"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עד התלם האחרון: ההיסטוריה של עוטף עזה

הם סבלו קשות במשך השנים מטרור ערבי, אבל שרדו ואפילו שגשגו • אחרי החורבן, ולפני שמתחיל השיקום, חזרנו להיסטוריה של יישובי עוטף עזה

,עודכן
0השמעה
נתיב העשרה. צילום: חנניה הרמן/לע"מ

נתיב העשרה: נטישה והקמה מחדש

המושבנתיב העשרההוא הצעיר מיישובי עוטף עזה: הוא נוסד בשנת 1951 כהיאחזות הנח"ל החמישית על גבול רצועת עזה. מקור השם באירוע שהתרחש ב־8 ביולי 1971: מסוק יסעור של חיל האוויר טס ליד אל־עריש בשובו ממשימה צבאית כשעל סיפונו עשרה חיילים, והתרסק בשל טעות של הטייסים.

היישוב הוקם ב־1973 בחבל ימית, וננטש ב־1982 במסגרת התחייבויות של ישראל על פי הסכם השלום עם מצרים. 70 ממשפחות היישוב המקורי העתיקו את מגוריהן למיקום חדש, מעט מדרום לקיבוץ יד מרדכי, בשטח הצמוד לקו הגבול. אנשי נתיב העשרה הקימו מושב חקלאי לתפארת, עם כ־1,000 תושבים, וחיו בו עד תחילת המלחמה.

נחל עוז: שם יעבור גבולנו

נחל עוז,צילום: באדיבות הארכיון הציוני

נחל עוז, שאוזרח בשנת 1953 כ־500 מטר ממזרח לשכונת סג'עייה שבעזה, אימץ לעצמו את המשפט האלמותי השני שאמר בזמנו יוסף טרומפלדור: "במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון - שם יעבור גבולנו".

רוב שנותיו סבל הקיבוץ מפעילויות טרור הפדאיון הפלשתיני מעזה - בתחילה הסתננויות ונזק לרכוש ולנפש, ואחר כך ירי מרגמות ופעולות מיקוש, עד שמאיר דגן ויחידת "רימון", שפעלה מ־1970 עד 2005, חיסלו את תשתיות הטרור בעזה.

לאחר כמה שנות שקט החל טרור המרגמות ורקטות הקסאם, עד השבת השחורה. לפני היום הארור ההוא חיו בנחל עוז כ־500 נפש. "ומה יהיה?" אני שואל את יענקל'ה כהן, תושב הקיבוץ, והוא מרים את ידיו ואומר: "מי יודע?".

בארי: בית הדפוס של המדינה

בית הדפוס בבארי,צילום: חנן בהיר/ארכיון "ביתמונה", ארכיון בוריס כרמי/"אוסף מיתר" הספרייה הלאומית

קיבוץ באריהוקם בנגב המערבי בשנת 1946, במסגרת מבצע "11 הנקודות", על ידי צעירים מהנוער העובד ומהצופים, בצירוף גרעין של עולים צעירים מעיראק.

במלחמת העצמאות נותרו בקיבוץ 25 מגינים בלבד, ובתום 11 חודשים של מצור והפגזות בלתי פוסקות נמחה הקיבוץ מעל לפני האדמה. בשנת 1950 היו בבארי 100 חברים בוגרים בלבד, אך אוכלוסיית הקיבוץ גדלה פי 12(!) - ל־1,200 חברים (לפי נתוני 2022).

ילד בבית הדפוס בבארי,צילום: חנן בהיר/ארכיון "ביתמונה", ארכיון בוריס כרמי/"אוסף מיתר" הספרייה הלאומית

בית הדפוס גדל במהלך השנים וזכה לכינוי "הדפוס של המדינה", ומועסקים בו 400 עובדים. "חזרנו לעבודה בתוך ימים ספורים מפרוץ המלחמה", מספר המנכ"ל, בן סוכמן, בנו של אחד ממייסדי הקיבוץ.

כפר עזה: ממאבקים חברתיים לצמיחה ולשגשוג

כפר עזה,צילום: ארכיון בנו רותנברג/"אוסף מיתר" הספרייה הלאומית

הקיבוץ נוסד בשנת 1951 על ידי שני גרעיני צעירים ממצרים וממרוקו שעסקו בחקלאות, אך ב־1956 החלה התפוררות עקב הבעיות הרבות שמהן סבלה ההתיישבות היהודית בעוטף, למשל: המרחק ממרכז הארץ והדרכים הרעועות לאזור, תחושת הבדידות, מזון לא מספק, חשמל מוגבל, מחסור במים, וכמובן בעיות הביטחון.

כדי להציל אתהקיבוץמהתפרקות, התנועה הקיבוצית שלחה כ־15 צעירים מנוסים בני קיבוצים ותיקים, ואליהם הצטרפו חברים חדשים ממרכז הארץ. אחרי מלחמת ששת הימים החלה תקופת הזוהר בכפר עזה, שהלך וגדל בחקלאות ובתעשייה הקלה, עד לתחילת ההתקפות ב־2008 של מרגמות ורקטות. לפני המלחמה חיו בכפר עזה כ־800 נפש.

שדרות: מ־400 תושבים ל־35 אלף

שדרות,צילום: פריץ שלזינגר/ארכיון קרן היסוד

בתחילת שנות ה־50 הוקמה בצפון־מערב הנגב מעברה קטנה בשם גבים־דורות, וב־1954, כשהחלה הכשרת שטח במרחק 1,000 מטר מעזה עבורשדרות, הועברו לשם 400 מדיירי המעברה.

שדרות, ששמה ניתן לה על שם האיקליפטוסים שנטעה קק"ל לאורך כבישי הנגב, היתה יישוב קולט עלייה: בשנות ה־50 וה־60 נקלטו בה כ־8,000 עולים מצפון אפריקה, ובשנות ה־90 הגיעו אליה כ־10,000 עולים מאתיופיה ומחבר המדינות.

החל משנת 2000 החלה שדרות לחיות תחת מתקפות הקסאמים, שהובילו את צה"ל ב־23 השנים האחרונות למבצעים שונים נגד הטרור העזתי. בעשור האחרון חלה בעיר התקדמות שנעצרה ב־7 באוקטובר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר