פרופורציות: פרשת כרטיסי הסים היא רק נקודה אחת ברצף של מחדלים

הסערה סביב כרטיסי הסים שמחבלי החמאס החליפו בשעות שקדמו למתקפת 7 באוקטובר מחייבת פרופורציות: היו לישראל סימנים מעידים מובהקים מאלה באותו הלילה, וגם בתקופה שקדמה לו.

למעשה, מכל הסימנים שהתקבלו, דווקא החלפת כרטיסי הסים נתפסה כבעלת מאפיינים חלשים יחסית. חמאס ביצע תרגולת דומה כמה פעמים בחודשים שקדמו למתקפה, ולכן גם בפעם הזאת סברו במערכת הביטחון שמדובר בתרגיל. בדיעבד ברור שחמאס הרדים את ישראל, עד שתקף. כך נהג גם בתקיפות-דמה שביצע לכיוון הגדר, ובעוד שורה של עניינים – שחלקם עלו באזהרות של תצפיתניות ואלחוטניות ובמסמכים ומידע שלא פורשו כהלכה – שכולם נראים כיום כפנסים בוהקים.

אבל בזמן אמת המערכת היתה שבויה בקונספציה. היא האמינה שחמאס מורתע וחושש ממערכה, ומעדיף את השילוב של כסף ופועלים על-פני מלחמה. את הקונספציה הזאת טיפחה הממשלה במשך שנים. היא דחתה בתוקף את כל מי שביקש לערער אותה – אם בהצעות לחסל את צמרת החמאס (שהעלו שלושת ראשי השב"כ האחרונים), ואם בהצעות להפסיק את הסיוע הקטארי (שקידם ראש המוסד הנוכחי).

הקונספציה הזאת היתה כל-כך עמוקה ומושרשת, שנדמה שגם אם סינוואר היה מודיע בקולו שהוא עומד לתקוף, ומתי, ישראל היתה ממשיכה לישון. מהטעם הזה, הטענה שנוגעת לאי העדכון של ראש הממשלה במהלך הלילה מגוחכת: לו בצה"ל ובשב"כ היו מבינים שמדובר במלחמה, הם היו הופכים עולמות בעצמם. הסיכוי שנתניהו היה מפענח אחרת את הסימנים בשיחת טלפון חטופה בארבע לפנות בוקר הוא מדע בדיוני: הוא היה אבי הקונספציה.

נתניהו מיהר לטעון כי למד על פתיחת כרטיסי הסים הישראלים רק מפרסום שלשום בתקשורת. זה היה שקר: הוא ידע על-כך מייד, והנושא גם צף בכמה דיונים שבהם השתתף בימים הראשונים של המלחמה. נתניהו לא היה היחיד שידע: גם רוב שרי הקבינט, ועוד אינספור גורמים, לרבות כמעט כל עיתונאי שעוסק בתחום. הסיבה שהנושא לא פורסם קשורה בצנזורה הדוקה שהוטלה עליו, מחשש (אמיתי) לפגיעה בביטחון המדינה: האויב לומד מפרסומים כאלה, וסוכר פרצות.

נתניהו אמנם החליף בהמשך את גרסתו והודה שידע, אבל צריך להיות מודאגים מהקלות שבה ראש הממשלה משקר, ויותר מכך – מהניסיון המתמשך שלו להפיל את מלוא האחריות על מחדלי השבת השחורה על מערכת הביטחון, בניסיון להסירה מעצמו.

אחריותם של בכירי צה"ל והשב"כ ברורה וידועה: הם לקחו אותה בעצמם. בסוף המלחמה הם גם יתפטרו וילכו הביתה. קודם לכן הם יקיימו תחקירים נוקבים, שראשיתם בטעויותיהם-שלהם. הם גם ישתפו פעולה באופן מלא עם כל תחקיר וחקירה חיצוניים, כדי לאפשר תיקון ושיפור במערכות שהם מופקדים עליהן.

פרשת כרטיסי הסים היא רק נקודה אחת ברצף ארוך של עניינים שייבדקו. הם כוללים מחדלים באיסוף ובניתוח המודיעין, בהבנת האויב, וכמובן בהגנה הכושלת על ישובי העוטף. כאמור, מכל הכל תרחף תמיד שאלה הקונספציה, שבחסותה אפשרה מדינת ישראל למפלצת החמאס לצמוח ולשגשג – עד שתקפה.