קליש רותם, השבוע בחיפה. "אני מסתכלת על שאר המועמדים ואומרת: אוקיי, מי שם אטרקטיבי?" | צילום: כפיר זיו

הסקרים הפסימיים, הקרבות במועצת העיר וחזירי הבר ברחובות: ראשת עיריית חיפה ד"ר עינת קליש רותם יוצאת לקרב חייה

התקשורת לא מחמיאה לה, הסקרים מנבאים הפסד, דוחות מבקר העירייה קשים, במועצת העיר יש רוב נגדה, ההגירה מהעיר שלילית והחזירים עדיין מסתובבים ברחובות • אבל ראשת עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, משוכנעת שהכל נובע מחוסר הבנה של תהליכי העומק שהיא מובילה בעיר מאז שהחליפה את יונה יהב, המתמודד נגדה שוב • "אני מרוצה וגאה מאוד במה שהשגנו", היא אומרת בראיון מקיף לאייל לוי, "מה שעשיתי פה בחמש שנים, עם שנתיים קורונה, ארבע ממשלות ומועצה לעומתית, אף אחד לא היה עושה עשירית מזה"

לפני חמש שנים, כשד"ר עינת קליש רותם (52), אדריכלית ומתכננת ערים, ניצחה בבחירות את ראש העיר המכהן, יונה יהב, הכל דיברו על רוח חדשה שתנשב מעתה בעיר הצפונית ושתקדם סוף־סוף את אחת מהערים המבטיחות בישראל. הרי למה שתפגר שנות אור אחרי תל אביב? אבל זה לא בדיוק קרה, ובחמש השנים האחרונות אף הוצמדה לשמה של קליש רותם שוב ושוב התגית "אכזבה".

מתוך 31 חברי מועצה רק שמונה נשארו לצידה, התקשורת אוהבת להיכנס בה בשיא הכוח, והסקרים מנבאים לה הפסד בבחירות ומציבים את ראש העיר הקודם, יונה יהב, במעלה טבלת הסיכויים. ויש גם לא פחות משמונה מועמדים נוספים המשוכנעים שיצליחו להצעיד את חיפה קדימה.

מפרץ חיפה. קליש רותם: "למשרד התחבורה ולנזקים שהוא עושה למפרץ אני אומרת 'תודה רבה, החוצה'. בגאווה גדולה", צילום: משה שי

לו יכולת להתחיל את הקדנציה שלך מההתחלה, מה היית עושה אחרת?

"הייתי צריכה להיות הרבה יותר קשה. אבל הרבה יותר. לעשות חלק גדול מהשינויים בצורה מהירה. לפעמים כשאתה מוריד פלסטר אתה חייב לעשות זאת בבת אחת, אחרת זה מאוד יכאב. לעיתים הייתי עדינה מדי. אמר לי פעם פוליטיקאי שאני מעריכה: 'את לא חייבת לראות ולטפל בכל דבר. תעזבי. את לא רוצה להישאר בכיסא הרבה שנים?'. עניתי: 'מה אתה בעצם אומר, שאם אני רוצה להישאר אני צריכה להיות כמוהם?'. הוא לא ענה".

אז כולם טועים? גם הסקרים?

"הסקרים הם קשקוש מוחלט וחלק מקמפיין", קליש רותם אמרה לי כשנפגשנו השבוע במטה הצנוע שהקימה לא רחוק מבניין העירייה. "התייעצנו עם מומחה לסטטיסטיקה ועם סוקר רציני, והבנו שסקר אמיתי בחיפה עולה בערך פי חמישה יותר ממה שעושים בדרך כלל. יש כאן חמש או שש ערים שונות. עולם חרדי, ששונה מאוד מהעולם הערבי, ששונה מהיהודי־חילוני. בבחירות הקודמות הייתי בסקרים 20 נקודות מתחת לראש העיר המכהן, ובבחירות עצמן ניצחתי אותו ב־18. כך שאני לא מתייחסת לסקרים".

אבל נראה שהיום יהיה לך קשה יותר לשכנע את הבוחרים.

"המציאות אחרת לגמרי. בפעם שעברה כולם היו בתוך הבחירות המקומיות, והיום הן לא מעניינות אף אחד. אנחנו תמיד צוחקים שהציבור לא נמצא בחסן שוקרי (בניין העירייה; א"ל), אלא בחורב (מיקום הפגנות המחאה במוצ"ש; א"ל). כשאתה מרגיש שאתה הולך לאבד את הבית, אתה לא עסוק בשאלה אם ישפצו עוד רחוב. המציאות יותר מורכבת. מנגד, אני מסתכלת על שאר המועמדים ואומרת: אוקיי, מה הם מציעים? מי בדיוק שם אטרקטיבי? כמו שזה נראה היום, הציבור החיפאי מאס בפוליטיקה. אין אמון בפוליטיקאים, ואני חייבת לומר שהם הרוויחו זאת ביושר".

את לא פוליטיקאית?

"אני מבינה פוליטיקה, יודעת לעשות פוליטיקה ויש הרבה מהלכים גדולים פוליטית בעיר, שאפילו לא מכירים את חלקי בהם. אני לא פוליטיקאית במובן שאמכור סיסמאות פופוליסטיות, או הבטחות שאין להן בסיס. הפופוליזם ממני והלאה".

ריבוי המתמודדים מעיד על כך שכולם מריחים שיש להם סיכוי.

"יש מועמדים שמשוכנעים שהם יכולים להיות ראש העיר הבא, ויש לדעתי גם כאלה שמופעלים על ידי גורמים שיעשו הכל כדי להוציא אותי מהבניין ולחזור לברז. זה נהיה אישי. יש פה משפחות שעם השנים התעשרו מאוד, וכעת קשה להן".

קליש רותם בהפגנת המחאה. "אני חילונית וליברלית ונמצאת בהפגנות בכל מוצ"ש", צילום: הרצי שפירא

ואם תפסידי?

"אין לי כוונה להפסיד. אני מדברת עם הרבה תושבים שלפעמים כועסים עלי, אבל גם אומרים שהם יודעים שאני נאבקת עבורם. אני מאמינה בתושבי חיפה".

ואם תנצחי, כמה שנים תרצי להיות ראשת עיר?

"אני חושבת שעשר שנים זה בול. שתי קדנציות, קצת יותר מנשיא ארה"ב. זה הזמן להוביל תהליכים וגם לראות את תחילת מימושם. מה אגיד בעוד חמש שנים? לא יודעת, אבל יש במערכות האלה צורך וחובה להחליף דם".

"יש כאן שוביניזם טהור"

קליש רותם חשדנית, ובצדק מבחינתה. אף שהיא ראשת העיר הראשונה בשלוש הערים הגדולות, התקשורת והיא אף פעם לא היו חברות. רק השבוע עיתון כלכלי מוביל פרסם עליה כתבה גדולה עם כותרת לא מחמיאה, וממני היא ביקשה שלא אוציא דברים מהקשרם.

"עשו עלי המון קמפיינים בשנים האחרונות. אפילו התבדחתי שאם אני קמה בבוקר ואין נגדי משהו - סימן שיום קודם הייתי בחופש", היא מחייכת. "אחד מהקמפיינים הנבזיים טען שהסגן שלי (נחשון צוק) מנהל את העיר, כי ברור שאישה לא יכולה לקבל החלטות. הכי מצחיק זה ש־90 אחוזים מהדברים שאני עושה - אין לו מושג בהם, זה לא מעניין אותו ויש לו את התחומים שלו. הוא גם כל הזמן צוחק ואומר 'הם לא מבינים שאי אפשר לנהל אותך'.

"יש כאן שוביניזם טהור. לא אשכח שהיה שבוע ששאלתי את הדובר: 'קרו בימים האחרונים הרבה דברים טובים, איך יכול להיות שלא קראתי אף כתבה טובה?'. הוא אמר: 'הוצאתי שמונה ידיעות מדהימות, ואף אחת לא פורסמה'".

"הסקרים הם קשקוש מוחלט וחלק מקמפיין. בבחירות הקודמות הייתי בסקרים 20 נקודות מתחת לראש העיר המכהן, ובבחירות ניצחתי אותו ב־18, כך שאני לא מתייחסת לסקרים"

כתל־אביבי נחשפתי רק לצדדייך הפחות פוטוגניים.

"הקטע של יחסי ציבור לא הכי חזק אצלי. אני עובדת כל יום עד 12-1 בלילה, תשאל מנהלים בעירייה באילו שעות הם מקבלים ממני מיילים. כשיש שעה ואני צריכה לבחור אם ליחצן את עצמי או לעבוד - אני בוחרת בעבודה. טעות? יכול להיות".

גם את לא בדיוק חיבקת את התקשורת.

"בשנים הראשונות כל הזמן רצו לראיין אותי, אבל על מה? תנו לעבוד. מה יש לי לספר? שאני לומדת ומנסה להבין מה קורה? שאני קולטת שעושים עלי ועל התושבים סיבוב? ככל שהתקדם הזמן, כך היו לנו יותר דברים לדווח עליהם, אבל חלק מהתקשורת לא נתן לי צ'אנס מהיום הראשון. בסדר, התרגלתי".

יונה יהב. מתמודד שוב, צילום: אנצ'ו גוש/ג'יני

היתה זו קליש רותם עצמה שבחרה למתג את הקמפיין הנוכחי תחת הכותרת "לא עשתה כלום?". קישור יוביל אתכם לרשימת הישגיה במהלך הקדנציה, מעין עקיצה לגימוד חלקה בקידום העיר.

"אני מרוצה וגאה מאוד במה שהשגנו", היא אומרת. "מה שעשיתי פה בחמש שנים, עם שנתיים קורונה, ארבע ממשלות ומועצה לעומתית, אני לא חושבת שמישהו אחר היה מסוגל לעשות עשירית מזה. כשנכנסתי לתפקיד, בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אמרו לי: 'יש כאוס תכנוני עצום בעיר, כל אחד שירש מסבתא שלו דירה רוצה להקים מגדל של 50 קומות'. היו מאבקים בין יזמים למתנגדים, לשכנים. אמנם אושרה תוכנית מתאר, אבל היא נולדה זקנה ולא עדכנית.

"באתי לוועדה ואמרתי 'זה עלי, אני הולכת להוביל סדר ברמה התכנונית', ועשיתי זאת עם כמעט 40 תוכניות־על, תוכניות סטטוטוריות. רשימה מטורפת. לפני חצי שנה היתה ישיבה עם הוועדה המחוזית, והם אמרו 'הבטחת וקיימת'. קיבלתי תוכניות של שכונות שינה, שממה אורבנית, והזזתי אותן הצידה. כעת יש תכנון עכשווי, אירופי, עם שבילי אופניים ועצים".

"הקטע של יחסי ציבור לא הכי חזק אצלי. אני עובדת כל יום עד 1-12 בלילה. כשיש שעה ואני צריכה לבחור אם ליחצן את עצמי או לעבוד, אני בוחרת בעבודה. האם זו טעות? יכול להיות"

נגד יזמי הנדל"ן

קליש רותם באה מתחום התכנון. אחת מתוכניות הדגל שלה היא "חיפה 2030", שמספרת לאן העיר הזו מכוונת בעתיד. יש אתר מזמין שמספר בהרחבה על החזון, אבל אצלנו אנשים אוהבים לראות תוצאות כאן ועכשיו, ולא הדמיות ממוחשבות.

"תושב רוצה שבסוף, כשהוא מתקשר לעירייה, יענו לו בטלפון", היא יודעת. "אני מניחה שרוב התושבים לא מבינים את התהליכים ארוכי הטווח שעשיתי, וזה מצחיק כי בגללם נבחרתי, ועדיין עשיתי דברים כמו הקמת גנים, מגרשי ספורט, מתקנים. תשתיות שלא שיפצו עשרות שנים. זה לא הולך ברגל. אני מזהה שלחיפה יש היום שלוש בעיות קשות במיוחד".

הבעיה הראשונה, לדבריה, היא יזמי הנדל"ן. "לא באמת אכפת להם מאיכות החיים, הרחוב, מקומות התעסוקה, אלא רק מהנדל"ן", היא אומרת. "אני נלחמת למען עתיד התושבים שרוצים לשפר את הדירה שלהם, ואני לא מוכנה שבעוד כמה שנים הם יצטערו. יש לנו היום בחיפה שכונה שנבנתה לפני שנכנסתי לתפקיד, והתושבים שם בוכים לי. לא רוצה לראות 'סלאמס' ישנים הופכים ל'סלאמס' חדשים".

ועדיין, למרות התרשימים המרשימים, קליש רותם לא הצליחה להפוך את חיפה לעיר שנותנת פייט למרכז התוסס. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב־2021 העיר סבלה מהגירה שלילית של 3,532 תושבים.

"חיפה יכולה לתת מענה להרבה בעיות שיש במדינה, כמו דיור יקר, צעירים שמחפשים עיר אמיתית, בועטת, אוונגרדית, עיר בעלת אמירה תרבותית מיוחדת", היא אומרת. "עיר ששונה מבחינת הפסיפס החברתי, בעלת מנטליות אירופית אבל ים־תיכונית".

ועדיין, תני לצעיר לבחור בינה לבין תל אביב - ואני לא רואה שם פייט.

"בחודש האחרון שולחים לי המון פוסטים בפייסבוק של צעירים שעוברים לחיפה. היום אני הולכת להיפגש עם אמנים שעוברים לכאן, ובעוד שנים ספורות יהיה שינוי מגמה, אני בטוחה. לא מזמן התקשרה אלי חברה מירושלים וסיפרה 'הבת שלי רוצה לקנות דירה כדי לגור'. תראה מה קורה פה עם הקולינריה בשנתיים האחרונות, סטארטאפים בעיר התחתית. לאנשים אין סבלנות, אבל תהליכים אורבניים ארוכי טווח לוקחים שנתיים, חמש, שבע שנים".

רק שהמלחמות של קליש רותם לא מסתיימות ביזמים. הן ממשיכות בממשלה, או כפי שהיא קוראת לה - ירושלים די.סי, שאיתה יש לה חשבון פתוח. "השלטון המרכזי נהג להתערב בנעשה בחיפה ברגל גסה. החליט להקים כל מיני תשתיות לאומיות שגומרות לא רק את הבריאות שלנו, אלא גם את הנדל"ן, הנכסים והצמיחה הכלכלית. אגב, הממשלה הוציאה לא מזמן את הלו"ז שלה להמשך 'ניקוי' מפרץ חיפה, והפלא ופלא - הם מתכוונים לאשר את נמל הדלק ב־2024. למה? הם מקווים שיהיה ראש עיר שישתף איתם פעולה ויפתח להם את הדלת בלי מלחמות".

אולי באמת עדיף לעיר מישהו מקורב לשלטון שיפתח לו את הדלתות?

"היו לנו ראשי ערים מקורבים לשלטון - ולאן זה הביא אותנו? להפך, סוף־סוף יש ראשת עיר שסגרה את סניף ירושלים בחיפה, ושלא פוחדת לריב איתם. זה מצוין שהם עצרו חלק מהתקציבים. התקציב הכי גדול שקיבלה הנהגת העיר הקודמת היה לחיבור נמל המפרץ. זו היתה תוכנית בהיקף של מיליארדים, שחוץ מלהזיק לחיפה ולדרדר אותה מבחינה כלכלית, סביבתית ובריאותית - לא עשתה כלום. הם מתרברבים ומראים כמה כסף זרם, אבל לא מספרים שהכסף הגדול מחסל את העיר. אז קחו את הכסף ועופו מפה. למשרד התחבורה ולנזקים שהוא עושה למפרץ חיפה אני אומרת 'תודה רבה, החוצה'. בגאווה גדולה".

על כסף גדול לא מוותרים בקלות.

"את הכסף הגדול שהגיע לחיפה אני זוקפת לזכותי. זה הכסף שמגיע מהזכיין ההודי, גאוטם אדאני, שרכש את הנמל. נפגשנו כשהיה מכרז להפרטת הנמל, והוא מאוד אהב את החזון שלנו לפיתוח הנדל"ני־אורבני של חזית הים, והגיש תוכנית לבורסה במומבאי. הוא ממש אימץ את התוכנית שלי לפיתוח העיר: הקמת 136 אלף מ"ר של יחידות דיור, מלונות, מקומות בילוי. זה משהו שהנהגות העיר לדורותיהן לא הצליחו לעשות".

עוד כשהיתה באופוזיציה, קליש רותם נלחמה במפגעי המפרץ המזהמים. הנושא נמצא בדמה, אולי מפני שלפני יותר מ־20 שנה איבדה את אמה חנה ואת אחיה אורי לסרטן בתוך פחות משנה.

"לפני פחות משנה גם חברה שלי, בת 40, נפטרה מסרטן", היא אומרת. "איבדתי אח בן 19 ואמא צעירה בת 54. כמעט אין חיפאי שבמשפחה שלו אין חולי, ובגלל זה אני נלחמת. אני יודעת מה זה לחיות במחלקה האונקולוגית. הרי על אחי אמרו שהסרטן שבו חלה היה סביבתי, וגם אצל אמי זה לא היה גנטי. אפשר לפתור את הבעיה. עובדה שבחמש השנים שאני בתפקיד לא בנו את תחנת הכוח שתכננו, ונמל הדלקים עדיין לא קם. בתחילת הקדנציה שאלו אם אני מוכנה לאשר, ואמרתי 'עופו לי מהעיניים'. זה לא יקרה במשמרת שלי".

אם את כזאת לוחמת, למה את לא מצליחה לייצר סימפתיה?

"אם היפותטית היה נבחר מישהו אחר והיו אוהבים אותו, אז אני מודיעה לך שלא רק שהוא לא היה עושה כלום - הוא היה נותן לכל השחיתות להמשיך לקרות. חד־משמעית".

תמיד היית כזו קשוחה?

"אני לא בן אדם כזה קשוח, אבל אני ממוקדת מטרה - והמטרה היא להציל את העיר".

"איבדתי אח בן 19 ואמא בת 54. גם חברה שלי, בת 40, נפטרה לא מזמן מסרטן. בחמש השנים שאני בתפקיד לא בנו את תחנת הכוח, וגם נמל הדלקים לא קם. שאלו אם אני מוכנה, ואמרתי 'עופו לי מהעיניים'"

קרב צעקות במועצת העיר

הבעיה השלישית שעימה מתמודדת קליש רותם היא אולי הרצינית ביותר. כעת, לפני סיום הקדנציה, יש לה מועצה לעומתית, שלא נותנת לה להזיז גלגל בלי לקיים מלחמת עולם.

כמעט כל ישיבת מועצה הפכה לקרב צעקות, שמזכיר יותר שוק מאשר עיר שמבקשת להתקדם. בסוף פברואר, למשל, התפתח ויכוח בין קליש רותם לבין חברת המועצה עו"ד שרית גולן־שטיינברג, שגם היא מהמתמודדות על התפקיד הנכסף.

כשקליש רותם העירה שאין לה מושג על מה נציגת האופוזיציה מדברת, גולן־שטיינברג אמרה: "אף פעם אין לך מושג על מה אני מדברת. ארבע שנים וחצי אין לך מושג על מה אני מדברת. קחי את התיק שלך, את המפתחות, קומי וצאי עכשיו".

קליש רותם: "יכול להיות שאת צריכה לקחת את התיק שלך לאיזה מקום".

גולן־שטיינברג: "אני באה לפה פעם אחרי פעם בשביל העיר הזו. אותך העיר לא מעניינת".

קליש רותם: "נורא נחמד שאת ממציאה המצאות ומאמינה להן".

גולן־שטיינברג: "היא מפריעה לי. אני מבקשת להוסיף עוד חצי דקה".

קליש רותם: "את לא מוסיפה לה אפילו שמינית. את לא תעלילי עלי דברים שהם פשוט מצוצים מהאצבע. תמשיכי בבקשה".

במועצת העיר. ראשת העיר נשארה רק עם שמונה מתוך 31 חברי מועצה, צילום: אנצ'ו גוש/ג'יני

"זה לא כיף, ואני לא נהנית מהאופן שבו מדברים עלי, עם השוביניזם המופלג במועצה. ישבתי באופוזיציה חמש שנים ובחיים לא דיברתי ככה. היתה לי ביקורת נוקבת על המדיניות, על התוכניות. אמרתי את מה אני חושבת לגופו של עניין, ולא לגופו של אדם. אנשים איבדו מזמן את הדרך", אומרת קליש רותם.

אולי. אבל בפוליטיקה צריך לקשור קשרים ואז לממש תוכניות. וכך אי אפשר לעבוד.

"מבחינתי, נכנסתי ללשכה באיחור של חמש שנים בגלל התוכניות של המפרץ. לא היתה לי דקה להתנחמד וליצור שקט תעשייתי. כל התוכניות האלה היו בתהליכים מתקדמים, והייתי חייבת לעצור אותן. יש שכבה בהנהלה הבכירה של העירייה שבמשך שנים שכחה שהיא גוף שצריך לתת שירות לתושבים. אני מדברת על שכבה ועל גורמים מקורבים שהיו עסוקים בלשדרג את עצמם. התושבים מודעים לעובדה שעשיתי מהלכים אמיצים כדי שעובדי העירייה, ובמיוחד ההנהלה הבכירה, יבינו שהתושב הוא הקליינט. זה עניין מורכב".

לי נראה שאת מחפשת קרבות.

"אני לא ששה אלי קרב. אני יודעת לעבוד נהדר. יש רבים שיגידו 'תענוג לעבוד איתה', אבל כבר כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי כמה אנשים 'שנה הם ינסו להבין מי את, שנה ינסו לקנות אותך, וכשיבינו שהם לא יכולים - אז יתחיל הבלאגן'. התפלאתי כמה זמן לקח להם עד שהבינו שאי אפשר לקנות אותי".

"אם היפותטית היה נבחר מישהו אחר לראשות העיר והיו אוהבים אותו, אז אני מודיעה לך שלא רק שהוא לא היה עושה כלום - הוא היה נותן לכל השחיתות להמשיך לקרות. חד־משמעית"

אם תשאלו את חברי המועצה, תשמעו דברים אחרים. בשנה שעברה יצא דוח חריף של מבקר העירייה על התנהלות בעייתית של העיריה והעומדת בראשה - התנהלות שכללה שכירת שירותי משרד רו"ח, שחקר בסמוי, בין השאר, את התנהלות חלק מיריביה של קליש רותם. גם השנה הדוח לא היה נקי, וישיבה שנערכה בחודש מאי ודנה בממצאיו היתה סוערת במיוחד.

חבר המועצה יוסי שלום הטיח בראשת העיר: "את עושה פה שכונה במשך ארבע שנים, הפכת את העירייה לקופה קטנה שלך. את ראש העיר הכי מושחת שהיה פה בעירייה, בכל ההיסטוריה. הכי מושחת". כשראשת העיר הזהירה אותו, שלום המשיך להעלות את קולו: "קחי אותי לבית משפט כדי להוכיח כמה את מושחתת".

כשישבנו אמרתי לה שאלה האשמות חמורות. "אני מדברת איתך יותר משעה ומסבירה לך", היא קצת שינתה את טון הדיבור. "אני מקווה שלא תיקח מילה ותהפוך אותה לכותרת. דבר עם גורמים, ולא מהאופוזיציה, על הסדר ועל הניקיון שעשיתי בכספי העירייה, ותבין שסדר כזה לא עשו במשך 25 שנה. צועקים עלי? אין לי שום עניין להגיב על זה".

אולי הם מרגישים שהפכת לעסקנית?

"העובדה שמישהו אומר משהו - זה עושה את הדברים האלה לאמיתיים, לנכונים, לצודקים?".
זה לא קל להגיע לאמוציות כאלה.

"תגיד אתה - איזה פוליטיקאי בארץ אוהבים? לפיד, גנץ, ביבי? פוליטיקאים אוהבים לשנוא. חשבתי 200 פעם אם להיכנס לפוליטיקה. תאמין לי שאם היה פה בן אדם ראוי, לא היה עולה בדעתי לעזוב את החיים הלא רעים שהיו לי. עסקתי במקצוע שאני אוהבת, עשיתי דברים משמעותיים, קיבלתי לא מעט פרסים והוקרה, אבל הבנתי לאן העיר מידרדרת, ואני מדברת על תשתיות הרכבת, שדה התעופה, בתי הזיקוק. דברים גדולים. הבנתי מה הממשלה עושה לחיפה, ושלא יהיה מישהו עם אומץ לעשות את המלחמות האלה. הלוואי שהיה".

אז למה היום רוב חברי המועצה שלך נגדך?

"כששאלו אותי על מועצה לעומתית נסעתי לחבר טוב, ראש עיריית חולון מוטי ששון, שהיו לו שלוש מועצות לעומתיות והוא מכהן בתפקיד כבר 30 שנה. אמרתי לו 'עוד מעט תתחיל אצלי מועצה כזו ואני רוצה להבין את המנגנון'. ישבתי ללמוד את המשמעויות של הדבר".

נו, ואפשר לקדם ככה עיר?

"אפשר, אבל אין ספק שזה יותר קשה. האלטרנטיבה היא למכור את הערכים, ואת זה אני לא מוכנה, כי זה אומר לתת לירושלים לנהל את חיפה, וזה לא יקרה".

בתקופתך התחלפו המון מנכ"לי עירייה, ארבעה.

"הראשון היה מנכ"ל של יונה יהב, וזו משרת אמון, אז אני לא מבינה למה הוא נספר. תוריד אותו. שני מנכ"לים, לצערי הרב, לא התאימו. אין לי עניין לדבר עליהם. איזה איש ניהול רציני יבוא לנהל אלפי עובדים בשביל 30 ומשהו אלף שקלים ברוטו? מי? היום לשמחתי יש מנכ"ל (ניר מריאש; א"ל) שבא אחרי הרבה שנות ניהול ושעושה זאת מציונות נטו.

"אני אדאג שיהיו אנשי מקצוע טובים שבאים למען העיר, ואם צריך להחליף - אז נחליף. אין כאן שאלה. אני לא רואה זאת כדבר רע, אלא להפך, בתור שאיפה שלי למצוינות".

"המנכ"ל הראשון היה של יונה יהב. אחריו היו שני מנכ"לים שלא התאימו. איזה מנהל רציני יבוא לנהל אלפי עובדים בשביל 30 ומשהו אלף שקלים ברוטו? היום יש מנכ"ל שעושה זאת מציונות נטו"

הקמפיין של חזירי הבר

קליש רותם טוענת שאפילו בעיית חזירי הבר, שתהיה נושא מרכזי בבחירות הקרובות, היא קורבן למאבקים הפנימיים במועצת העיר. "ייאמר לזכות האופוזיציה שהם בחרו קמפיין נפלא כדי להסיט את תשומת ליבם של התושבים", היא משוכנעת.

"התחלנו לעשות עבודה יסודית עם רשות הטבע והגנים, ובנינו מדיניות מקיפה והוליסטית שלא רק מטפלת בחזירים שנכנסו לעיר, אלא גם מונעת מהם להיכנס. בתקופה שבה יישמנו את המדיניות ראינו ירידה במספר החזירים בחיפה. כל הנתונים מועברים באופן שקוף במועצת העיר, דוחות שלמים עם מספר התלונות, הפחים ההפוכים. הכל ממוחשב עם מפות, כדי להבין לאילו שכונות החזירים נכנסים ומהם הרחובות הבעייתיים. לפני בערך חצי שנה אנשי רשות הטבע והגנים היו בכנס בברצלונה, והתברר שבעיית חזירי הבר היא כלל־עולמית".

חזירי בר בחיפה. "לא אוהבת אותם. בקדנציה הבאה, בלי נדר, אפתור את הבעיה", צילום: רויטרס

אז בדקתי. מתברר שב־2021 גם ראשת עיריית רומא, וירג'יניה ראג'י, שביקשה להיבחר לכהונה נוספת, הפילה את תיק חזירי הבר שחדרו לרחובותיה של בירת איטליה על מישהו אחר. "מי שמכפישים אותי ממשיכים להשתמש בתמונות ובסרטונים של חזירי בר באזור רומא, ומטילים עלי את האחריות", אמרה אז לתקשורת. "זה ברור שחזירי הבר הם בעיה שלא מדאיגה רק את הבירה. כשהם רודפים אחרי אישה בעיירה מצפון לרומא, למחרת בעיתונים כותבים שאני אחראית".

קליש רותם צריכה לקוות שעתידה הפוליטי יהיה טוב יותר, כי ראג'י הפסידה בבחירות לרוברטו גואלטיירי.

"ברומא התייאשו ונתנו היתר לירי בחזירים בתוך העיר", סיפרה קליש רותם. "אני הבנתי שירו פה במשך שנים, ולא ראיתי היתר לכך מהמשטרה. גרוע יותר, התחלנו ללמוד מחקרים והבנו שהירי רק מגדיל את ילודת החזירים. לפני חצי שנה היה כנס לטיפול בתופעה, ולא תאמין, אבל רשות הטבע והגנים הציגה את חיפה כמודל מתקדם, וגם מברצלונה מגיעים לראות מה אנחנו עושים. אם היו נותנים לי לעבוד בשקט, היינו רואים הרבה פחות חזירים בחיפה. כרגע הבעיה היא פוליטית, כי כבר כמעט שנה רוב התקצוב לטיפול בבעיה נעצר".

"אם היו נותנים לי לעבוד בשקט עם רשות הטבע והגנים, מספר החזירים היה יורד באופן דרסטי. יש בהערכה גסה כ־1,000 מאכילי חזירים בעיר. החזיר ניגש לילקוט בית הספר כי הוא חושב שזה בסדר"

יונה יהב אמר שב־90 ימים הוא יפתור את הבעיה.

"מצחיק שמי שגרם לבעיה חושב שהוא יכול לפתור אותה. הבעיה נגרמה מהירי המטורף שהיה כאן בעבר. יש גרפים שמראים שבכל שנה שהגדילו את כמות הירי, מספר החזירים גדל. אם היו נותנים לי לעבוד בשקט עם רשות הטבע והגנים, מספר החזירים היה יורד באופן דרסטי. אחד מהדברים הכי קריטיים הוא ההסברה לתושבים. בהערכה גסה, יש כ־1,000 מאכילי חזירים בעיר, וכל אחד מהם גורם לחיות הבר להתביית. החזיר ניגש לילקוט בית הספר כי הוא חושב שזה בסדר. אין לו פחד".

את מפחדת מהם?

"לא אוהבת אותם, לא רוצה לראות אותם, אף אחד לא נהנה לעמוד לידם חוץ מהמאכילים. אנחנו רוצים שהם לא ייכנסו לעיר, ויש דרך לעשות זאת. בקדנציה הבאה, בלי נדר, אפתור את הבעיה".

איך, כשכל חברי המועצה נגדך ואין תקציב?

"אני מאמינה שחלק מחברי המועצה יצטרפו אלי וחלק יוחלפו. ויש גם חלק, אם תשאל אותם באופן אישי, לא לציטוט, שיגידו שהיה אחלה לעבוד איתי ושברמה האישית אני אדם נחמד. בסופו של דבר, אם אנשים יבינו שהם באים לעשות טוב לעיר, אפשר לפתוח דף חדש".

זה נראה כרגע כמו קואליציה בלתי אפשרית. את מסוגלת לזה?

"מי שיודע לעבוד איתי ויודע להיות בן אדם, תאמין לי שהוא יקבל הכי הרבה פרגון בעולם. אני הכי משחררת. אנשים בעירייה שאני סומכת עליהם ויודעת שהלב שלהם במקום הנכון, אני נותנת להם חיבוק ונשיקה".

היום נשארו לצידך בעיקר החרדים, לשם חיפה רוצה להתקדם?

"זה לא מדויק. אני מאלה שמאמינים שלכל תושב בעיר ולכל ילד מגיע אותו הדבר. שולחן בבית הספר ומתנ"ס ופעילות. בלי פוליטיקה. אני חילונית וליברלית שנמצאת בהפגנות בכל מוצאי שבת. עמדותיי הפוליטיות גלויות, ומעולם לא הסתרתי אותן".

ואכן, בדיקה זריזה גילתה שקליש רותם, אף שהיא שייכת לצד השמאלי של המפה הפוליטית, פרסמה בעבר כמה ציוצים נוקבים נגד מרב מיכאלי ויאיר לפיד. דווקא על נתניהו פורסם ציטוט מחמיא שלה.

"המשפט שאמרתי על נתניהו הוצא מהקשרו", היא צוחקת. "מעולם לא הייתי ולא אהיה בצד הפוליטי שלו, אבל אין הרבה פוליטיקאים כמוהו, והלוואי שהשמאל היה יודע לייצר כאלה. אני לא אומרת את זה מפרגון, אלא מתסכול. אני מסתובבת בהפגנות מדי מוצ"ש".

את חושבת שאפשר להבריא את המדינה?

"אני מודאגת שאנחנו מאבדים את המדינה, ושהמיעוט שנושא בחלק גדול מהעול בסוף ירים ידיים. זה הפחד הגדול. אני מדברת עם אנשים משכמם ומעלה, שהיו ביחידות קרביות, בדרגות בכירות, והם מדברים על לעבור למקומות אחרים בעולם. אני מדברת עם אנשי הייטק שמאבדים עסקאות גדולות ומזיעים, כי הם מבינים שמשהו כאן משתנה.

"אבל למה אני לא הרמתי ידיים? הרי בשביל מה אני צריכה את הצרות האלה עם העיר, עם התושבים שכועסים? אני לא רוצה לומר שהם לא צודקים, אבל לפעמים הם לא מבינים את תהליכי העומק. הרי הרווחתי יותר, חייתי יותר טוב, היו לי ימים, לילות, חופשות. אני מסתכלת על הגוף בארץ שהופך למיעוט ומחזיק את המדינה על כתפיו, ורוצה להגיד לו שלא ירים ידיים. לוותר זה הכי קל".

היית רוצה לנסות פעם את הפוליטיקה הארצית?

"לא. עם כל הכבוד, אני יודעת מהן יכולותיי ואני מגיעה מעולם של תכנון ערים. אני מבינה את העיר ברמה של כמעט כל מטר מרובע. מבינה בתשתיות, בתהליכים כלכליים. באתי להציל את חיפה, ונכון להיום זה מפעל חיי. פוליטיקה היא לא המטרה, אלא האמצעי".

"לפני התפקיד הזה הרווחתי יותר, חייתי יותר טוב, היו לי ימים, לילות, חופשות. אני מסתכלת על הגוף בארץ שהופך למיעוט ומחזיק את המדינה על כתפיו, ורוצה להגיד לו שלא ירים ידיים. כי לוותר זה הכי קל"

קליש רותם נשואה לבועז ויש לה שני בנים, בני 26 ו־22. "המשפחה שלי הכי מפרגנת בעולם, ואומרת לי 'אם את לא תעשי סדר בעיר, אף אחד לא יעשה'", היא מחייכת. "אני לא נותנת להם להיות מעורבים, לא מוכנה שייקחו חלק ברעשים שברשתות ובתקשורת. הם לא אוהבים לקרוא עלי דברים קשים, אבל הם יודעים לקחת את זה כחלק ממשהו חברתי עמוק שיש במדינה, שהוא רע ואלים. יש אנשים שמחפשים את מי לשנוא. זה לא אישי. כל מי שהיה בתפקיד במקומי היה עובר את אותו הדבר".