"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
חובה לראות? מה שמסתתר באמת מאחורי המסכה
אז מי מסתתר? • האמת? זה לא מעניין אף אחד • לא בארה"ב, שבה פתיחת העונה האחרונה זכתה לשיא שלילי, לא בטורקיה, וגם לא בארגנטינה • שלא יעבדו עליכם
"הזמר במסכה" ארה"ב| צילום: באדיבות yes
דודי הוליוודי

חובה לראות? מה שמסתתר באמת מאחורי המסכה

אז מי מסתתר? • האמת? זה לא מעניין אף אחד • לא בארה"ב, שבה פתיחת העונה האחרונה זכתה לשיא שלילי, לא בטורקיה, וגם לא בארגנטינה • שלא יעבדו עליכם

,עודכן
0השמעה

לפני ארבע שנים הוזמנתי לכנס מבקרי הטלוויזיה האמריקנים להשקת עונת הטלוויזיה החדשה, שנפתח עם דמות נשית מחופשת לאריה מוזהב, שעלתה לבמה וביצעה את "California Dreaming" מהסיקסטיז. "סנסציה מוכחת ותוכנית מקורית שאין כמוה באף מקום", קבעה נשיאת ערוץ פוקס דיינה וולדן בהכרזה על "הזמר במסכה". מפתחות הרייטינג בפנים, סעו לשלום.

הגרסה האמריקנית לפורמט הקוריאני עלתה בארה"ב ב־2019, ואכן עוררה עניין רב סביב הגימיק של כוכבים מפורסמים מאוד לכאורה, שמפגינים יכולות שירה וכובשים את לב הצופים מבלי שזהותם ידועה. החשיפות התבררו פעם אחר פעם כפנים מוכרות שנשכחו, אבל לא ממש ככוכבי על. אולם השעשועון כיפר על הסטאר קוואליטי במוצר מבדר, והקהל התרפק בנוסטלגיה על זמרי עבר כמו סיל, טוני ברקסטון ולהקת הנסון, שזכו לרגע שוב בזמן מסך. "הזמר" היתה ממתק מנחם בימי הקורונה, עם נתוני צפייה נאים של 11-10 מיליון צופים מדי שבוע. השיא הגיע כשפרק הפתיחה של העונה השלישית שובץ מייד לאחר סופרבול 2021, פלטפורמת השידור הנצפית ביותר בשנה, והשיג רייטינג שיא של 23.7 מיליון צופים.

באדיבות קשת 12

פוקס מיהרה לייצר העתקים ל"הזמר", כמו "הרקדן במסכה" שבו הכוכבים המחופשים פיזזו בריקוד, "אלטר אגו" עם מתמודדים ששרו בתיווך דמות אנימציה ממוחשבת מבלי שיראו אותם, ופורמט נוסף, גם הוא מקוריאה, בשם "רואים את הקול" (גם הוא יעלה בקרוב בגרסה ישראלית), שבו על הפאנל לפענח אם המתמודדים אכן שרים בעצמם או שמא מדובר בליפסינק לקולו של מישהו אחר.

הטרנד לא פסח על מלך הריאליטי של התקופה, רופול צ'ארלס ("המרוץ לדראג של רופול"), שעלה אף הוא בגרסת VIP עם סלבס שביצעו ליפסינק כמלכות דראג, ובקיץ האחרון עלתה תוכנית בשם "Claim to Fame" (תביעה לתהילה, בתרגום חופשי), ששילבה את מרכיב האנונימיות עם פורמט שמזכיר את "האח הגדול", בעוד קרובי משפחתם של הכוכבים עוברים לגור יחד בווילה מבלי לדעת זה את זהות הקרוב המפורסם של זה, ועליהם לנחש ולפענח עם מי הם גרים.

אולי כל זה נשמע מבטיח, אך כל החיקויים למיניהם לא הצליחו להתרומם. השבוע עלו הפרומואים לעונה החדשה והשלישית של הגרסה הישראלית של "הזמר", שכמנהגם של פרומואים, טוענים להצלחה מסחררת של הפורמט בשנה החולפת. זה אולי היה נכון לפני העונה הראשונה, אבל לגבי השנה החולפת, כאמור, מדובר בהפך הגמור.

ולא רק בארה"ב הפורמט נשחק - ב־2022 הפורמט התרחב לעוד חמש מדינות, ובהן ארגנטינה וטורקיה, ובשתיהן הגרסאות המקומיות התרסקו ובוטלו לאלתר.

נחזור לארה"ב. העונה השמינית ששודרה בסתיו החולף יצאה לדרך עם שיא שלילי של 3.7 מיליון צופים בלבד, ומצוקת הליהוק בעונות האחרונות הורגשה עם חשיפות כמו זמר הפאנק ג'ורג' קלינטון (81), חבר מונטי פייתון אריק איידל (79) והשחקן וויליאם שאטנר (91). נוסף על כך, בניסיון נואש לעורר עניין מחודש, הפורמט התהפך, ובמקום הדחה וחשיפת מפורסם אחד בתום כל פרק (ברור שבישראל זה לא תמיד קורה), בכל פרק רק אחד מהמתמודדים עולה לגמר ויתר המחופשים נחשפים מייד בסופו. כלומר, נטשו את עיקרון בניית הציפייה מפרק לפרק, והתחרות בתוכנית הריאליטי התחרותית הפכה למשהו שולי.

על כל אלו מאפיל הנזק התדמיתי מהעונה הקודמת שבה לקח חלק רודי ג'וליאני, ראש עיריית ניו יורק לשעבר ופרקליטו השנוי במחלוקת של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שהואשם במעורבות בהסתערות על גבעת הקפיטול והושעה מעיסוק בעריכת דין סביב טענות להפצת מידע מסולף.

עובדת השתתפותו הודלפה חודשיים לפני השידור ומייד עוררה תרעומת ציבורית. אשליית התוכנית החביבה לכל המשפחה התנפצה. הקומיקאי קן ג'ונג בפאנל השופטים שילב ידיו והזעיף פניו בזמן החשיפה, ומקורות טענו כי הוא יצא בזעם מהאולפן זמן קצר לאחר החשיפה, באומרו "אני עם זה סיימתי". מבקרי הטלוויזיה הכתירו את המאורע כשפל טלוויזיוני, וקבעו כי הפורמט מיצה עצמו באופן סופי.

אגב, אין באמור כדי להכריז על מותו של הריאליטי, חלילה. כשהוא מעניין באמת הוא גם מצליח. ראו למשל את ״הישרדות״ ו״המירוץ למיליון״, שממשיכות להביא רייטינג טוב ויציב גם אחרי יותר משני עשורים על המסך. אבל האם בכל העולם "הזמר" הוא שלאגר מטורף שחייבים לצפות בו? ממש לא. הסופרלטיבים המוגזמים והניסיון ליצור תחושה של FOMO (פחד לפספס) מגוחכים. רוצים לראות מי מסתתר מאחורי המסכה? פשוט תעשו חיפוש קטן בגוגל ותראו את האמת.

כתבנו והפלמינגו על השטיח האדום, טקס האמי 2019,צילום: דודי כספי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו