את הרגע שבו שמעה שבית המשפט ברמלה החליט לבטל את הרשעתו של כדורגלן העבר איציק זוהר, ולשלוח אותו לבצע רק 150 שעות שירות לתועלת הציבור, מיטל אדרי זוכרת בבירור. ביום מתן גזר הדין, מי שהיתה בת זוגו של זוהר ותועדה כשהוא תוקף אותה בלובי בניין מגוריה שהתה בחופשה במיקונוס, הרחק מהכותרות שהציפו את התקשורת ביולי השנה.
"לא עודכנתי על הדיון, ורק ידעתי שאיציק הורשע חצי שנה קודם לכן והודה בפני בית המשפט שתקף אותי", מספרת מיטל על תחושותיה. "הייתי בדרך למסעדה עם בן זוגי, ובמעלית הצצתי בטלפון. מולי היתה תמונה של איציק זוהר מחבק את בת הזוג החדשה שלו, ומעל כותרת שמדברת על תפנית בעלילה.
"ראיתי אותו מחייך כאילו יצא ממפעל הפיס עם צ'ק ביד. הרגשתי שחטפתי בוקס בבטן. כל מה שעברתי, ההשפלה שהונצחה בסרטון מצלמות האבטחה וחוסר האונים - לא קיימים יותר. כנפגעת עבירה, טאטאו אותי מתחת לשטיח. אף אחד לא שאל מה אני חושבת.
"במקרה שלי זאת לא היתה גרסה מול גרסה, יש פה תיעוד חד־משמעי שכל המדינה צפתה בו. רואים אותו מושך לי בשערות, מטיח אותי על הזכוכית בלובי, מרים מולי אגרוף. זה מה ששווה תקיפה של אישה? ביטול הרשעה? אפילו לא יהיה לו רישום פלילי. התקשרו אלי נשים שחוות אלימות מבן הזוג, ואמרו לי שאם תיק מתוקשר כמו שלי מסתיים ככה - להן בכלל אין סיכוי".
בתחילת הדיון בגזר הדין, השופטת רבקה גלט העירה: "מבלי למעט מחומרת האירוע, לא נראה שמדובר באלימות מן הרף החמור יותר". מה את חושבת על האמירה הזו?
"אלימות היא אלימות, והיא לא משתמעת לשני פנים. אין דבר כזה 'אלימות לא חמורה'. האמירה הזאת שולחת מסר מסוכן לנשים. הגוף, הכבוד והביטחון שלהן הם כנראה דבר שולי.
"בית המשפט לא חווה על בשרו את דקות האימה שנראו לי כמו נצח. את הרגע שבו הגוף שלך מושפל. אם לגרור אישה בשיער זו לא אלימות חמורה, זאת תעודת עניות למערכת המשפט. אני תוהה מהו 'הרף החמור' בעיני השופטת. אם הייתי מצטרפת לסטטיסטיקת הרצח, זה היה נחשב חמור?
"במקרה שלי זאת לא היתה גרסה מול גרסה, יש פה תיעוד חד־משמעי שכולם ראו. זה מה ששווה תקיפה של אישה? ביטול הרשעה? אפילו לא יהיה לו רישום פלילי. נשים שחוות אלימות מצד בן הזוג אמרו לי שאם תיק מתוקשר כמו שלי מסתיים ככה - להן בכלל אין סיכוי"
"אני מאמינה שצריך לתת הזדמנות לתקן, כולנו בני אדם, אבל איך אדם יתקן את דרכיו אם ככה נראה העונש שלו? כל הזמן מדברים בתקשורת על אלימות כלפי בנות זוג, ולטעמי עונש כזה הוא לא הרתעה. אם לא תהיה רפורמה בענישה, נשמע על עוד ועוד נשים שנפגעו".
לצידה של מיטל התייצבה השבוע מחלקת התביעות של המשטרה, שהמליצה לפרקליטות לערער על גזר הדין. משרד המשפטים הודיע בתגובה כי הוא בוחן את הבקשה ואת הנושא.
"דחקתי את הספקות"
אף שכיום היא אשת עסקים מצליחה, שבבעלותה חברת "מאושרים, המרכז הארצי למשכנתאות", חייה של מיטל (41) לא היו קלים. היא נולדה בטבריה לשחקן כדורגל בהפועל טבריה ולמוכרת בחנות וילונות, וכשהיתה בת 8 הוריה התגרשו. אמה התחתנה בשנית והפכה לחרדית, ומגיל 13 מיטל נדדה בין פנימיות חרדיות ולא מצאה את עצמה.
לא פעם היא ישנה על ספסל בתחנה המרכזית, כי לא רצתה לחזור לבית שבו היו עוד עשרה ילדים. כשמלאו לה 17 וחצי היא התחתנה בשידוך, ומייד אחר כך נולד בנה הבכור, כיום בן 21, לוחם משוחרר מיחידה קרבית. מיטל התגרשה כעבור שלוש שנים, ושנתיים אחר כך חזרה בשאלה.
"עברתי לראשון לציון, שכרתי יחידה במרתף ועבדתי בחנות נעליים בתל אביב. היו ימים שלא היה לי כסף לקנות שוקו לילד. החלטתי שאני לא קורסת ויצאתי ללימודי תיווך. מייד אחר כך למדתי ייעוץ משכנתאות. מצאתי בזה סיפוק. כילדה לא תמיד היתה לי קורת גג, וכיום אני עוזרת לאנשים שחולמים על בית. התמקצעתי בעיקר בגיוס אשראי למשפחות שפונו מבתיהן וקרסו כלכלית. החברה שלי קיימת כבר 15 שנה וליוויתי עד היום אלפי משפחות. כל משפחה שהצלתי היא ניצחון אישי שלי".
בזמן שהקימה את העסק, מיטל התחתנה בשנית ונולד בנה הצעיר (12). גם נישואים אלה הסתיימו בגירושים. את זוהר (55) היא הכירה ביולי 2023 דרך בת דודתה, עו"ד שני אילוז, המתמחה בייצוג אסירים בוועדות שחרורים ואחת מכוכבות תוכנית הריאליטי "הפליליסטיות". מיטל לא ידעה הרבה על כדורגלן העבר, שנחשב אחד מגדולי שחקניה של מכבי ת"א ושהיה גם פרשן ספורט.
בהתחלה הקשר נראה מבטיח. "איציק היה כריזמטי וידע להגיד את המילים הנכונות", אומרת מיטל. "קראתי באינטרנט על בעיית ההימורים שהיתה לו, ועל זה שהוא ביקש להכריז על עצמו כפושט רגל, אבל זה היה יותר מעשור לפני כן. איציק היה פתוח וחברותי. הוא הודה שקשה לו כלכלית, אבל לא נרתעתי. כמי שהגיעה מלמטה, אני מאמינה שצריך לתת לאנשים הזדמנות. נוצר בינינו חיבור והתאהבתי".
כעבור חודשים ספורים השניים עברו להתגורר יחד בדירתה של מיטל בבאר יעקב. "זמן קצר אחר כך נדלקו לי נורות אדומות", היא אומרת בשקט. "זה התחיל במין בידוד חברתי. איציק רצה שאהיה רק איתו, ועשה פרצופים כשרציתי ללכת לחברות. בהתחלה זה החמיא לי, כמו מלכודת דבש, אבל אחר כך זה הפך לגילויי קנאה. הוא העיר לי על הלבוש, למרות שמעולם לא התלבשתי פרובוקטיבי".
איך הוא התנהג עם שני הבנים שלך?
"הגדול היה בצבא והגיע בסופי שבוע כשהוא עייף, ועם הצעיר הוא היה מקסים. לילד היו קצת בעיות חברתיות, אז איציק הגיע אליו לבית הספר, עשה סלפי עם התלמידים, אסף אותו לפעמים מהלימודים - וזה גרם לי להרגשה טובה. ראיתי מול עיניי יציבות ומשפחתיות ודחקתי את הספקות לשוליים".
"התנצל על השתייה"
כחודשיים אחרי שזוהר עבר לגור אצלה, מיטל הרגישה שמשהו לא טוב עובר עליו. "אירחתי בבית בכירים מעולם הפיננסים, והבחנתי שהוא קצת מגזים עם האלכוהול. הערתי לו על זה בסוף הערב, והוא אמר שאני צודקת, שזה לא אופייני לו ושהוא מצטער. הוא אמר שהוא שתה כי עוברת עליו תקופה קשה.
"זמן קצר אחר כך, בפברואר 2024, אירעה תקרית שפורסמה בטלוויזיה. ישבנו בבר והיתה בינינו שיחה קשה. אחד האנשים במקום התקרב אלינו ושאל אותי אם אני במצוקה ואם אני צריכה עזרה. איציק נתן לו אגרוף לפנים. גם האירוע הזה תועד במצלמות אבטחה".
"אין דבר כזה 'אלימות לא חמורה'. בעיניי, האמירה הזאת שולחת מסר מסוכן לנשים. הגוף, הכבוד והביטחון שלהן הם כנראה דבר שולי. זאת תעודת עניות למערכת המשפט בישראל. אני תוהה מהו 'הרף החמור' בעיני השופטת. אולי אם הייתי מצטרפת לסטטיסטיקת הרצח?"
אף על פי שהפרשה הזו לא נחקרה במשטרה, שני הצדדים התראיינו לחדשות 12. הגבר שניגש למיטל טען שהוא ראה אותה ואת זוהר רבים, ורק רצה להגיד לו להירגע. מנגד, זוהר טען: "אותו אדם ניסה לגעת במיטל בצורה של הטרדה מינית. גם עוד אלף פעם הייתי מגן עליה. מנסים לסחוט אותי בכסף, מאיימים עלי שזה יגיע לתקשורת, אומרים לי שזה יפגע בי".
אחרי האירוע הזה נפרדת מזוהר, אבל חזרתם להיות יחד.
"נכון. סלחתי לו. איציק התנצל והבטיח להפסיק עם האלכוהול. אחר כך הטון קצת השתנה, והוא אמר שגם אני קצת אשמה בזה שלא הדפתי את הגבר מייד. כמו לא מעט נשים שחיות במעגל האלימות, חשבתי שאולי באמת אני לא בסדר, ואפילו התבטאתי בנושא. כל מה שעניין אותי הוא הבן הצעיר שלי, שאהב את איציק והיה קשור אליו.
"איציק השתנה. מאז הוא כמעט לא נגע באלכוהול. הוא חזר להיות מקסים, ניסה להמציא את עצמו מחדש ויזם שיתופי פעולה. הערכתי את המאמצים שלו, אבל הבנתי שאני לא לגמרי שם. תכננתי את הדרך החוצה מהקשר. ביקשתי ממנו לחפש לעצמו דירה, והוא ביקש שאתן לו זמן".
הבנים הבחינו במה שקורה ביניכם?
"שידרתי עסקים כרגיל, אבל לא יצאנו לברים או למסעדות, כי ידעתי ששם הוא ייחשף לאלכוהול. ואז, ב־16 באפריל בשנה שעברה, יצאנו למסיבת יום הולדת של יחצן. הגישו שם שמפניה, ואיציק הבטיח שהוא לוקח רק כוס אחת. אחר כך ראיתי שהוא שותה עוד כוס ועוד אחת, והערתי לו על זה בשקט".
עוד לפני כן לא הצעת לו שילך לגמילה?
"איציק טען שהוא שולט בזה, ושזו רק תקופה קשה. הבחנתי שבכל פעם שהוא שתה הפנים שלו התעוותו והוא הפך לכוחני. הרגשתי שאני חיה בפחד בזוגיות הזאת. יצאנו מהמסיבה, ובדרך הביתה היה לנו ויכוח על השתייה. הוא כעס, אז החלטתי לשתוק.
כשהגענו, אמרתי לו שהוא שתוי מאוד ושאני לא מוכנה שיעלה ככה הביתה, כי הבנים נמצאים שם. ראיתי איך הפנים שלו משתנות, והדופק שלי היה על 200. אין סיכוי בעולם שאני מכניסה את הילדים שלי לסיטואציה כזאת, גם אם הוא הורג אותי שם.
"אמרתי לאיציק שנדבר בחוץ ונירגע. בתגובה הוא משך אותי בשערות. חשבתי שאני גומרת שם את החיים שלי. הוא כעס והשתולל. החלקתי בכוונה על רצפת הלובי, תפסתי בעמוד, אבל הוא משך אותי מהרגליים. צרחתי את חיי בתקווה שמישהו ישמע. זה לא איציק שהכרתי"
"אמרתי לו שעדיף שנדבר בחוץ ונירגע. בתגובה הוא משך אותי בידיים ובשערות. חשבתי שאני גומרת שם את החיים שלי. דיברתי ללב של איציק, אמרתי לו שיירגע, שאני אוהבת אותו, אבל הוא כעס והשתולל והתעקש שנעלה הביתה. החלקתי בכוונה על רצפת הלובי, תפסתי בעמוד, אבל הוא משך אותי מהרגליים. צרחתי את החיים שלי בתקווה שמישהו ישמע. זה לא היה איציק שהכרתי".
הצילינדר בדלת הוחלף
מסרטון מצלמות האבטחה בלובי של הבניין, שאחרי כחודש הפך לוויראלי, עולה תמונה קשה. מיטל עומדת בחוץ וזוהר נכנס פנימה, יוצא בחזרה אליה במהירות, מרים את אגרופו לעברה, דוחף אותה לכיוון הזכוכית כשגופו קרוב אליה ותנועותיו כוחניות ואגרסיביות. הוא מושך בשיערה, גורר אותה בכוח לדלת, מקיש את קוד הכניסה ושוב מושך בשיערה כדי שתיכנס ללובי. מיטל קורסת לרצפה, וזוהר מתכופף ומנסה למשוך אותה.
מיטל לא מסוגלת לצפות שוב בסרטון, ועיניה הבהירות מתמלאות בדמעות. "למזלי, למרות השעה המאוחרת, אחת השכנות שמעה את הצעקות שלי והתקשרה למשטרה. ארבע ניידות הגיעו, והשוטרים מצאו אותי עדיין על הרצפה. הם לקחו את שנינו לתחנה, ושם נתתי עדות.
"הייתי בהיסטריה ועם קוצר נשימה. מה אם הבנים שמעו משהו? מה אם התקיפה תתפרסם ומישהו שעובד איתי ישמע על זה? רציתי רק לחזור הביתה ולהיעלם, ואמרתי לשוטרים שאני אפילו לא רוצה להגיש תלונה. למחרת לא סיפרתי לילדים דבר, ודאגתי להחליף את הצילינדר בדלת".
קשה להאמין עם כמה דברים מתמודדת מיטל בתקופה האחרונה. למרות המראה השברירי שלה, היא מסרבת להתרסק, תולה את תקוותה במשטרה ובפרקליטות, וכרגע מפנה את זמנה לסיוע למשפחתה. אחיינה רפאל בן ה־3 מאושפז בביה"ח שניידר כשהוא מחובר ללב מלאכותי וממתין להשתלה. היא משתתפת בתורנויות הלילה שליד מיטתו, ומעורבת בחיפוש אחרי תרומת לב בארה"ב.
"זה המאבק העיקרי שלי כיום", קולה רועד. "רפאל נולד עם חור בלב, ובגיל שלושה חודשים נדבק בווירוס ועבר ניתוח. הוא היה יציב עד לפני חצי שנה, ואז התחילה לו דליפה ממסתם הלב. מאז אנחנו בסחרור. רפאל מחובר לצינורות, והלב המלאכותי הוא מכונה בגודל שלו. במצב הזה הוא בסכנה לזיהומים, ובלי השתלת לב הוא לא יוכל לשרוד".
"אחרי שהסרטון פורסם, הוא רצה לבקש סליחה. לא הייתי במקום של סליחות או של להקשיב לו. נפגעתי מאוד. הוא הפך אותי לדמות מוכרת מהסיבות הלא נכונות. עברתי טיפול פסיכולוגי ועיבדתי את המקרה, ולקח לי זמן להפנים שאני לא אשמה במה שקרה לי"
מהן האפשרויות שעומדות בפניכם?
"מאוד קשה להתפלל לתרומת לב, שאמור להגיע מתינוק שנפטר, אז אנחנו בודקים אפשרות שיקלוט אותו בית חולים בסן דייגו שבקליפורניה. הזמן לא לטובתנו, ואני מחכה לנס".
אין מקום למאסר?
במהלך ההתמודדות עם מצבו של רפאל, ביוני 2024 מחלקת התביעות של המשטרה הגישה כתב אישום נגד איציק זוהר. בתחילה הוא הואשם בתקיפה ובאיומים, אך בעקבות הסדר טיעון בינו לבין המשטרה הוחלט להאשים אותו רק בתקיפה סתם. באמצעות עורכת דינו, שני דרי, זוהר הודה בהאשמות נגדו. השופטת גלט קבעה כי הוא יורשע במעשה ויישלח לתסקיר של שירות המבחן. לפני כחודש וחצי החליטה השופטת לבטל את ההרשעה של זוהר, לנוכח תסקיר המבחן החיובי שהוגש בעניינו.
מגזר הדין עולה כי זוהר אושפז לגמילה בווילה מטריקס בהרצליה, השתתף בתוכנית לטיפול באלימות זוגית, קיבל אחריות והביע צער על מעשיו. שירות המבחן התרשם כי כדורגלן העבר לא מתאפיין בדפוסי התנהגות אלימים, וכי עלול להיגרם לו נזק כלכלי אם ההרשעה תישאר על כנה. עו"ד דרי ציינה כי הוא הפסיד קמפיין פרסומי ומרצה כיום בפני נוער על אלימות, ואף הציגה מכתבי המלצה.
"המסקנה העולה מכל הדוגמאות והשיקולים שהובאו היא כי טיב העבירות שביצע הנאשם, שלא היו ברף החמור ביותר של עבירות האלימות, מאפשר לשקול הימנעות מהרשעה", כתבה השופטת. "לא היה מקום להטיל עליו מאסר בעבודות שירות כדרישת התביעה".
"לא ישתיקו אותי"
מיטל, שכבר שמונה חודשים מנהלת זוגיות צמודה עם היהלומן ליאור מרטין (54), ואף מתגוררת עימו בהרצליה פיתוח, לא אוהבת את העובדה שבגזר הדין השופטת ציינה פעמיים כי לא מדובר ברף החמור ביותר של אלימות. "ההחלטה הזאת לא מכבדת בעיניי, במיוחד כשכותבת אותה אישה", היא אומרת. "זאת הסיבה לכך שאני מתראיינת עכשיו. אני אומרת לכל אישה שנמצאת במצב שבו אני הייתי שתעשה הכל כדי שהצדק שלה ייצא לאור. אם אצלי זה לא צלח - בינתיים - זה לא אומר שאצל נפגעת עבירה אחרת זה גם לא יקרה.
"לפני כחצי שנה השתתפתי בארגון של תערוכה בשם 'קולי זועק מהאדמה', שנפתחה ביום הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. המטרה היתה לעורר מודעות לנושא, במיוחד לנוכח העדויות הקשות של שורדות השבי בעזה. בזה אני אומרת ששום גזר דין לא ישתיק אותי. אסור לנו להיכשל כחברה, וזאת הסיבה לכך שאני מרצה על הנושא ומגיעה למעונות לנשים מוכות".
זוהר ניסה בשלב כלשהו להתנצל בפנייך באופן אישי?
"אחרי שהסרטון פורסם הוא רצה לבקש סליחה. לא הייתי במקום של סליחות או של להקשיב לו. נפגעתי מאוד. הוא הפך אותי לדמות מוכרת מהסיבות הלא נכונות. עברתי טיפול פסיכולוגי, עיבדתי את המקרה ולקח לי זמן להפנים שאני לא אשמה במה שקרה לי. היה לי קשה לתת אמון בבן זוג, ולא האמנתי שאוכל לפתוח שוב את הלב. למזלי, ליאור הפך לעוגן שלי, תמך בי והכיל. היום אני יודעת שמגיעה לי אהבה בריאה".
תגובות
עו"ד שני דרי, הסנגורית של איציק זוהר, מסרה בתגובה: "מרשי הודה, לקח אחריות והחל כבר ביום שאחרי האירוע בתהליך טיפולי עמוק, שהתנהל בליווי שירות המבחן במשך כשנתיים. הוא עמד בכל התנאים, שיתף פעולה באופן מלא, ועבר דרך שיקומית מהותית. בית המשפט, בהתאם להלכה הפסוקה, העדיף את תהליך השיקום על פני ענישת ראווה - וקבע להימנע מהרשעה.
"המתלוננת לא שיתפה פעולה עם שירות המבחן, לא הגישה תסקיר מטעמה, ובחרה להיעדר מההליך. כעת, בחלוף חודשים מסיום המשפט, דווקא מוסף בעיתון נוח לה יותר מהופעה בבית המשפט. נראה כי מה שמעניין את המתלוננת אינו צדק. היא טוענת שהיתה לה עמדה, אך היא בחרה שלא להשמיע אותה כשהוזמנה לכך כדין – והדבר מעלה שאלות לא פשוטות.
"מרשי מביע צער על עצם האירוע, אך עומד על כך שתיאוריו בכתבה רחוקים מהמציאות, מגמתיים ובלתי אחראיים. הוא מודה לגורמים המקצועיים שליוו את שיקומו, בפרט לבית המשפט, ומבקש להותיר את הסיפור מאחור".
ממשטרת ישראל נמסר: "במהלך ניהול ההליך המשפטי, נציגי התביעה יצרו קשר עם נפגעת העבירה בכמה הזדמנויות, וקיבלו את עמדתה באשר להסדר הדיוני, שלא כלל הסכמות עונשיות. לאחר שהתביעה המשטרתית בחנה את גזר הדין וסברה כי העונש שנגזר לא הולם את העבירה, הומלץ לפרקליטות על הגשת ערעור בשל קולת העונש".
תגובת משרד המשפטים: "המלצת המשטרה להגיש ערעור על החלטת בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם הועברה לפרקליטות, והיא נמצאת בבחינה".
tala@israelhayom.co.il
