"המעריצים שלי יכולים להיות מוסלמים - ודעתם על ישראל משתפרת דרכי"

את עבודת ההסברה שישראל לא מצליחה לעשות כבר לא מעט זמן,שחר כהןעושה במקומה כבר שנתיים. והוא עוד עושה זאת כשהוא מחופש לאישה מזוקנת בשם "נופר", חובש פאה ומחקה את סך כל הפקאצות שהכיר בחייו.

@shaharcohen9#שחרכהן#shaharcohen#bus#אוטובוס♬ original sound - Shahar Cohen - שחר כהן

הקומיקאי בן ה-35 הפך לסנסציית רשת לא הרבה לאחר תחילת המלחמה, באמצעות סרטוני וידאו שהפכו ויראליים בטיקטוק, ביוטיוב, בפייסבוק ובאינסטגרם, במסגרתם הציג בפני העולם את המציאות הישראלית ההזויה משלל זוויות: הדמות שכולם מכירים מהמשרד, זו שמנסה לשמור את ההיריון שלה בסוד (אבל מגלה לכל העולם), התיירת האמריקנית שלא מבינה איך לפני אזעקה מגיעה התראה, הישראלית שמתמקחת בתאילנד. כולן הפכו לדמויות אהובות, שהפופולריות שלהן הביאה לאיש שמאחוריהן מספר צפיות כולל של 1.3 מיליון וסיבוב הופעות באירופה ובארצות הברית.

"מי שבא לראות אותי זה קהל משולב", מנסה שחר, 35, למפות את סוג הקהל שפוקד את הופעותיו בחו"ל. "מקומיים יהודים, ישראלים בחו"ל וכל מי שעוקב אחר סושיאל מדיה, גם אם הוא לא יהודי. המעריצים שלי יכולים להיות מוסלמים שהדעה שלהם על ישראל משתפרת דרכי. בשוודיה ישבו איתי שוודי-נוצרי וטורקי-מוסלמי. הם מעריצים את הסרטונים ואוהבים את ישראל ואת איך שהיא משתקפת מהם".

היום הוא עסוק בעיקר בלבדר ולהצחיק, אבל סיפור הרקע שלו רחוק מלהיות משעשע. מאחורי הסרטונים ששוברים את הרשת מסתתר סיפור אודות ילד דחוי, קורבן לבריונות, הצקות והקנטות מצד חבריו לשכבה, שמסתיר את עובדת היותו הומוסקסואל ארון ומגלה את מיניותו במפגשים אנונימיים עם זרים. בראיון שיתפרסם בסוף השבוע הקרוב במגזין "ישראל שישבת" של "ישראל היום" הוא מספר על חיי ההסתרה, הרגע שבו סיפר את הסוד לאימו, הקריירה בעולם הפרסום והשיווק ועל הרגע בו הפך לאחד הקומיקאים הישראלים המצליחים ברשת.

אבל הרבה בטרם החל לגלם דמויות, הנער שחר עטה על עצמו אישיות אחרת וניהל חיים כפולים וסודיים. "הייתי שומע כל הזמן 'הומו, הומו'. אני עצמי עוד לא ידעתי שאני גיי וכבר התחילו להגיד לי שאני כזה", הוא מספר. "זה היה גיל נורא. חוויתי אלימות מילולית ופיזית. שמו לי רגליים במסדרון, רדפו אחרי כדי להצמיד אותי לפינה של הקיר.

"התחלתי ללכת לטיפול בגיל 14, הולך לפסיכולוג ומשקר, מדבר איתו על בחורה מהשכבה, המצאתי לו דברים. החיים שלי היו שקר מוחלט במשך שבע שנים. שנאתי את עצמי. בכיתה ח' היו צריכים ללמד אותי ללכת עם הגב זקוף כי כבר הייתי הולך עם הראש למטה רק מהפחד שיסתכלו עלי וישימו לי רגליים. אמא שלי ידעה שמרביצים לי, אבל לא אמרתי לה למה".

הראיון המלא - בסוף השבוע ב"ישראל שישבת"