אבי נמני צפוי להתמנות ליועצו של מיקי זוהר בענייני ספורט, וזה בדיוק האיפור שמסתיר את הפצעון

ההודעות מיהרו לצאת: "שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, השיג תוספת של מיליארד שקלים לתקציב". האופוריה ריחפה בלי חשבון, "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". כן, רבותיי וגבירותיי, פנקס הצ'קים פתוח והיד לא מפסיקה לרשום. אבל מוטב שנאמר אמן רק אחרי שנראה תוצאות בשטח.

כדאי שלא נתרשם ממונומנטים מרהיבים ומגזירת סרטים בחברת בכירי המשרד, כי מהם כבר עייפנו. הגיע הזמן לשינוי, ולא לתוספות שיער ולאיפור כבד שמסתירים קרחות ופצעונים.

ועם כל הציפיות, אחת הידיעות הראשונות שיצאו סיפרה שכדורגלן העבר אבי נמני צפוי להתמנות ליועצו של זוהר בענייני ספורט, וכדורגל בפרט. זה בדיוק תמרור האזהרה שהצבנו. אין לי דבר נגד נמני, שעשה קריירה מפוארת. מדובר באיש מבריק ואינטליגנטי, אבל הוא האיפור שמסתיר את הפצעון, ולא הפתרון.

נמני, שמשמש סוכן שחקנים ופרשן טלוויזיה, יכול לשבת עם השר על כוס קפה, לתת עצות כחבר, אבל הוא לא אמור לבנות תוכניות ארוכות טווח, להביא מחקרים מטובי המומחים ולסלול את הדרך שבסופה נברך על המוגמר.

הרי צמרת הכדורגל שייכת לידיים פרטיות, בעלים שמשקיעים כסף רב בארגון ובקידומו. גם הנבחרות מנוהלות על ידי אנשי מקצוע והתאחדות מיומנת. את עזרת השר צריך בטיפוח השורשים ובטיפול בפריפריה הרחוקה. היכן שצריכים סיוע בהפיכת חומר הגלם מכדורגלן שכונתי לדייר משמעותי בקצה הפירמידה.

אני תמיד מביא כדוגמה את הכדורגל הבלגי, שבהחלטת מערכת שינה את פניו, או את הצרפתים, ששומרים על כוחם כמעצמה עם פס ייצור שחקנים בלתי נגמר. את הנוסחה הזו לא כדורגלן עבר יכול לתת, אלא יועצים אמיתיים שלא רק המשחק מוכר להם, אלא גם בניית התשתית.

כדורגל הוא מהבעיות האחרונות של הספורט הישראלי. השר צריך לדאוג לענפי ספורט שבקושי נושמים ולספורטאים שנזכרים בהם רק לפני אולימפיאדות, או אחרי כתבות קורעות לב כשהם עומדים מול מקרר ריק. בקיצור, לאלה שלא מביאים כותרות שמנות כמו אבי נמני.

הגיע הזמן לשינוי, והקרקע בהחלט מוכנה. בימים שבהם נלחמים על רפורמה משפטית ונאבקים ביוקר המחיה, הספורט נמצא מחוץ לרדאר ואפשר לטפחו, בטח כשהשר אוהב את התחום ועמד בעבר בראש קבוצת כדורסל, אמנם מקריית גת הקטנה, אבל עדיין קבוצה.

יהיה חבל אם המשרד ייגרר לפופוליזם זול ולכותרות חלולות. עם תוספת של מיליארד שקלים צריכים לקבל הרבה יותר כדי שבסוף נשמח לברך "שהחיינו".

מה עבר בראשם של אוהדי מכבי חיפה ובית"ר ירושלים בזמן שקבעו קטטה בין המחנות לפני תחילת המשחק בשבת? ממש מעניין מה היו המניעים, האסטרטגיה, הטקטיקה. האם עובר נשק שובר שוויון בקרבות הבלימה? לדעתי אבחון של מומחה היה קובע שלא עבר שם כלום. היו עושים סריקת סי.טי למוח, והיו מגלים שריק וקר שם בפנים.

מדובר בחבורת אידיוטים שמסוגלת לדקור, ואפילו לדרוס, רק בגלל צבע חולצה לא נכון. הלוואי שאת המשתתפים בתגרה יכניסו לכלא ויעיפו לצמיתות מהמגרשים, אבל אני מכיר את הרשויות. תהיה נזיפה, מקסימום עונש קליל, ובקרוב הג'וקרים יעמדו מחדש בראש הקנוניה.

הקטטות האלה מזכירות סרטים על חוליגנים בכדורגל הבריטי, "גרין סטריט" או "פוטבול פקטורי", וימים שבהם ביקור במשחקים באיסט־אנד של לונדון היה סכנת נפשות. די, זה נגמר ועבר מרוב מחנות האוהדים בעולם. כדורגל הוא ענף יקר מכדי שכמה בריונים יחריבו אותו.

אם יש לנו שר ספורט רציני, שמעוניין להשאיר את חותמו, ראוי שחלק מהתקציב יוקדש למיגור האידיוטים. הם מוכרים למשטרה, שמותיהם רשומים בפנקס, המצלמות כבר מזהות אותם כמו בני משפחה. כל מה שצריך זה להשאיר אותם מחוץ לחומות האצטדיון, שיפרקו אחד את השני במגרש החניה.