סיפורי הכדורגל שלי מסתכמים בשני זיכרונות בחיי. הראשון הוא על הילד הנמוך, הרזה והזריז שהייתי. זה שלא מבין כלום במהלכים ובטכניקות של כדורגל - אבל ברגע האמת רץ מהר מאוד, עוקף את כולם ובועט שפיץ לשער (נכון - בעיטה לא מכובדת ולא מקצועית, אבל לא עניין אותי מה חושבים כדי שאוותר עליה) ומוביל את כיתה ו׳1 בביה"ס תחכמוני בבת ים לניצחון היסטורי.
השני, אי־אז בתחילת המילניום הנוכחי, קרה כשנשלחתי להכין כתבה על הטלנובלה הכי מדוברת בישראל באותם ימים - ״האלופה״. לוהקתי כשחקן בקבוצת ״הכח ירושלים״ בניהולה של לירז צ׳רכי, ששיחקה בתפקיד האייקוני של מיטל אוגנסיאן. התפקיד הסתכם בעשר שניות ברוטו על המסך שבהן הוצגתי כבני מוצפי, ובאותה הנשימה פוטרתי מהקבוצה. בכך למעשה הסתיימה הקריירה הספורטיבית שלי ויחד עימה ההבנה בתחום.
השבוע חזרו המשחקים במלוא עוצמתם. קשה להתעלם מהם - ולא רק בגלל ההפסד של ארגנטינה לערב הסעודית. שני אירועים מרכזיים התרחשו במונדיאל בשבוע החולף ויצרו כותרות בכל העולם, למרות שנקשרו לכדורגל רק בעקיפין.
הראשון היה מחאתם המרגשת של שחקני הנבחרת האיראנית, שבחרו לא לשיר בתחילת המשחק את ההמנון הלאומי של מולדתם. וכך, נראה שלמרות ההפסד הצורם לאנגליה (6:1) הם אלה שיירשמו כמנצחים.
השני היה הדיון שהתפתח סביב ענידת הסרט בצבעי הגאווה. הוא נולד אחרי שקפטנים של שבע נבחרות תכננו לעלות למשחקים כשהם עונדים את הסרט one love. אלא שהמהלך הזה עומד בניגוד לאיסור של פיפ"א, והנבחרות חזרו בהן מההחלטה אחרי שקיבלו אזהרה. אלמלא נבהלו ונכנעו, היו הקפטנים הופכים לגיבורי השעה.
בשולי החדשות היו גם פלשתינים שהפריעו לדיווח של כתב חדשות 13 בדיווח מהמונדיאל ארצה, ואירוע אלים בין מתנגדי המשטר האיראני לתומכיו מחוץ לאצטדיון.
מה אנו למדים מכל זה? שימים אחדים מאז שריקת הפתיחה, מתברר שהמונדיאל הוא אכן מגה־אירוע, המייצג הרבה יותר מיריבות של קבוצות כדורגל ממדינות ברחבי העולם. המונדיאל מצליח לחצות קהלים ולייצר שיח הנישא הרבה מעל לגול או לפנדל או לתוצאת המחצית או למצבי הרוח של מסי או רונאלדו.
מדובר באירוע ספורטיבי וחברתי המציף סוגיות חברתיות, ערכיות ופוליטיות, בעוצמות גבוהות. אלה תופסות את מרכז השיח בעולם וזוכות לרייטינג מטורף.
בסופו של דבר, אחת הקבוצות המתחרות במונדיאל גם תניף את הגביע. ועד שזה יקרה, העולם ישתנה עוד קצת.
erans@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו