"כלוב קטן מעץ בעזה": ספיר וסשה חושפים את הסיפור שטרם סופר

כשספיר כהן וסשה טרופנוב נחטפו לעזה, הם היו רגע לפני פרידה • אלא שאחרי שחרור שניהם מהשבי, הקשר רק התעצם, ולפני חודשיים התארסו • כעת הם מספרים בזכות מה האהבה פרחה, וחושפים פרטים חדשים מהשבי של סשה • הראיון המלא - בסוף השבוע ב"ישראל שישבת"

"הוא ביקש תמונה כמו ב'טיטניק', ופתאום כרע ברך". ספיר כהן וסשה טרופנוב. צילום: רן יחזקאל; צולם בבית גלוברזון בשפיים Homes_Globerson

כשספיר כהן וסשה טרופנוב נחטפו מקיבוץ ניר עוז לעזה, הזוגיות שלהם היתה במשבר והם היו רגע לפני פרידה. השבי היה יכול לספק להם את התירוץ האולטימטיבי לניתוק היחסים, אולם באופן יוצא דופן קרה בדיוק ההפך. הקשר ביניהם התעצם, האהבה פרחה - ולפני חודשיים התארסו.

סשה טרופנוב מתאחד עם משפחתו, בדרך לבית החולים // צילום: דובר צה"ל

בראיון נרחב שיתפרסם בסוף השבוע במוסף "ישראל שישבת", מספרים השניים לראשונה על הצעת הנישואים הרומנטית שנערכה באיים הקריביים. "סשה אמר שיש לנו הפלגה בערב, וחשדתי שהוא הולך להציע לי", מחייכת ספיר באושר.

סשה: "אמרתי לך שרק נעשה תמונה יפה לאינסטגרם".

ספיר: "לפני שעלינו לספינה הסתכלתי על הכיסים שלו וראיתי קופסת טבעת בולטת. סשה היה לחוץ, הסתכל כל הזמן על השעון ואמר שהוא מחכה לשקיעה. הוא ביקש שנעשה תמונה כמו ב'טיטניק' ופתאום כרע ברך. מייד נתתי לו חיבוק".

סשה: "סיפרתי שהטבעת נמצאת אצלי הרבה זמן ואני רוצה שהיא תהיה לה על האצבע. אחרי שהיא אמרה 'כן', קמתי ולחשתי לה באוזן שהיא נתקעה גם איתי ולא רק עם הטבעת".

המכתב הנורא מדוד קוניו

למרות החיוכים והאושר, סשה אינו שוכח את 498 הימים שבהם הוחזק בידי הג'יהאד האסלאמי וחושף פרט מתנאי השבי הקשים, שעליו לא דיבר עד היום. "ברפיח הייתי בדירה שבה נבנה כלוב מעץ, בגודל של מטר על כשני מטרים בערך", הוא מספר. "המחבלים עטפו את קירות הכלוב בשטיח אטום ובודדו אותי. ידעתי שאני חייב להסתכל על דברים בצורה חיובית כדי לשרוד. הנה, אני יכול לזוז קצת בכלוב, כי לא רואים אותי, ואפילו הלכתי חזור ושוב במקום הקטן הזה".

"חשדתי שהוא הולך להציע". ספיר וסשה מכריזים על האירוסין,

סשה מספר כי בהמשך למד שבאותו בית החביאו המחבלים חטוף ישראלי נוסף – רום ברסלבסקי, שעבד כמאבטח בנובה, וסרטונים מחרידים שלו מהשבי פורסמו לאחרונה. "זה היה זעזוע. ראיתי בעיניים שלו את הייאוש, התסכול, הכאב, חוסר האמון והתחושה שאין לו טעם להישאר בחיים. לא פחות קשה לי העובדה שעדיין לא התקבל אות חיים מחברי הטוב, אריאל קוניו. קשה לעכל שאדם שהיה חלק אינטגרלי בחיים שלי, לא נמצא לידי כבר כמעט שנתיים".

אחיו של אריאל, דוד, היה עם ספיר בדירת מסתור בחאן יונס. "לפני שהשתחררתי אחרי 55 יום, דוד ביקש שאעביר מכתב לאשתו", היא מספרת לראשונה. "דוד פירט לה את הסבל במנהרות כדי שהיא תדע מה עובר עליו. אמרתי לו שיכתוב מכתב חדש שיחזק אותה ויספר שהוא בסדר, גם אם זו לא המציאות. אחרי כמעט 700 ימים אין לי מילים. אי אפשר לתאר את הסבל והכאב שעוברים החטופים. נעשה הכל כדי להחזיר אותם".  

הראיון המלא - בסוף השבוע ב"ישראל שישבת"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר