התעלומה הזו לא מרפה ממני. אני מחכה שהחשודות, בנות 8, יעשו טעות

"במערכת המשפט הפלילי הציבור מיוצג על ידי שתי קבוצות נפרדות אך שוות בחשיבותן: המשטרה, שחוקרת את הפשע; והתביעה, שמעמידה לדין את העבריינים. זהו סיפורן".

קוראים יקרים, זה הזמן לשתף אתכם בתעלומה שמסעירה אותי כבר זמן מה. בעודי מארגנת את הבית לקראת מעבר הדירה, הזזתי את כריות הספה שבמרפסת ונדהמתי לגלות שמישהו (!) כתב בעט אדום על אחד המושבים את המילים "אבה של דורי מתומתם" (כך במקור).

כפי שאתם מתארים לעצמכם, דורי זו הבת שלי (מעתה תכונה ד'), אבא שלה הוא בן הזוג שלי, ואת הספה אני בחרתי. גם את בן הזוג. כך שיש כאן גם השחתת רכוש וגם הוצאת לשון הרע, ואולי עוד כמה פשעים (!).

עדיין אין לנו תיארוך, ולמעשה יכול להיות שהפשע בוצע לפני חודשים ארוכים (אף אחד לא מנקה את הספות במרפסת שלו חוץ מאילנית לוי)

לקח לי כמה שעות להירגע, ואז עשיתי מה שכל אחד היה עושה - שזה להתקשר לאמא שלי, קצינת חקירות בדימוס. נשים אחרות מתקשרות להתייעץ עם האימהות שלהן בשאלות כמו אם לכבס את הגרביים עם המגבות או עם הכביסה הרגילה.

אמא שלי הדליקה סיגריה מהצד השני של הקו, השתעלה, ואז אמרה בלי להתבלבל שגיל האחריות הפלילית הוא 12, אז אין הרבה מה לעשות כרגע. שתינו צחקנו מאוד, ואז היא שאלה אם כבר השוויתי דוגמאות כתבי יד.

המז"פ לא משקר

• להלן השתלשלות החקירה עד כה:

  תיעוד ואיסוף ראיות: צילמתי את הכתובת מכמה זוויות והחזרתי את כרית הספה למקום. שקלתי לסגור את הזירה בסס"ל, אבל לא רציתי למשוך מתקהלים.

• אבטחת הזירה: לא יכולתי למנוע מהילדים לצאת למרפסת, אבל גם לא רציתי שהילדה במקרה תראה ותיעלב, לכן הנחתי על הספה סל כביסה עמוס, מתוך הנחה שגם אם הילדים שלי ממש ירצו לשבת שם, הם לא יזיזו אותו בעצמם.
• תחקור עדים ועוברי אורח: נכון לעכשיו אין עדים. הפשע בוצע בקומה העליונה של הבניין, כך שאין שכנים שיכלו להשקיף על המרפסת בזמן ביצוע הפשע. זה לא פוסל את האפשרות שמישהו ראה ושותק. הייתי שואלת את אחיה הקטן של ד', אבל הוא הלך היום לגן בתחפושת ספיידרמן מלאה. אני חוששת שהוא לא עד מהימן.
• בניית קו חקירה: אמנם כבר היו לי חשודים (בעיקר חשודות) בראש, אבל לא רציתי לערפל את השיפוט הקר שדרוש לביצוע חקירה מסוג זה. ולכן פתחתי את היומן, כדי לראות מי ביקר בזירת הפשע בטווח הזמן הרלוונטי, כלומר למי היתה ההזדמנות. הבעיה היא שעדיין אין לנו תיארוך, ולמעשה יכול להיות שהפשע בוצע לפני חודשים ארוכים (אף אחד לא מנקה את הספות במרפסת שלו חוץ מאילנית לוי). לגבי מניע, אנחנו יכולים לשלול סכסוך כספי. ניתן בשלב זה לשער שמדובר במניעים אישיים, כגון קנאה או נקמה, ובסבירות גבוהה סכסוך סביב צעצוע, ממתק או סרט באייפד. אנחנו עדיין לא יכולים לשלול גם סכסוך אישי עם אבא של ד', להלן ה"מתומתם".
• סינון חשודים ראשוניים: בניתי רשימת חשודים עם קשר לקורבן (ד' ואבא של ד'), והצלבתי עם המזדמנים לזירה. אבל התוצאה כללה את כל החברות שלה, וגם כמה חברות שלי, לכן לא היתה ברירה אלא הוסיף לסינון גם פרופיל פסיכולוגי. כל החברות החנוניות של הילדה נפסלו בשלב זה, אבל אין מניעה שהן יחזרו להיות חשודות בעתיד. הייתי משתפת פה עוד פרטים, אבל אין סיבה לשבש חקירה שעדיין מתנהלת, ואני גם מפחדת שהאימהות שלהן קוראות את הטור הזה. עד שלא יהיו לנו ראיות קושרות, לא נוכל לזמן לחקירה.
• איסוף ראיות קושרות: כדי לקבוע תיארוך, רציתי שמישהו יבוא לבחון את הדיו כדי לתת חוות דעת על סוג העט ועל הדהייה בשמש, או לפחות לשלוח את הכרית למעבדה. לצערי הרב לא יכולתי להזמין למרפסת צוותי מז"פ, וגם אמא שלי לא הסכימה לבקש טובות (אף שלדעתי הם היו מסכימים, וחבל מאוד). אלמנט מכריע בחקירה הוא אם כלי הפשע עדיין נמצא בזירה. אם החשוד הביא אותו איתו, או לקח אותו איתו לאחר מעשה. בעת כתיבת שורות אלו טרם נמצא כלי הפשע. אני לא מכירה הרבה ילדות בכיתה ב' שמשתמשות בעט אדום, אף שאמא של אחת החברות היא כן מנהלת בית ספר (!). אמא שלי, כאמור, הציעה לאסוף דוגמאות כתבי יד. לצערנו שנת הלימודים הסתיימה, ואי אפשר לבחון מחברות מהשנה החולפת או להציץ בחוברות שבארון בכיתה, אבל יש בדעתי להציע לכל חברה שבאה לבקר להכין איתנו "ברכות לראש השנה".

• זימון לחקירה: בהיעדר ראיות קושרות, לא נוכל לזמן לחקירה באזהרה. בהינתן עדויות נסיבתיות בלבד, נוכל לחקור את החשודות כ"עדות": מה הן חושבות על אבא של ד', מה דעתן על הצבע האדום, וכמובן - אם הן יודעות ש"מישהו" קשקש על הספה במרפסת. אם הן יודעות שהמרפסת שלנו מצולמת ושנותר לנו רק לעבור על הקלטות. גורם מרכזי הפועל לטובתנו הוא העובדה שהחשודות בנות 8, והן בהחלט יאמינו שיש לי מצלמות במרפסת ושאני אכן עוברת על קלטות. כך נותר לנו רק להמתין לחשודה שמתבלבלת, נלחצת או סותרת את עצמה.
• סיכום ביניים: זה אולי ייקח חודש, או שנתיים או עשור, הפרקליטות אולי תמליץ לסגור את התיק, אבל כבת של חוקרת משטרה, אני משקיפה מהצללים. מתבוננת. אוספת מידע ורושמת לעצמי. עבריין תמיד חוזר אל מקום הפשע, והחברות של הילדה תמיד רוצות לבוא אלינו כי יש לנו ממתקים טובים ובריכה מתנפחת. יש לי זמן.