אז מה יהיה לנו? החזון האופטימי של "העתידן הלאומי" פרופ' דוד פסיג

1. מדינת ישראל היא מעצמה עולמית, וילדינו יביאו אותה לשיאים חדשים

2. תהיה מלחמת אזרחים, אבל ייתכן שתעבור בלי אלימות פיזית. המחנה הליברלי ינצח

3. חוק השבות כבר לא רלוונטי. חוקי הגירה לא יכולים להיות גזעניים

4. האילוצים הביטחוניים עושים לנו טוב. העימות עם איראן הופך אותנו ליצירתיים

5. הילדים שלנו יוכלו לחיות בכל מקום בעולם, בביטחון גמור

6. עד סוף המאה ה־21 רוב העם היהודי יחיה בארץ ישראל

7. הדבר הבא בטכנולוגיה: שידור אנרגיה מקולטי שמש בחלל לכל נקודה על פני כדור הארץ

"לצערי, רבים חשים שמדינת ישראל נמצאת בדעיכה - אבל אם תבחן את ההיסטוריה היהודית, תראה שזו תחושה שמלווה את העם היהודי מאז ימי קדם, בבחינת 'קיום על סף תהום'", קובע פרופ' דוד פָּסיג (65), שזכה לכינוי "העתידן הלאומי". 

והוא לא עוצר שם: "אנחנו חווים את הסיפור היהודי זה 3,000 שנה בתחושה שאו־טו־טו הכל נגמר. זו תחושה שמלווה גם את הישראליות מתחילת דרכה. אבל כשאתה בוחן את המצב בעזרת מחקר משווה ורואה איך הדברים התפתחו אצל אומות אחרות בהיסטוריה, אתה יכול לראות שבאופן כללי, לפרויקט כמו מדינת ישראל לוקח 300 שנה לפחות להגיע לשיאו. כלומר, אנחנו לא מעבר לשיא, אנחנו אפילו לא בקצה של השיא. אנחנו בסך הכל בתנופה לקראת השיא!"

תמשיך בבקשה. כיף לשמוע אותך...

"מבחינה כלכלית, חברתית, חיוניות ועוצמה צבאית אזורית, אנחנו לא הולכים לרדת מבמת ההיסטוריה, כפי שיש החוששים. להפך. אנחנו בתנופה של עלייה שתימשך שנים רבות. כשאתה מסתכל על כל המדדים שלפיהם נמדדת התקדמות של מדינות, ישראל היא המדינה המערבית היחידה עם אוכלוסייה מאוד צעירה גדולה - 45% נמצאים מתחת לגיל 25. יש לנו שיעורי פריון שאין כדוגמתם בעולם המערבי המתועש - 3.1 ילדים לאישה.

"אם תשווה את זה לאירופה, תגלה ששם קבוצת הגיל עד 25 מהווה רק 10% מהאוכלוסייה! אנחנו מדינה מאוד חיונית ומלאה אנשים צעירים שיצרכו תחבורה, דיור, מזון ועוד. עוד לא התחלנו להגיע לשיאים שלנו כישות לאומית, ועוד לא מימשנו את הפוטנציאל שלנו בארץ במלואו".

לו מישהו אחר היה הדובר, כנראה היינו שולחים אותו להסתכלות. אבל כשמדובר בפרופ' המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות, ראש המגמה לתואר שני לטכנולוגיות תקשורת המידע בחינוך וראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר־אילן, שכבר הפך כאמור ל"עתידן הלאומי" של מדינת ישראל, ההתייחסות שונה לגמרי.

אגב, הוא עצמו מסתייג מהתואר שדבק בו: "אני חוקר עתידים סבירים ואפשריים דרך תבניות ותהליכים של דברים שכבר קרו". כך, למשל, הוא חזה את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ואת מגיפת הקורונה כבר ב־2010. דרך המשקפיים שלו העבר וההווה מצטיירים אחרת לחלוטין, והעתיד הופך חיובי יותר - גם אם הדרך אליו מלאה חתחתים.

בחודשים האחרונים קולו של פרופ' פסיג מלווה אותי, בעיקר דרך סרטוני היוטיוב שהוא מעלה. קולו מזהיר אותי מסכנות הדרך, מבהיר איך לעקוף את המהמורות, מציע אפשרויות לדרכים עדיפות, וגם חוזה עוד כמה זמן ייקח לנו להגיע אל היעד.

"העתיד הוא 100 אלף חוטים, אבל העבר הוא אריג שלא ניתן לטוות שוב", זה המוטו מאת אורסון סקוט קארד, המופיע בתחילת ספרו האחרון של פסיג "המפלה החמישית". בספר זה חזה פסיג את כל אירועי החודשים האחרונים כמעט אחד לאחד, כולל המחלוקות על הצבא, הסרבנות האידיאולוגית והקרב בין הרשויות השונות.

פרופ' פסיג, מה הצפי שלך להמשך המאבק על הרפורמה המשפטית?

"לצערי הרב יש סיכוי לא קטן, שמלחמת אזרחים ישראלית אכן תתרחש. אני מדבר על זה כבר כמעט שלושה עשורים. הסיבה לכך פשוטה. מדינת ישראל הוקמה על בסיס מה שאני קורא ברית גורל. כלומר, זרמים שונים ומנוגדים של היהדות התאחדו בקונגרסים הציוניים מתחת לכותרת 'ציונות'. כל אחד מהזרמים האלו שם בצד את החזון שלו לגבי זהות, מהות ועתיד המדינה היהודית - כדי לפתור את הבעיה הבוערת: רדיפות ופוגרומים. כך נוצרה ברית הגורל כדי לבנות בית לאומי לעם היהודי, כדי שהגורל שלנו לא יחזור על עצמו".

יש לתופעה הזאת עוד דוגמאות בהיסטוריה?

"גם הפרוטסטנטים שברחו מרדיפות הקתולים באירופה, הקימו את ארה"ב כברית גורל לנרדפים. אבל ברית גורל היא דבק חד־פעמי, שלא יחזיק מעמד אלפי שנים. הוא טוב לשעתו כדי להקים בית פיזי חדש שגונן מתלאות העבר. אך כשהוא מתחיל להתפורר - ובדרך כלל זה לוקח ארבעה דורות - כל הקבוצות ששמו בצד את החזון שלהן, מתחילות לחזור לאחור ולחתור ליישום החזון המקורי לגבי המדינה שנבנתה. בבחינת בנינו את הבית הלאומי, עכשיו צריך להכניס לו תוכן: מדינה סוציאליסטית, דתית, כל אזרחיה וכו'".

בתקופת לימודיי במכון מנדל עשינו ניסוי, שבו נציגי כל אחת מהחברות הישראליות הציגו חזון למדינה מתוקנת לפי הערכים שלהם. המתנחלים, הערבים והשמאל הפוסט־ציוני, החרדים, אנשי ימין ביטחוני ואנשי שמאל חברתי. זה היה מדהים לראות איך כל חזון אידילי של קבוצה היה הסיוט של כל השאר, אם ימומש במלואו. שם הבנתי שהישראליות היא מיצוע אפשרי של אידיאולוגיות המתנגדות אחת לשנייה. אם מושכים את השמיכה האידיאולוגית לכיוון אחד בלבד, היא תיקרע מהצד השני או תיקרע כליל. מה יקרה אחרי מלחמת האזרחים?

"כשברור שאי אפשר לחזור לחזון שלפני ברית הגורל, תופיע מלחמת אזרחים בין הזרמים השונים. ומה שקורה בדרך כלל זה שאחרי המלחמה הזרמים השונים כל כך המומים מהאלימות שהתפרצה, שהם מתחילים לחשוב איך לעשות את זה אחרת. הם מבינים שאידיאולוגיות ראשוניות כבר אינן רלוונטיות למציאות של ארבעה דורות מאוחר יותר".

כתבת שמלחמות האזרחים מתחילות ברצח מנהיג. למה מלחמת האזרחים בישראל לא פרצה אחרי רצח רבין?

"בדרך כלל מלחמות אזרחים מתחילות ברצח מנהיג, אבל לוקח עוד דור אחד לפחות עד אשר המלחמה פורצת. המנהיגים שנרצחים הם בדרך כלל מנהיגים של דמות אב. כאשר צילמו את שרון עם כבשה על הכתפיים, פחדתי. חששתי שבונים לו דמות אב, כמו לרבין, וזה דבר מאוד מסוכן למנהיג בישראל. זה לא מקרי שמחפשים לרצוח דמות אב, שכן גם מבחינה פסיכולוגית כדי להתפתח אנחנו צריכים להרגיש שעלינו לנתק את עצמנו מהעבר".

לא נשמע שאתה חושש במיוחד ממלחמת אזרחים.

"מדינת ישראל נמצאת כבר 20 שנה במאבק איתנים עצום על דמותה העתידית בין הזרמים השונים של היהדות. הבחירות האחרונות חידדו את הסוגיות עוד יותר, ואני מאוד מרוצה. להבנתי, אנחנו צריכים לדבר על הכל ולהעלות הכל אל פני השטח. אנחנו פורשים בסטות שונות בשוק של רעיונות, וצריכים להתדיין ולהחליט מהם הערכים שלנו ומהם גבולות הגזרה שלנו. להבנתי, אם נדבר על הדברים האלו בקול, יש לנו סיכוי להוריד את רף האלימות שעשוי להתפרץ, ואולי לעבור את מלחמת האזרחים הישראלית בלי אלימות פיזית בכלל. ההישג הגדול של המנהיגים הציונים היה, לעניות דעתי, זה שהם שכנעו את הזרמים השונים לשתוק ופשוט להירתם לבניין הבית. וזה לא הישג פעוט במונחים של תרבות המחלוקת היהודית".

כלומר - לשיטתך, אירועי החודשים האחרונים מתרחשים מפני שאנחנו בעיצומה של מלחמת אזרחים, והיא הכרחית כדי שנוכל להתקדם אל העתיד?

"בהחלט. יכול להיות שנמשיך לעבור את התהליך הזה עוד עשור או שניים, אבל רק עם אלימות מילולית. אני אומר את זה בצער רב. זו עוד שריטה שאנחנו נשאיר לילדים שלנו כדי לטפל בה, וגם ככה לילדים שלנו יהיו מספיק בעיות לטפל בהן".

יש מודל שלפיו אפשר לחזות מי ינצח במלחמת האזרחים הזאת?

"כן. אם נתבונן במקרים קודמים, אפשר לומר שאנחנו יודעים מי ינצח במלחמת האזרחים. בדרך כלל, המנצחים במלחמת האזרחים הם המרכיבים הליברליים של חברה מתוקנת. לא השמרניים! ואת זה אני אומר לך כאדם חובש כיפה".

"האנושות כיום היא ציביליזיציה אורבנית. יותר מ־50% מהאנשים בעולם גרים בערים צפופות. העיר היא המצאה חדשה – 300 שנה. ככל שנתקדם, כך הערים רק יהיו צפופות יותר. ב־2050 כ־80% מ־9.5 מיליארד יגורו במרכזים אורבניים"

סומך על הילדים שלנו

בספרו מתאר פסיג אירוע מכונן שנחרט בו כילד. משפחתו עלתה לישראל לאחר מלחמת ששת הימים מהעיר מקנס שבמרוקו, בין היתר בגלל פחד הפוגרומים שנעשו ביהודי מרוקו לאחר היוודע תוצאות המלחמה. באחד הימים כינס אב המשפחה את ילדיו בדירת השיכון בנתניה, הוציא שבעה מפתחות לנכסים שנותרו במרוקו - בית המשפחה, חנות, מסעדה, ובנייני דירות שהושכרו. לאחר מכן אמר האב לילדיו: "על שבעת המפתחות האלו ויתרתי למענכם, כדי להעלותכם לארץ ישראל, שלא תעזו לעזוב אותה אי־פעם בעתיד, שלא תעזו להוריד לטמיון את ההשקעה שלי בכם, תגדלו ותתגדלו בארץ ישראל". ואז השליך את המפתחות לאסלת השירותים והדיח את האסלה.

פסיג התחנך במסגרות של הציונות הדתית. אחרי סיום לימודיו בישיבת ההסדר הר עציון, עבר ללמוד את התואר השלישי באוניברסיטת מינסוטה, ובה עשה את הדוקטורט בחקר העתיד. לאחר מכן חזר ארצה והצטרף לסגל בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר־אילן. הוא עומד בראש המעבדה למציאות מדומה ועוסק בטכנולוגיות תלת־ממד כדי להעצים יכולות ומיומנויות שכליות. השיחות איתו נעות במישורים מקבילים - ממעמקי ההיסטוריה היהודית והאנושית אל סקירת מלחמות בין מעצמות, דרך יחסים בינלאומיים של סין וארה"ב ועד דיונים על אנרגיות שמש מתחדשות. תשכחו מהפאנלים הסולאריים על גג הרפת. פסיג כבר עסוק במהפכה הבאה: שידור אנרגיה מקולטי שמש בחלל החיצון לכל נקודה על פני כדור הארץ.

זה נשמע דמיוני.

"נכון. אני מזכיר לך שבשנת 1900 האחים רייט ערכו מסיבת עיתונאים והודיעו שהאנושות לא תוכל כלל לעוף. ב־1903 הם כבר עפו 18 שניות. אבל אפילו הם, בדמיון הפרוע ביותר, לא יכלו לשער ששלושה עשורים לאחר מכן כבר יהיו מטוסי קרב ושהאנושות כולה תעוף בשמיים ממקום למקום. החשיבה שלנו מתקשה לתפוס תהליכים אקספוננציאליים שכאלה".

"החרדיות, כדרך חיים טוטלית, אינה בת־קיימא. נתונים מצביעים על כך ש־20% מילדי החרדים כבר אינם חרדים בעומק זהותם. בציונות הדתית 50% מהדור השני מפסיקים להיות דתיים. בדור השני של ישראלים החיים בחו"ל - 90% מתבוללים"

בספרך אתה מטיל אחריות רבה על הדורות הבאים. אתה בטוח שהם מוכנים לזה?

"אני סומך על הילדים שלנו שיתמודדו עם זה. הם דור עם תודעה אחרת מדור מקימי המדינה ובוניה. מייסדי המדינה היו שרוטים ממה שקרה לעם היהודי אז. שחטו ושרפו אותנו, והיינו צריכים לחלץ את העם היהודי מגלות איומה שהסתיימה בשואה נוראה. למייסדים היו מטרות ברורות למדי להציל את העם היהודי בדחיפות - וזה מה שהם עשו. במובן הזה, הילדים שלנו הרבה יותר בני חורין. הם משוחררים מתודעת ברית הגורל וחרדת ההשמדה. הם ילדי עידן תודעתי חדש. הם יכולים לקחת את הרגליים וללכת לכל מקום, הם כבר לא מחויבים למקום הזה כאל עיר מקלט. דור הילדים שלנו הרבה יותר בריא, משכיל, חופשי ומשוחרר מאיתנו. בדור הזה יקומו הוגים שיביאו רעיונות חדשים, שיובילו את המדינה הזו לשיאים ולמקומות חדשים. מדינת ישראל קיימת רק 75 שנה. בראייה תהליכית זה כלום".

אירועי החודשים האחרונים גרמו להרבה ישראלים לשקול מחדש את חייהם כאן. המתחים הפנימיים שלנו הם בני איחוי?

"בדרך כלל אחרי מלחמת אזרחים הישות הלאומית צריכה להגדיר לעצמה מהו אותו ייעוד ייחודי שהיא תורמת לכלל האנושות. זה צריך להיות ייעוד שיהדהד פנימה עד שרוב הזרמים יסכימו עליו - וגם החוצה, כדי שהעולם יגיד: אתם מדינת ישראל ויש לכם מה לתרום לעולם. כיום הרבה מאוד קבוצות ולאומים בעולם לא מקבלים את זכות קיומה של מדינת ישראל. זה נובע מכך שאנחנו לא ממש יודעים לומר מה הייעוד של מדינת ישראל, חוץ מלהקים בית לאומי ליהודים. האירועים שהובילו להקמת המדינה התרחשו מזמן. היום אתה יכול לחיות כיהודי בצרפת, באנגליה או באוסטרליה. כאן עולה ביתר שאת השאלה - מה מייחד אתכם שאתם צריכים מדינה? מה הייעוד שלכם?"

מה הייעוד של מדינות אחרות?

"האמריקנים נתנו לעולם את חופש הפרט. הם היו צריכים לעבור מלחמת אזרחים איומה ועקובה מדם בשביל שזה יקרה, אבל זה אפשר את זה. הצרפתים, גם אחרי מלחמת אזרחים נוראית, נתנו לעולם את החירות, השוויון והאחווה. אלה רעיונות שמאחדים עם, ולאורם גם מנסחים חוקה".

למה כל כך קשה לנו לנסח חוקה?

"מפני שעד כה היינו במצב של ברית גורל, ועדיין אין לנו ייעוד לאומי למדינה יהודית, דמוקרטית, מפותחת ובעלת קבוצות מיעוט גדולות! כלומר, יש לנו ייעוד דתי, אבל אין לנו ייעוד לאומי. המצב הנוכחי מורכב עבורנו. אף פעם לא היינו לאום במדינת ישראל. היינו ממלכה, קונפדרציה בין שבטים, ועוד".

"לפי הרבה מאוד אינדקסים, ישראל היא הרבה מעבר למעצמה אזורית, היא מעצמה בסדר גודל עולמי. לפי מחקר אמריקני, אנחנו המעצמה הביטחונית מספר שמונה בעולם, ויש לכך השלכות מרחיקות לכת על המעמד שלנו"

אז מה לדעתך צריך להיות הייעוד הייחודי של ישראל?

"הייעוד שלנו חייב לנבוע מהייחודיות שלנו, מהעבר המיוחד שלנו ומהספרות היהודית שנכתבה בעמל רב לאורך דורות. וכמובן - מהבנה חדשה של אתגרי האנושות בהווה ובעתיד. אני ואתה שייכים לדור המדבר, ולא יכולים לראות אפשרויות אחרות מאלו שגדלנו עליהן. אני מציע להוסיף משהו מהצד היהודי שלנו אל הצד הדמוקרטי, ובכך לחדש משהו לדמוקרטיות הגדולות בעולם. במרכז הדמוקרטיה המודרנית עומדים היחיד וזכויותיו. תופעות הלוואי של ההגות הזו מתחילות לתת את אותותיהן. אנו יכולים לראות שהחברה המודרנית עוברת תהליך אטומיזציה, שבו כל אחד ואחת מרגישים שהם מרכז הקיום והיקום. זה דבר שמהותית מתנגש בערכי דמוקרטיה. שכן אם אני מרכז הקיום - מה זה מעניין אותי שיש מגיפה שבה רבים מקפחים את חייהם, אם זכויות הפרט שלי נפגעות ברגע שהמדינה תכריח אותי להתחסן?

"אטומיזציה שכזו גורמת גם לצרות גדולות בכל המדינות הדמוקרטיות, שכן היא עשויה לפגוע בכלל. לכן אני מציע שהדבר המיוחד שאנחנו יכולים לתרום לעולם כדי לתת מענה לאטומיזציה שכזו, הוא המושג 'חופש הכלל'. ההבנה שגם לכלל יש חופש מפני חירות הפרט. במגילת העצמאות דיברו על מדינה יהודית, ולא על מדינה ליהודים בלבד. אנחנו צריכים לחשוב על רעיונות שמחברים עבר, הווה, ועתיד ולומר - זו התרומה שלנו לאנושות".

רבים לאחרונה שואלים: מה לי וליהדות? אני רוצה להיות ישראלי וזהו, עם תחבורה ציבורית בשבת ונישואים אזרחיים. אבל בלי האלמנט היהודי, מה תהיה ההצדקה לחוק השבות?

"חוק השבות היה נכון רק לשעתו. הוא נועד להקים את הבית הלאומי, ואני לא חושב שהוא נכון להמשך דרכה של מדינת ישראל. הרעיון שאתה תעלה לישראל אך ורק בגלל שאתה יהודי, כבר לא תקף. להבנתי, בשנות ה־40 של המאה ה־21, אחרי כמאה שנה, הוא ישתנה. לכל מדינה יש חוקי הגירה, אבל הם לא יכולים להיות גזעניים. ולגבי הרבנות, הקדשתי לעידן הרבנים חלק נכבד מהספר שלי. הדיון על מיהו יהודי ומי מגדיר יהודי הוא סוגיה שאנו מתעסקים בה אלפי שנים עם הרבה מורדות ועליות. אחת מנקודות הציון הכי חשובות בתהליך הגיעה כשעזרא ונחמיה שינו את ההגדרה של היהדות כעוברת מאב לבניו, לעוברת מאם לבניה. זו רק דוגמה לשינויים מהותיים שנעשו ביהדות ועוד ייעשו. כך שגם הדת היהודית עומדת לפני שינויים מרחיקי לכת. להבנתי זה מצוין שאנחנו מתכתשים על יהדות ודמוקרטיה עכשיו. יש כאלו שיגידו אי אפשר את שניהם יחד, תוציאו אחד. אבל אני חושב שאנחנו צריכים לייצר יצירה גדולה וחדשה משני המרכיבים הללו".

מה הקווים המנחים ליצירה הזאת?

"מה היתה ההמצאה הגדולה של היהודים במאה ה־20? הם אמרו: בוא ניקח את הכלים המודרניים החדשים המכונים 'דיפלומטיה בינלאומית' ו'לאומיות', ונייסד בעזרתם בית לאומי. זו הציונות, והיא היתה הצלחה בלתי רגילה. כיום אנחנו מבררים מהם גבולות הדמוקרטיה, איך זה נכנס לתוך היהדות, וכיצד היהדות ההיסטורית שהתפתחה בבועות קהילתיות בניכר משתלבת עם המושג דמוקרטיה לאומית מודרנית וליברלית".

"הדבר המיוחד שאנחנו יכולים לתרום לעולם הוא המושג חופש הכלל. ההבנה שגם לכלל יש חופש מחירות הפרט. במגילת העצמאות דיברו על מדינה יהודית, ולא מדינה ליהודים בלבד. רעיונות שמחברים עבר, הווה ועתיד יכולים להיות התרומה שלנו"

ועם כל מה שאתה אומר, מחר בבוקר יכולה ליפול פה פצצה איראנית כי מישהו החליט שהגיע יום הדין, ואז אף אחד לא יוכל לומר לך שטעית.

"לפי הרבה מאוד אינדקסים, ישראל היא הרבה מעבר למעצמה אזורית, היא מעצמה בסדר גודל עולמי. לפי מחקר אמריקני, אנחנו המעצמה הביטחונית מספר שמונה בעולם, ויש לכך השלכות מרחיקות לכת על המעמד שלנו בעולם. כל המדינות שעוטפות אותנו נמצאות במצב קשה, כל האזור מסביבנו קרס, בעוד אנחנו ניצלנו מהמשבר הגלובלי של 2008, שהשפיע עלינו מעט מאוד יחסית, ומבחינה כלכלית עשינו קפיצה גדולה מאוד בתל"ג וברמת ההכנסה לנפש. רבים כבר מבינים שאנחנו חלק מבריתות אזוריות וגלובליות ושכדאי להיות קרובים אלינו כדי שגם הם יקבלו את חלקם. תחשוב על הסכמי השלום שעשינו בשנים האחרונות, ואפילו בשנה החולפת. מדינה כאזרבייג'ן - מדינה שיעית ראשונה שעושה איתנו הסכם דיפלומטי".

ועדיין, אנחנו מדינה קטנה ומוקפת אויבים...

"האילוצים הביטחוניים שלנו עושים לנו טוב. העימות עם איראן הפך אותנו ליצירתיים במיוחד. כשהייתי במועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, דחפנו להשקיע הון עתק בסייבר כי הבנו אז שזו הזדמנות שלנו מבחינה ביטחונית ועסקית לפרוץ קדימה ביחס לעולם. בשני העשורים הראשונים של המאה ה־21 עברנו ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת".

שמע - אנחנו מדינה אלימה, חשופה לטרור, משוסעת חברתית ומקוטבת כלכלית. החודש פורסם שאנחנו גם המדינה הכי יקרה בעולם. מכל זה אתה מתעלם?

"חקר העתיד הוא בסך הכל ענף של חקר מערכות. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה בסיסית שיש היגיון באופן שבו מערכות מתפתחות. לא קל לזהות את ההיגיון של מערכות. לפעמים אנו מסתפקים בזיהוי מחזורים או דפוסים. כשאנו מזהים אותם, אנחנו נותנים להם תוקף ומהימנות מדעית, ואז מטילים את הדפוסים אל העתיד. ותמיד אנו מציינים את מידת הסבירות שבה אנחנו מבינים את המערכת ואת הסיכוי שהדפוס יחזור על עצמו.

"נערכו תחזיות רבות מאז שהתחום החל את דרכו כדיסציפלינה מדעית במהלך מלחמת העולם השנייה. המחקרים מראים שעד כה התממשו בממוצע כ־70% מהתחזיות. ובכל זאת, חייבים לשים כמה כוכביות. האחת - המין האנושי בשלב התפתחות התבונה הנוכחית שלו עדיין מאוד פרימיטיבי בהבנת מערכות. אבל זה מה שיש בידינו, ומי שלא ישתמש בידע זה כדי לנהל עצמו ביעילות טובה יותר יהיה בבחינת פושע. אנחנו עוד נשפר את הבנתנו כיצד מערכות פועלות. אחד הכלים החדשים שאנו משתמשים בהם הוא מה שמכונה 'למידת מכונה', המבטיחה לנו לזהות דפוסים ביעילות גבוהה יותר בגל הכמויות הגדולות הטמונות במאגרי המידע.

"הכוכבית השנייה היא שבניגוד למה שרבים חושבים, המטרה של חקר העתיד אינה לזהות את העתיד. קצת ענווה. גם סבירויות של 70% רחוקות מחיזוי העתיד. המטרה של התחום היא להבין טוב יותר את ההווה. במילים אחרות, לימדו אותנו שכדי להבין את ההווה צריך ללמוד את העבר. אנחנו מבקשים לומר שזה לא מספיק. צריך להסתכל על ההווה גם מכיוון העתיד. אולי בדרך זו נבין אותו אחרת, כדי שתהליך קבלת ההחלטות יהיה טוב יותר".

לפי התחזיות, בשנת 2065 יחיו כאן 20 מיליון בני אדם. איפה יהיה מקום לכולם?

"האנושות כיום היא כיום ציביליזיציה אורבנית! יותר מ־50% מהאנשים בעולם גרים בערים צפופות, וזה הולך וגדל. העיר היא המצאה חדשה - 300 שנה בסך הכל. וככל שנתקדם, כך הערים רק יהיו צפופות יותר ויותר. ב־2050 קרוב ל־80% מ־9.5 מיליארד שיחיו על פני הכדור, יגורו במרכזים אורבניים. האדם הופך אחרי 12 אלף שנה מיצור אגררי־חלקאי ליצור אורבני־עירוני.

"האדם יהיה חייב לפתור את הבעיות של אורבניות צפופה. למשל, אנחנו כבר די קרובים לחזור למה שהיה לפני מאה שנה, כשלונדון וניו יורק עלו על גדותיהן מצואת סוסים וזבובים ופגרים מילאו את הרחובות, ולא היה אפשר לנסוע או להגיע ממקום למקום. ואז פתאום בא פורד וייצר רכבים פרטיים וזולים. אותו הדבר קורה כיום עם הרכב הפרטי, מרכזי הערים נפקקים, וברור לחלוטין שבעתיד הקרוב מכוניות לא ייכנסו אליהן. למעשה, לא יהיו כלל מכוניות ונעבור למודל של נסיעה ברכב שלא נמצא בבעלותך. הנה שוב מקרה של בעיות חדשות ופתרונות חדשים".

החברה החרדית גדלה בקצב הגבוה ביותר. האם היא תוכל לעבור תהליך של "ישראליזציה" ותשתלב בחברה הישראלית?

"החרדיות מצליחה בעיקר בסביבה קהילתית מאוד צפופה בתוך מדינה שאינה יהודית. במדינה שבה אין צורך קיומי להבדיל את עצמך מעולם נוכרי, החרדיות, כדרך חיים טוטאלית, אינה בת קיימא לאורך זמן. הנתונים מצביעים על כך ש־20% מילדי החרדים כבר אינם חרדים בעומק זהותם. בציונות הדתית 50% מהדור השני מפסיק להיות דתי. חילוניות יהודית יכולה להתקיים בעיקר בארץ ישראל, שבה המעטפת הלאומית מספקת מידות שונות של זהות יהודית. אדם יכול לבחור במידת מעורבותו בזהות ככל העולה על דעתו. במדינות הניכר חילוניות יהודית אינה בת קיימא. הנתונים מצביעים על כך שכבר בדור השני של ישראלים החיים בחו"ל - 90% מתבוללים".

החרדים וגם החילונים יתקשו עם התשובה הזו - אבל האופטימיות שלך מידבקת.

"גולדה מאיר אמרה: 'ליהודי אין את הלוקסוס להיות פסימי'. ואני מאוד אופטימי! כחוקר עתידים אני רואה תהליכים. יש אנשים שרואים רק את נקודות הציון של ההיסטוריה, וכשאתה בוחן רק אותן, הכל נראה איום ונורא. זה כמו לגדל תינוק: אם תסתכל רק בנקודות הציון - הנה כואב לו, הנה הוא בוכה, אוי, יש לו וירוס, והנה, יוצאות לו שיניים, הוא מנסה ללכת ושובר את הרגל. אבל כשאתה רואה את תהליך הגדילה, אתה מבין שככה גדלים. נופלים וקמים. לכן אנחנו קוראים לזה 'חקר עתידים תהליכיים'. יש עליות ומורדות, אבל אנחנו מחפשים את הווקטור של התהליך. וכאן אני יכול לאמר שהווקטור של מדינת ישראל הוא מאוד חיובי בהרבה מאוד מובנים".

איך זה מתבטא במספרים?

"כיום 46% מהעם היהודי יושב בציון. כ־7.1 מיליון מכלל כ־15 מיליון בעולם. זו הפעם הראשונה ב־2,600 שנה, מאז חורבן בית ראשון, שהקהילה היהודית הגדולה ביותר יושבת בציון. למעשה, המאה ה־21 היא המאה של העם היהודי הישראלי החדש. עד סוף המאה ה־21 רוב העם היהודי יישב בארץ ישראל. הלאומיות הישראלית תהיה במלוא עוצמתה הכלכלית והביטחונית. העם יהיה עצמאי וריבוני והריבונות שלו סוף־סוף תעבור מהמלך, מהכוהן או מהרב אל העם. זה המאפיין העיקרי שעומד לשנות את ההיסטוריה של העם היהודי. ואנחנו רק בתחילת הדרך".