עם שוך קרבות מלחמת יום כיפור יצא יגאל פרנק לשליחות באפריקה, שמטרתה היתה, בין היתר, ניהול החרמות רכוש מהמצרים והעברתו לצריפין. בנו, יעקב פרנק, מספר כי לאחר שהצבא המצרי נסוג מהאזור שצה"ל כבש, נותרו מקומיים כפריים רבים שלא היה באפשרותם להתפרנס, והיה צריך לדאוג להם למזון כדי למנוע רעב. לצורך כך השתמש משרד הביטחון במחסני המזון הענקיים של הצבא המצרי הנסוג, שבהם היו קופסאות שימורים רבות.
"אחד התפקידים של אבי היה להיות בקשר עם האפנדים של הכפרים, שאת מנהגיהם הכיר היטב, ובאמצעותם לחלק את המזון לתושבי הכפרים כדי למנוע בעיה הומניטרית". לאחר כמה ימים אמר יגאל למפקד הכוחות כי כדאי לחיילי צה"ל לעזוב את הווילה שבה פעלו, משום שהם מושכים תשומת לב וכל המקומיים יודעים שהם ישנים שם. הצוות עבר למחנה צבאי מאולתר, ובאותו הלילה המצרים פוצצו את הווילה.
