איפה תיפול בתוכניות הללו. במקרה אחד הוא נתקף בלקאאוט דווקא בשאלה פשוטה, ובמקרים אחרים הופעל סעיף ערמומי בטופס ההסכמה, שעליו נדרשים המתחרים לחתום, ושקובע כי כספי הזכייה ישולמו רק לאחר שחומרי הצילום ישודרו.

ב"לעוף על המיליון" הוא הרוויח אלפי שקלים בסיבוב מהיר, אך נחתך מהפרק בשלב עריכת הווידאו, ומובן שהכסף לא שולם. גם השתתפותו ב"כלוב הזהב", בגרסתה הקודמת עם אבי קושניר כמנחה, נותרה על רצפת חדר העריכה ומעולם לא ראתה אור. לא תהילה, לא צ׳ק ולא הישג להתגאות בו.

לא צריך להיות גאון כדי להבין שידע אינו מבטיח ניצחון במשחקי המזל הללו. זו עדיין טלוויזיה, ולטלוויזיה חוקים משלה. המתמודד חושב שהוא משחק בשביל עצמו, הקהל חושב שהוא מעודד צדק, ובפועל רק המערכת מרוויחה. כמו בקזינו, גם כאן, בסוף "הבית תמיד מנצח".

כשמדינה יוצאת ממלחמה ומחפשת שלווה ושעשועים, הטלוויזיה מגיבה כמו פסיכולוג אחרי טראומה: "תנשום, תראה צבעים ותענה על שאלות פשוטות". בבת אחת כל הערוצים התמלאו גלגלים, פעמונים וחידונים. לא כי הציבור רוצה לדעת, אלא כי הוא רוצה לשכוח.

כרגע אין כמעט ערב שבו לא משדרים שעשועון. ערבי שישי, מה שפעם נחשב למשבצת השידור היוקרתית ביותר, מוחזקים כרגע על ידי שתי תוכניות כאלו. קשת 12 השיקו בשבוע שעבר את "כוכבים בריבוע" בהגשת עידו רוזנבלום - פורמט שבמקור אורי זוהר עוד הנחה בסוף הסבנטיז ברשות השידור ("תשע בריבוע"), ומבוסס על משחקי אמת ושקר בהשתתפות מפורסמים.

קשת השקיעה ב"כוכבים" תקציב די גדול ביחס לז׳אנר, השיקה את התוכנית ברעש עצום והבליטה את הפן הבידורי במשחק. השיבוץ בשישי נועד למשוך פלח צופים רחב ככל שניתן ולעורר מחדש את ערב השידור הכי חלש בשבוע.

ברשת 13 משבצים כבר תקופה בשישי בערב שידורים חוזרים של ״אל תפילו את המיליון" עם אברי גלעד. הטאלנט לא עובד בערוץ כבר יותר משנתיים, ובכלל מזוהה כיום עם המתחרים, אבל מה לעשות שהכי זול זה לשלוף מהארכיון קלטת מאובקת של שעשועון מוקלט. שני ערוצים מסחריים - אחד משתמש בשעשועון לצורכי בידור ואסטרטגיה שיווקית, והשני נעזר בשעשועון כדי לחסוך כסף ולסגור חורים בלוח השידורים.

נוסף על כך, אפשר לראות היום ברשת גם עונה חדשה של ״כלוב הזהב״, שמנחים צביקה הדר ועדן פינס, שמספקת רייטינג סביר לערוץ הצולע. גם ״הזירה״ עם רשף לוי מביאה לכאן 11, ובעיקר לדיגיטל של התאגיד, כמות צופים מרשימה. בכלל, בתאגיד מקפידים לייצר כל הזמן עוד ועוד שעשועונים - למשל, "המרדף" ו"האחוזון העליון". בחודש שעבר אפילו ערוץ הספורט החזיר למסך את החידון הספורטיבי שלו, "מלך הערוץ", כתרפיה בידורית לחברה בפוסט־טראומה. אין אסקפיזם טוב מזה לתקופה הנוכחית.

ערב גיבוש

שעשועונים תמיד היו, ותמיד יהיו, בטלוויזיה. אנשים אוהבים לשחק ולצפות באחרים משחקים. את "גלגל המזל" המציאו לפני 50 שנה והיא עדיין משודרת. "המחיר הנכון" ("פחות או יותר", בגרסתה המעוברתת) מבדרת את האמריקנים מאז 1972. המנחים מתחלפים, החוקים מתעדכנים, הצופים מתים, אבל דור חדש מגיע ומתמכר.

תמיד יהיו שעשועונים מכיוון שמדובר בז'אנר טלוויזיוני זול ופשוט להפקה. תביאו מנחה, כמה צלמים ואנשי צוות, תכתבו חוקים, תבחרו מתחרים ותחלקו פרסים בחסות כלשהי. מצלמים בערך שש תוכניות ביום אחד, משלימים צילומי עונה בתוך ימים בודדים ומקבלים מוצר שלא מוגבל בזמן, מנותק מאקטואליה ונותר רלוונטי גם בשידורים חוזרים.

אבל יותר מכל, מה שגורם לשעשועונים להיות האתנחתה הפופולרית ביום שאחרי המלחמה הוא היותם תוכניות שמעודדות צפייה משפחתית. בתום שנתיים שבהן בני הבית התרכזו יחד במרחבים מוגנים, השעשועונים מאפשרים להורים ולילדיהם להתלכד על הספה בסלון, לצפות בהם יחד ולהרוויח ערב ביתי מגבש ומלכד. גם הערוצים מרוויחים, מכיוון שרק ככה הם מקבלים פלח צופים שמאוד מבוקש בקרב מפרסמים.

לשבת בסלון, לדמיין איך היית עושה כסף קל, ובו בזמן לגחך על אחרים שמפסידים אותו בטלוויזיה זו תמצית הקיום של הישראלי הממוצע - ושעשועונים בנויים במיוחד למטרה הזאת. במדינה שבה המציאות עצמה הפכה לשאלה פתוחה, שעשועון הוא פריבילגיה של יציבות.

לחם ושעשועים. זה מה שהאנושות ביקשה לעצמה במשך אלפי שנים. אסקפיזם שיערפל את החושים והצרות. אם הרעיון התאים לאימפריה הרומית, הוא מתאים גם לישראלים של אחרי המלחמה. הרי בשביל מה הקמנו מדינה וניצחנו מלחמות קיומיות, אם לא כדי לצפות באדם אקראי מתרסק על הרצפה בטלוויזיה, כשבידיו טוסטר ושואב אבק, בזמן שדלת של כלוב לא מוזהב נסגרת עליו, וצביקה הדר מודיע בצער לאומה על הדחתו מהמשחק.

גלגל המזל הרע

חמש בנות התחרו ב־1995 על תפקיד נערת הגלגל בשעשועון "גלגל המזל", ששודר בערוץ 2 - וקיוו לתהילה נצחית. ענת אלימלך נרצחה על ידי בן זוגה, גלית בורג נהרגה בתאונת דרכים, טל מן התמודדה עם סרטן, אינגריד פלדמן נראתה לאחרונה מציירת על מיגוניות, סיגל שחמון באה והלכה, ורות גונזלס נהייתה מורה וכשהשתתפה ב"לעוף על המיליון" הודחה בשאלה הראשונה.

בין ערוצים: מהלך חסר טעם

סוד הכנת הקפה השחור, כפי שוויקטור חסון לימד את המצרים, הוא: ״רגע לפני שגולש - מורידים״. ככה זה עם אוכל, וגם עם ריאליטי: הטיימינג משפיע על הטעם. "משחקי השף", שתשיק מחר עונה חדשה, ניסתה השבוע לעשות מהלך: ביום ראשון הקדימה במפתיע בחמישה ימים את תוכנית הפתיחה, ליום למחרת.

מפתיע, כי במשך חודש פמפמו את תאריך ההשקה, תלו שלטי חוצות ושידרו פרומואים - אבל אז מישהו ברשת 13 נבהל כשהבין שהפרמיירה תשודר ראש בראש מול "מאסטר שף". עונה של ריאליטי יכולה לקום וליפול על תוכנית הבכורה - אם היא לא מביאה מספיק רייטינג ועניין ציבורי, יהיה כמעט בלתי אפשרי לגייס צופים בהמשך.

וכך, במהלך פזיז, הוקדמה ההשקה ונשפכו עשרות אלפי שקלים על תוכן ממומן ברשתות כדי לעדכן את הצופים בשינוי. קשת, בתגובה, ביצעה הצרחה בלוח השידורים שלה, ביטלה שידור מתוכנן של ״נוטוק״ ושיבצה את ״מאסטר שף״ שוב. ב־13 הבינו שאין איך להתחמק מדרבי השפים, ושעות לפני השידור ביצעו נסיגה מפוארת והחזירו את ההשקה למועד המקורי. לפעמים, לא משנה מה תעשו - תקבלו בסוף את אותה תוצאה.

להתמכר/לוותר

הורסת (HOT, NEXT)

בפרק השני של "הורסת", הסדרה החדשה של בת חן סבג שעלתה השבוע, יש סצנה שמקומה בפנתיאון התרבות הישראלי. בלי ספוילר, רק ארמוז כי משתתפים באותה סצנה מדהימה עינת שרוף ובורקס - ויש בה רפרנס מפתיע לתקרית המפורסמת. "הורסת", קומדיית אימה על משפחה מטורללת, כישופים ומוות, היא סדרה ממש מומלצת - לא רק בגלל בורקס.

הכל הוגן (דיסני+)

מבקרי הטלוויזיה בכל העולם שחטו השבוע את הדרמה המשפטית החדשה, "הכל הוגן", ובצדק. היא כל כך מביכה ומוגזמת, שצפייה בפרקים שזמינים בדיסני+ תגרום לצופה הממוצע לחשוב באותו הזמן על כל הדברים האחרים שהוא היה יכול לעשות במקום לשרוף תאי מוח מול עוד סדרה של ריאן מרפי, והפעם במשרד של עורכות דין לגירושים, ועם קים קרדשיאן בתפקיד הראשי.