הכוכב הוא שיר שנפתח לאט כמו סרט. במרכז העלילה עומדים לכאורה כוכב יפה ומנצנץ, שמיים רומנטיים ובחור שפונה אל השמיים.
מי שיצליח לא להסתנוור מהתמונה, יקבל שיר מלא כאב ותסכול, שלא לומר כעס. הם ארוזים היטב ומתנהלים בעיקר בתוך ראשו - או ליבו - של הדובר, אבל הם שם.
דקלון מבטא רגשות אחרת. לא באופן ישיר, נוכח ובמרכז, אלא בעקיפין. דרך המנגינה. דרך מבנה השיר. דרך הביצוע הנפלא. דקלון שר את הקינה החודרת הזאת מבלי לתת דין וחשבון על סימטריה של שורות, על נשימות, על היגיון רגיל של שיר. כל משפט הוא שיר בפני עצמו. כל שורה היא כאב חדש. כמו שיכור המתנדנד בתוך הצער של עצמו.
בביצוע שהקלטתי ניסיתי לתרגם את התחושה הזאת לתוך הפקה מקורית, עם שירה אישית, מופנמת, לילית, על רקע גועש.
הכוכב - נועה שמר
מילים ולחן: עממי
שירה, קלידים מיקס והפקה מוזיקלית: נועה שמר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו