עושים כבוד לדקלון: נועה שמר מבצעת את "הכוכב"

דקלון שר את הקינה החודרת הזאת מבלי לתת דין וחשבון על סימטריה של שורות, על נשימות, על היגיון רגיל של שיר • כל משפט הוא שיר בפני עצמו. כל שורה היא כאב חדש. כמו שיכור המתנדנד בתוך הצער של עצמו.