מהשבי עד לטבעת: המסע המרגש של ספיר וסשה

הידיעה על אירוסיהם של שורדי השבי ספיר כהן וסשה טרופנוב היתה סגירת מעגל מרגשת עבור כל מי שעקב אחר סיפורם של השניים, שנחטפו ביחד בשבעה באוקטובר מקיבוץ ניר עוז והופרדו במהלך השבי. ספיר שוחררה בעסקה הראשונה, לאחר 54 ימים; ואילו סשה, שאביו נרצח ב-7 באוקטובר, נותר בשבי, והשתחרר רק בפברואר האחרון אחרי 498 ימים.

מגזין "ישראל היום": כל הכתבות

באותו חודש נחשף במוסף "שישבת" של "ישראל היום" מאבקה של ספיר להחזרתו של סשה - חודשים ארוכים של המתנה מצמיתה, שרק בסופה זכתה לחבק שוב את בן זוגה. כתבת "שישבת" טל אריאל יקיר ליוותה אותה מקרוב לאורך התקופה הזו, ושמעה ממנה את הלבטים, החששות - והשמחה העצומה, כשסוף-סוף נודע שסשה בדרך הביתה.

במהלך הלילות הארוכים בשבי, ספיר הבחינה במה שרבים החמיצו בסרטוני השבי של סשה. בעת שרבים ראו גבר בטוח וזקוף, היא לא יכלה להתעלם מהייאוש, הכאב והפחד שבעיניו. "הוא כבר לא כל כך דומה לעצמו", סיפרה ל"שישבת" לאחר פרסום הסרטון השלישי. בראיון אחר ל"שישבת", כמה חודשים לפני כן, סיפרה: "בתוכי ידעתי שסשה חי, אבל לקחנו את הסרטונים למפענחת שפת גוף והיא אמרה שרואים חוסר תקווה וייאוש".

את התחושות האלה ספיר הכירה היטב - גם מרגע החטיפה שלה עצמה. "קשה לתאר את הפחד. פחד מוות", סיפרה. "התלבטתי אם לכתוב הודעה להורים שלי ואם לומר לסשה שאני אוהבת אותו, אבל החלטתי לא להיפרד מאף אחד. שיננתי בראש פרק מתהילים שוב ושוב, ופתאום הרגשתי שלווה בפנים".

לא האמין שייצא בחיים

יום למחרת חזרתו, חלקה ספיר עם מדינה שלמה את מה שאמר לה סשה בלילה הראשון שלהם יחד, אחרי 498 ימים.

"אתמול בלילה סשה סיפר לי שבמשך כל הזמן הזה הוא התפלל עלי", אמרה בהצהרה לתקשורת בבית החולים שיבא, בקול חנוק מדמעות. "הוא התפלל שאמצא גבר שאני אוהבת, התפלל שלא אחכה לו, כי הוא לא רצה שאני אחכה לגבר שאף פעם לא יחזור הביתה. הוא לא האמין שייצא בחיים". היום, לשמחת כולם, כתבו שניהם סוף טוב לפרק הנורא ההוא בחייהם - וציינו, עם הטבעת, את תחילתו של פרק חדש.